מאת: ישראל פרקר ואבי הלוי

 בתמונה משמאל: שלמה אבידן

יקב אבידן שבקיבוץ אייל שוב לבש חגיגית באחד מערבי השבוע. הפעם הסיבה הייתה משולשת:

חנוכת היקב המוגדל והמתחדש, חנוכת יין חדש, גראנאש פרימיום 2006 ופתיחת תערוכת אמנות עכשווית ביקב.

הגענו קצת לפני שהגיעו חובבי היין הרבים וחברים ליקב המשפחתי כאורחי צינה ושלמה אבידן, והבת שירה.

היקב הקטן הגדיל שטחו והוא כיום משתרע על פני 400 מ"ר.

שלמה אבידן: "בתוך החדר שהיום הוא חדר המבקרים היו גם הייצור, גם חדר החביות וגם חדר הביקבוק. עתה נוסף חדר חביות קטן, חדר קירור, אולם גדול לחביות ואולם ייצור. ההחלטה לגדול בהיקף הייצור היא זו שהביאה אותנו להרחיב בהתאמה את מימדי היקב". כ90 חביות מסוגים שונים, חלקן צרפתיות וחלקן אמריקאיות, נמצאות בחדרי החביות. החביות האמריקאיות הן ברמות קלייה שונות. תפקידן לתבל את היינות ברמות תיבול שונות בהתאם לטעם החבית ורצון הייננים.

ב2007 נבצרו קרוב ל28 טון ענבים שמהם יופקו כ-20 אלף בקבוקים. לעומת 12 אלף בקבוקים שנעשו ב2006. בכוונת היקב להגיע עד שלושים אלף בקבוקים ושם לעצור. "אנו רוצים ליהנות ממה שאנחנו עושים", אומר שלמה אבידן ומוסיף: "את זה אי אפשר לעשות בהיקפי ייצור גדולים מדי".

יינות יקב אבידן נחלקים לשלוש סדרות: הסדרה הבסיסית היא סדרת הבלנדים הקרויה 'בלנד דה נואר' המונה כיום שלושה סוגי בלנדים, והסדרה הגבוהה היא סדרת יינות הרזרב המונה כיום את ה'פטיט סוליי', הקברנה סוביניון והשיראז. סדרה נוספת היא סדרת הפרימיום שבה כיום יש רק יין אחד והוא הגראנאש פרימיום 2006. בכוונת היקב להוציא יינות מסדרת הפרימיום רק בשנים מיוחדות ומכרמים מיוחדים.

ברחבה ממול ליקב מסודרים בשורות מיכלי התסיסה העשויים פלסטיק. רוב התסיסות הממשיכות (לא הכוהלית) נעשות בחביות העץ.

שלמה : "אנחנו מתמרנים בין שלושה אזורי תסיסה שונים: טמפרטורה קרה בתחילת התסיסה, השלמת תסיסה בטמפרטורה הבינונית, והטמפרטורה היותר גבוהה היא באולם הגדול. הענבים מגיעים מאזור הרי יהודה, מעמק האלה, עמק שורק ועוד. אין לנו כרמים שלנו. אנחנו מתכננים אחרי שנת השמיטה לבצע נטיעות של כרמים שלנו באזור הרי יהודה.  נוח לנו שהכרמים קרובים ליקב. אפשר למצוא מקומות שהם בגובה הנכון, בטרואר הנכון ועם יכולת להפיק ענבים איכותיים, הם לא פחות מעניינים ממה שאפשר למצוא בצפון הארץ. הצפון לדעתי הוא לא שם נירדף לאיכות. יינות מעניינים מופקים גם מהאזורים בהרי יהודה."

"למה בחרתם בזן הגראנאש?" התעניינו.

"זה חלק מתפישה האומרת שאנחנו רוצים להפתיע במקומות שאחרים לא מפתיעים. בבצירים 2004- 2005 הצגנו בלנדים שונים בשילובים שיחסית לא היו כאן. חיפשנו את הדבר המעניין הבא. מצאנו זן שנחשב כנחות ומשמש כתוסף לבלנדים. הגענו עם חשיבה יצירתית איך לעשות עם הדבר הזה משהו שעד היום לא עשו. כמו שהפטיט סוליי שלנו היה יצירה מיוחדת משרדונה שמצפים ממנו שיהיה יין יבש, ועשינו ממנו יין לבן ארומתי, עם סיומת מתקתקה, גם פה מצאנו אתגר מעניין לקחת גראנאש ולעשות ממנו יין זני איכותי שונה. אני חושב שהתוצאה היא מעניינת." מסכם שלמה את דבריו בנושא.

על דוכנים באולם ועל מכונות היקב היו מוצבים פסלים קטנים ועל הקירות מסביב היו תלויים ציורים צבעוניים.

"למה מוצגת תערוכה ביקב? מה בין אמנות ליקב? "

שלמה: "החשיבה להציג תערוכה ביקב היא חלק מתפיסת המיתוג שלנו. ביום שהחלטנו שאנו רוצים למתג את עצמנו כיקב שהוא יצירתי בעשייה שלו, בגישה ובתפיסה שלו, יקב הלוקח השראה מעולמות שונים כדי לייצר את היינות שלו באופן טבעי, הגענו למסקנה שהאמנות היא מקור השראה מעניין.  לקחת ז'אנרים שונים באומנות להציג אותם כאן זה סוג של עשייה שונה וחריגה. בתמונות יש דברים לאו דווקא שגרתיים. אחד מסגנונות האומנות  שמהם אנו שואבים את ההשראה הוא הסגנון האקלקטי.  זהו סגנון המשלב בין חדש לישן, בין זול ליקר, בין עתיק למודרני. הוא אינו מחושק לחוקים. הכל אפשרי ולגיטימי ובלבד שהתוצאה המתקבלת היא הרמונית ונעימה. הסגנון משמש השראה גם בתחום בקולינארי והארכיטקטוני.

לסגנון הזה יש מספר קודים ואפשרות לחיבורים הרבים ביין. מה שאנחנו עושים אנחנו באים מסגנונות שונים, לוקחים עולם ישן ועולם חדש  ומייצרים את החיבור בסגנונות האלה. אנחנו לוקחים פה זנים שהם מסורתיים עם שורשיות ישראלית גראנאש, קריניאן, ארגמן לצד זנים שהם לא מהמקום."

על כוונת היקב לגבי בידולו מאחרים מעיד המסר הפרסומי שפורסם על ידי היקב: "לחקור, להסתקרן, לקבל השראה, לשלב ישן עם חדש, יקר עם נגיש, אפשרי ובלתי אפשרי, לבן עם אדום, משתלט בחוצפתו או בולט בפשטותו, לשנות כללים, לרסק מוסכמות, לשבור מיתוסים... להיות יצירתי, לעשות יין".

עוד נאמר במסר הפרסומי: "יקב אבידן עושה יין כמו שעושים אמנות: בלי מגבלות, בלי מסגרות, איכות עם המון השראה, תחכום וחדשנות. מהמקום הזה יוצא היין האחר, היחיד במינו והמפתיע הבא".

אבי הלוי מסכם את התרשמותו מיינות שטעמנו ביקב.

אבידן, 'פטיט סוליי' 2006

100% ענבי שרדונה שנבצרו בבציר מאוחר 'מאוד' כפי שאומר שלמה אבידן. היין מיוצר בתהליך ארוך ומיוחד שהיקב אינו מפרטו אך מדובר בתסיסה קרה וממושכת. ליין צבע צהוב בהיר "מיטלי" עם גוונים ירקרקים משהו. בקירוב הכוס לאף מקבלים 'מתקפה' של ריחות טרופיים נעימים מאוד. בפה מתיקות נעימה וטעמים של מלון בשל, דבש ואננס. האפטר טייסט נעים, ארוך וממושך. "יין לשיחה" מגדיר אותו שלמה אבידן ואכן זהו יין טעים ומתחנף לשתייה בכיף בחברותא. מי שרוצה ללוות את היין הזה באוכל יכול לנסותו עם כבד אווז או אוכל אוריינטלי. מחירו של היין 75 ש'.

אבידן, 'בלנד דה נואר' תווית אדומה 2006

יין זה מייצג היטב את סדרת הבלנדים ועלי הוא האהוב עלי ביותר מביניהם. הבלנד הזה מורכב מ- 45% שיראז, 35% קברנה סוביניון ו- 20% פטיט סירה. טעמתי את היין בהזדמנויות שונות לאחרונה ואני אוהב את הצבע שלו ואת העוצמות שבו. יש בו מתיקות קלה ונעימה עם תבלון נאה שמקורו מן השיראז. את הצבע והטאנינים תורם הפטיט סירה. ליין גוף מלא ועושר טעמים. מחירו 75 ש'.

אבידן, קברנה סוביניון רזרב 2005

85% קברנה סוביניון 15% מרלו. צבע היין אדום חום כהה מאוד, כמעט שחור. באף ריחות פרי שחור בשל ומבוגר. בפה המשך ישיר לאף: פרי בשל. בגלגול היין בפה מתפתחים טאנינים בינוניים שאינם מציקים לחיך. למרות השימוש בחביות עץ חדשות כדברי שלמה אבידן, העץ אינו בולט יתר על המידה ונמצא ברקע. אפטר טייסט נעים וממושך. קברנה קלאסי טעים ומהנה. מחיר היין 130 ש'.

אבידן, גראנאש פרימיום 2006

100% ענבי גראנאש שחור מכרם ותיק בהרי ירושלים שגיל גפניו למעלה מ-25 שנה. זהו כרם גראנאש מהבודדים בארץ שלא נעקרו לטובת זנים אחרים. היבול נמוך והבציר נעשה באופן ידני. ליין צבע אדום רובי כהה והוא שופע ריחות פרי בשל ועסיסי. היין שהה 10 ח' בחביות עץ צרפתיות חדשות והוצא מהחביות "לפני שהעץ השתלט על היין", כדברי שלמה אבידן. עוד תשעה חודשי מנוחה בבקבוק הכינו את היין לשיווק כעת. למרות שהיין צעיר ניתן כבר ליהנות משלל הטעמים שבו והוא מתאפיין בגוף עשיר ומלא, כמעט 'לעיס'. אהבתי את היין הזה מאוד ומביני דבר יודעים לומר שהוא עדיין לא נותן את כל מה שיש בו. מבציר 2006 הופקה רק חבית אחת ומחיר היין 240 ש'. 

מאי 2008