מאת: מירה איתן
צילומי סטודיו: אריאל שפרן

שנה לפני מותו בשנת 1884, בעודו בן מאה שנים, הרים סר משה מונטיפיורי, תרומה אחרונה לישראל והעניק אותה לעיר ראשון לציון. כ-100 שנים מאוחר יותר נוחת על אדמת הארץ, אנגלי צעיר בעל עיינים כחולות ובורקות. נין יורשו של מונטיפיורי מגיע על מנת להמשיך בדיוק מאותה הנקודה ולהרים תרומתו לעולם היין הישראלי. בעבודת שטח שהחלה במסעדות ובתי מלון החל להפיץ את תורת היין הישראלי ועד לתקופה האחרונה כשהוא משמש בתפקיד מנהל היצוא של יקבי ישראל.
זהו סיפורו של אדם מונטיפיורי – שגריר היין הישראלי בעולם.

 והוא עלה למרכבה

מוצאה של משפחת מונטיפיורי מתחיל באיטליה מכפר קטן באותו השם. בשלהי המאה 18 נדדה המשפחה והיגרה לאנגליה. אחד מצאצאיה היה סר משה מונטיפיורי הידוע לנו מספרי היסטורית ארץ ישראל. האיש מאד אהב יין ומספרים שנהג לשתות בקבוק יין ביום. כשהגיע לארץ ישראל טעם את יבול הארץ וכתב כבר אז, שהיהודים צריכים לטעת גפנים ולעשות יין. מונטיפיורי כאיש מעשה, אף רכש את שטח האדמה הראשון בארץ במטרה לעודד התיישבות חקלאית.

משפחת סבג הגיעה לאנגליה ממרוקו לפני 200 שנה, הכירה את משפחת מונטיפיורי ונוצר ביניהם קשר משפחה ע"י חתונה. למשה מונטיפיורי עצמו לא היו ילדים ולימים חיפש מונטיפיורי יורש, הוא החליט שהאחיין שהוא הכי אוהב (בנה של אחותו שרה) יהיה יורשו וגם ייקרא על שמו. כך הפך יוסף סבג להיות יוסף סבג מונטיפיורי. יוסף בנה משפחה ענפה ולימים נולדו לו ילדים, נכדים ונינים רבים. אחד מהם, נקרא אדם.
שנה לפני מותו בשנת 1884, בעודו בן מאה שנים, הרים סר משה מונטיפיורי, תרומה אחרונה לישראל והעניק אותה לעיר ראשון לציון. כ-100 שנים מאוחר יותר נוחת על אדמת הארץ אנגלי צעיר בעל עיינים כחולות ובורקות. היה זה נין יורשו של מונטיפיורי, שהגיע על מנת להמשיך בדיוק מאותה הנקודה ולהרים תרומתו לעולם היין הישראלי. כך מתחיל סיפור קליטתו של אדם מונטיפיורי בארץ ישראל ביקבי כרמל מזרחי בשנת 1984.

 ילדות ויין באנגליה

אדם מונטיפיורי נולד בקנסינגטון שבאנגליה למשפחה אנגלית שורשית ומפורסמת. כבחור צעיר הוא מתגורר בלונדון, מסיים את לימודיו בקולג', ומעוניין לרכוש השכלה במקצוע מעשי יותר. אחיו לומדים באוניברסיטת קיימברידג' ולימים הופכים לסופרים ידועים באנגליה. אדם, כאדם מעשי, קץ בחממת הלימודים ורוצה להיכנס ישירות לעולם האמיתי, מצד אחד הוא מעוניין ללמוד היסטוריה, אך ברור לו שהוא חייב לעצמו הבטחת פרנסה. אדם מחפש קורס של חברה מעשית כדי שיוכל לעבוד בשבילם אחר כך. עולם האלכוהול, היין והבירה מושך את אדם והוא מוצא קורס רציני ללימודים עסקיים בחברת BAAS  , שהיתה אז תאגיד ענק, חברת המשקאות, המלונות (אינטרקוניננטל והולידי אין וקרסט) והפאבים הגדולה באנגליה.
לאחר שנתיים בקורס של החברה מוצא אדם את עולם המשקאות עוד יותר אטרקטיבי. מלכתחילה אין לאדם, קשר רב לעולם האלכוהול, כמו כל אנגלי ממוצע, הוא אוהב לשתות ולבלות בפאבים. בקורס מוצא אדם את עצמו. הוא לומד הרבה על אלכוהול, על בירה ויין ולומד גם איך למכור אותם.
בתחילה מקבל אדם תפקיד מנהל מכירות אזורי, הוא מתחיל לעבוד עם יין ומזון ולומד את הנושא בשטח. בפעם ראשונה מבינים לקוחותיו את חשיבותו של תפריט מתומחר טוב הכולל הדרכה לאנשי המקצוע שמסביב. אדם מארגן תחרויות לסומליירים ולמלצרי יין מקצועיים אחרים ונבחר לאחד הטובים ב- Academy of Wine Service, גמול טוב והכרה לפועלו.
במקום עבודה זה עובד אדם עם יקבים מכל העולם כולו ושם הוא פוגש לראשונה גם יין ישראלי, את יינות רמת הגולן. אדם עד למהפך הגדול שעובר עולם היין הישראלי בשנות השמונים. את היצוא של יינות ישראל לאנגליה מקבל אדם וכולל אותם בתפריטי היין ברשת בתי המלון של באאס.              

                       לונדון- טעימת יין שאטו מוסר ((MUSAR עם סרג' מוסר בעל  
                             היקב (שני מימין) ואוז קלארק (שלישי מימין) עיתונאי יין מבריטניה

 הציוני האחרון

את התפקיד שלו באנגליה אוהב אדם מאד, אך משהו חסר בחייו. למשפחה יש בית יפה ותנאים טובים במקום הכי יפה באנגליה. אך אדם, המרגיש כציוני ובהיותו אדם מסורתי רוצה שהילדים שלו יגדלו כיהודים וקשה מאד ליישם זאת בחו"ל. המקום לעשות זאת הוא רק בארץ ישראל.  אדם, שהספיק כבר לבקר שבע פעמים את הארץ כתייר, אוהב את הארץ, את המדינה, את ההיסטוריה וגם את האוכל. כל דבר ים תיכוני אהוב עליו והוא מרגיש שזה יכול להיות הבית  שלו. הוא מוכן לזרוק הכל ולעלות לארץ הקודש.
לעשות עליה זה צעד קשה מאד. לזוג שלושה ילדים, בני 13 , 6 ו- 3 , שום  עבודה לא מובטחת להם בארץ ואף אחד מהם לא דובר את השפה העברית. אדם לא יודע אם יוכל לעבוד במקצועות היין בארץ וברור לו שהוא יכול לאבד את כל מה שהשיג עד היום. בכל זאת הוא עוזב הכל מבלי לדעת דבר על העתיד המחכה לו בארץ. המשפחה מגיעה בתחילת דרכה למרכז קליטה ברעננה והמקום עד מהרה הופך לבית, לשורשים שלה במדינה. אדם, כפי שידע זאת מראש, מתאהב בארץ ביום הראשון בו הוא מגיע אליה, לשאר בני המשפחה יותר קשה. אדם מחפש עבודה, המקצוע שלו הוא יין ואין כל כך הרבה מקומות עבודה הקשורים ביין בימים אלה. אדם יוצר קשר עם כל היקבים ולא מצליח בהתחלה למצוא עבודה. אותו דבר קורה גם עם כל חברות המשקאות, עם ענף בתי המלון וכל שאר חברות המזון. ששה חודשים מבלה המשפחה במרכז הקליטה ורק בחודש האחרון מתחיל לקבל אדם הצעות עבודה. הצעת העבודה שנראית לאדם יותר מהכל הינה הצעת עבודה מיקבי כרמל מזרחי. בכרמל מציעים לאדם להיות מנהל ענף האירוח, תפקיד דומה למה שעשה בחו"ל.

  מקבל תואר כבוד מ- ACADEMY OF WINE SERVUCE בבריטניה,  ראשון משמאל- הלורד
                                       מרצ'ווד נשיא "מואט + שנדון" וג'רמי בנט היו"ר

 מלאכת העשיה בארץ אבות

בכרמל מזרחי מתלבטים אם לקבל את אדם מונטיפיורי לבין שורותיהם. מצד אחד יש לפניהם אדם עם ידע עצום וניסיון בעולם היין, שאין בעצם לאף אחד בארץ עדיין, ומאידך אדם שאין לו יכולת לתקשר בשפת המקום. אברהם בן משה, מנכ"ל החברה, מחליט לקבל את אדם לעבודה לאחר חשיבה רבה והתייעצות עם עמיתיו. כרמי לבנשטיין, מנהלת המכירות באותם ימים, לא מהססת וממליצה בחום על אדם תוך כדי זיהוי הפוטנציאל העצום הגלום בו. "ידעתי שאדם יכול לתרום בצורה מדהימה לחברה" היא אומרת, "לקחתי על עצמי את אחריות העברית ואף התנדבתי לכתוב לו את מכתביו" וכך מתחיל הכל.
אדם אחראי על תחום המסעדות, בונה להם תפריטי יין והופך להיות היועץ שלהם. מתחיל לעבוד בתור מוכרן, תוך שהוא נותן קרדיט לכל היינות, לא רק ליינות היקב שלו. רוב תפריטי היין בבתי המלון בארץ יוצאים מתחת לידיו האמונות וכולם עוברים אצלו הדרכה איך למכור יין. בנוסף הוא מקיים את קורס הסומליירים הראשון בארץ והתאמת יין למאכלים השונים.
"המקצוענות של אדם בתחום תפריטי היין ייחדה אותו וידעו להעריך את זה מאד בבתי המלון" אומרת כרמי לבנשטיין. "התפריטים נעשו גם בעברית וגם באנגלית ובכולם דגש על איכות. אדם לימד את המלצרים איך למכור יין והכי חשוב מבחינתו היה למכור את הבקבוק השני. דרך אדם הבנתי בפעם הראשונה שאפשר לדבר על יין במשך ימים וללא הפסקה. כל הזכרונות שלי מהעבודה עם אדם טובים, פה פגשנו באיש מקצוע מצויין, איש נעים הליכות, שכיף לכל אחד להיות אתו בלי שום קשר לזמן, מקום ויין. היה לו קשה מאד עם המנטליות הישראלית בהתחלה ובהליכותיו הנעימות הוא התגבר גם על הגישה הישראלית הישירה והבוטה".

דבר נוסף שייאמר לזכותו של אדם הוא נושא מכירת היין בכוסות, דבר שלא היה עד אז בארץ. "תמיד טען שאם רוצים לשבור את הפחד של הישראלים משתיית יין צריך למכור יין בכוסות וכך לשבור את חסם הכמות והמחיר" מוסיפה ואומרת כרמי. ואז נולד רעיון ה"בר-קר", מקרר יין קטן ל- 6 בקבוקים שהוחדר למסעדות במיוחד למטרה זו "בשנה זו היתה פריצת דרך במכירת יין שגרמה לירידה אפילו במכירת הבירה" מעידה כרמי לבנשטיין.
שנתיים עובד אדם מונטיפיורי בכרמל, לומד להיות ישראלי, לומד לדבר עברית ולומד את השטח.
עם הרצון להתקדם ולראות דברים נוספים הוא מגיע לעבוד ביקבי רמת הגולן בתפקיד מנהל פיתוח שווקים. משנת 92, במשך שנתיים עובד אדם בתפקיד זה, מטפל בכל בתי המלון, עוסק בהדרכה ובמכירות לכל המסעדנים ובתי המלון.                            
באנגליה ערך אדם תחרות סומליירים עם שפים רציניים, עיתונאי יין חשובים ועוד. בארץ הוא רוצה גם כן לעשות משהו דומה ואז עולה רעיון "פרס ירדן", התחרות הראשונה של אלה שנותנים שרות יין, מלצרי היין. המצב בארץ הולך ומשתפר משנה לשנה וחלים שינויים רבים גם בשירות היין המקצועי. 
                              

                                   תחרות פרס ירדן- בתקופת עבודתו ביקבי רמת הגולן
                                        מימין- שגב ירבעם, מנכ"ל היקב וליאור לקסור
                                        הזוכה בתחרות שכיום עובד גם הוא ב"כרמל" 

  בשנת 1994 מקבל אדם את תפקיד מנהל היצוא של יקבי רמת הגולן, בהתחלה רק בשווקי אירופה ואחר כך בכל העולם. לצערו הוא נוטש את החלק האהוב עליו ביותר, ההדרכה, ומשאיר את זה בידיים אחרות. הוא פונה לתפקיד אחראי וחשוב ביותר, שגריר היין של ישראל בעולם.
שלום בלייר מכיר את אדם בחמש השנים האחרונות, בהם מכהן שלום כמנכ"ל יקבי רמת הגולן "אדם מונטיפיורי הוא התגלמות של איש תרבות היין וזה הדבר המאפיין אותו יותר מהכל. סוג אדם שאין לנו בארץ, אדם שבא מהצד של הבנת העסק לעומק, יודע איך מתעסקים עם יין, עשה דרך ארוכה מאד בעולם היין וגדל כל הזמן בתוך העניין הזה. הניסיון שלו כל כך רב, אין לנו הרבה אנשים שיכולים להשתוות לו באוסף של הידע וההבנה ביין", אומר שלום, "אדם הוא אנציקלופדיה מהלכת בנושא של ידע היין. אין ספר, חוברת, מגזין וכל מה ששייך ליין שהוא לא מכיר. הוא גרם לנו להוצאה רצינית ביותר בנושא זה, הספרייה הגדולה שלנו. בכל חנות ספרים הוא מחפש כל הזמן דברים חדשים על יין. יש לו מודעות גדולה לנושא של תיעוד והיסטוריה שלא מאפיינת אותנו הישראלים ותמיד דאג להביא ולשמור כל ספר, מדליה ובקבוקים שזכו בפרסים ובהכרה" מוסיף שלום בלייר. " אדם הוא איש מאד קומונוקטיבי, נעים הליכות וג'נטלמן אנגלי, אנשים אוהבים אותו ומכבדים אותו בכל מקום אליו הוא מגיע. איש נעים והגון שאהבתי מאד לעבוד אתו וגם חבר טוב, אני אוהב אותו ומכבד אותו מאד".

       עם הברונית פיליפין דה רוטשילד בעלת "שאטו מוטון רוטשילד" ומייק פול- מנכ"ל
                             SOUTHCORP- יצרנית היין הגדולה באוסטרליה

 אחרי כעשר שנים בשירותם של יקבי רמת הגולן עושה אדם שינוי וחוזר לשורות יקבי כרמל. בכרמל נערכים שינויים גדולים, מנכ"ל חדש שמנשב רוח של שינוי ואדם מונטיפיורי נקרא אל דגל ניהול ענף היצוא של כרמל. דוד זיו, מנכ"ל יקבי כרמל מזרחי, קבל את אדם בשמחה "אני שמח שאדם חזר למקום שממנו התחיל, חזר הביתה. אדם הביא אתו גם אז וגם היום ערך מוסף גדול לענף, תרם לנו רבות בתחילת הדרך, עשה עבודה מצויינת ביקבי רמת הגולן ועכשיו חזר אלינו להמשיך ולתרום רבות" אומר דוד זיו. "מלבד הכשרונות המקצועיים וההשכלתיים של אדם יש לו תכונה נפלאה של התחברות מהירה לאנשים והקשבה והבנה שיווקית וכמו כן גם היכולת לתת פתרונות ללקוחות במהירות רבה. יחסית ליכולות ולהישגים שלו מתנהג אדם בצניעות רבה". "אני רואה בו שותף מאד רציני לעשייה" מוסיף ואומר דוד זיו, "אדם עובד ביחד אתי כחוד החנית להרבה מהלכים שאנחנו עומדים לעשות בעתיד ואני חושב שיש לו עתיד בכרמל גם בעניינים אחרים ולא רק כאיש שיווק. אדם טיפוס מאד הגון, לעולם לא יעביר סודות מקצועיים ממקום עבודה אחד למשנהו, אדם שמקובל על כל העובדים וגם על הלקוחות, משתלב מהר ואנחנו שמחים שנמצא אתנו כיום".

                                             עם רוברט מונדאבי בתחרות בלונדון 

החזון

אפשר להגדיר את אדם מונטיפיורי היום כמומחה לאזור שלנו, האיש מכיר את תעשיות היין של ישראל, יון ולבנון על בוריין מהיינות שטעם בתערוכות הרבות בן ביקר, משנות עבודתו באנגליה וגם מהשנים של תפקידיו בארץ. אדם מאמין שישראל לבד היא פסיק קטן בעולם היין וקשה לה לבלוט, אבל אם ניקח אזור יין גדול, המזרח התיכון, ונלך על יין כאזור, המזרח התיכון המזרחי יכול להיות אזור יין משמעותי ביותר ובולט. יש מהפכה גדולה בכל אזור מזרח הים התיכון, לבנון, יון, מרוקו ותוניסיה לדברי אדם. אנחנו נמצאים בלב ההיסטוריה הכי ותיקה בכל העולם, יש לאזור רקורד של הרבה שנים ומהפכה רצינית. ישראל ולבנון דומות בגודלן, טרואר דומה, אוכל דומה, שתי הארצות משלימות אחת את השניה בהשפעה הצרפתית והאמריקאית. "אולי יום אחד נוכל לשווק יותר ביחד, זה החזון שלי" אומר אדם, "ישראל תשמור את מקומה תמיד בשוק הכשר, אבל בשוק הלא כשר ישראל לא יכולה כיום לעמוד לבד". אני מאד גאה להיות נציג של יין ישראלי, אני חושב שעושים פה יינות טובים" אומר אדם  ומוסיף כולו נבוך לשאלות על תרומתו, "אני נתתי תרומה מאד קטנה, יש הרבה יותר אנשים שנתנו תרומות רציניות בארץ. אני עזרתי קצת, יש לי הרבה אינפורמציה על יין ונתתי הרבה עזרה בשקט ואני מקבל קרדיט. אני בן אדם קטן ואני עם עוד הרבה אנשים קטנים עשינו פה משהו טוב, עזרנו למהפכה בארץ וזה טוב לתרבות בכלל ולתרבות היין בפרט".
לשאלה, "אם היית יכול לשנות משהו בכל מה שעשית עד היום, מה היית משנה?" עונה אדם,  "לא הייתי משנה דבר, אני אף פעם לא מסתכל אחורה, בכל מקום אני עם הפנים קדימה ובלי שום חרטות". ,
"אם היית יכול לשנות את עולם היין בארץ מה היית עושה?" לשאלה זו באה התשובה, "מפריע לי חוסר  הגאווה ביין הישראלי, מרגיז אותי שכותבים רק על יין מחו"ל ושמים בתפריט דגש קטן על יין ישראלי. בחו"ל זה לא ככה, לכל אחד יש גאווה קודם במוצרים המקומיים שהם מייצרים ויש שותפות בין עיתונאים ויקבים. בישראל בשנים האחרונות יש שינוי קל, התערוכה בבית הסקוטי ועוד תערוכות אחרות, עיתוני היין שמשתנים ונותנים יותר קרדיט ליין הישראלי והתחלה דומה במסעדות. אנחנו צריכים לשתות יותר יין ישראלי ולתת לו צאנס. יש מגוון גדול בישראל, זנים שונים, אזורי גידול שונים, אנשים שלמדו לעשות יין בארצות שונות ובסגנונות שונים. מתחיל פה שינוי לאחרונה ואני גא להיות בלב המהפכה, אבל זה עדיין לא מספיק, חסרה גאווה במוצר הלאומי, את זה הייתי רוצה לשנות". 

             במרתף חנות דרך היין עם מסייה ג'ורג' בסט- אחד היחידים בעולם עם 2 תארים-MASTER OF WINE ו- MASTER SOMMELIER