מאת: הילה איל

בחודשים האחרונים, ביותר מהזדמנות אחת, נוכחתי כי עולם היין בירושלים אינו שוקט על שמריו ומתגלה כתוסס, חדשני ורב-גוני, דתי וחילוני כאחד. מגמה זו באה לידי ביטוי הולם במגוון היבטים: קהילה שוקקת של אנשי יין – בעלי חנויות יין, מלצרי יין וחובבים; מבחר מסעדות גורמה בעלות עם תפריטי יין מרשימים, חנויות יין, ברי יין וערבי יינן המתקיימים מעת לעת במסעדות. ואולי, לפני הכל – ריבוי יקבים המקיפים את עיר הקודש, כנותני השראה, ותשתית לתוכן "יינני" ולמתרחש בעיר.

מסתבר שאופייה החצי דתי של העיר, אף הוא תורם למיצובה של ירושלים באופיה היינני היחודי. כדוגמא  אציין את יריד היינות הכשרים שהתקיים לקראת חג הפסח במרכז הקונגרסים בעיר ואת מגוון המסעדות הכשרות, אשר מרכיבות תפריטי יין מיוחדים ומשובחים, התואמים לקהל היעד, שומרי הכשרות, אך מחפש יין איכותי וטוב (ולא רק "יין קידוש").

אך בחודש האחרון נפתחו במרכז העיר שתי חנויות יין חדשות, בנוסף ללא מעט חנויות יין ותיקות. ובעיקר בימי חמישי ושישי ניתן לחוש ב"צימאון" הקהל המבקרים לחנויות אלה, הכולל חובבי יין ותיקים, לצידם של צעירים, הנהנים להיחשף לעולם היין ומהמפגש החברתי עם "יודעי סוד".

כל חובב יין, המוצא עצמו עולה לרגל לעיר הקודש, חש כבר בפאתי שער הגיא את אווירת היין בהרים סביב. לא פחות מ-30 יקבים קיימים באזור ירושלים, כמחצית מהם כשרים. חלקם יקבים ידועי שם באיכותם בארץ ובחו"ל – כדוגמת יקב קסטל ויקב קלו-דה-גת. ולצידם יקבי בוטיק כדוגמת יקב המסרק ויקב סוסון ים.

כלום פלא שקהילת היין בעיר היא כה רבה ופעילה? רק לפני חודשים מעטים, במסגרת תחרות פרס ירדן, פגשתי מעל 20 חובבי יין ירושלמים אשר נטלו חלק בתחרות (בכל הקטגוריות – מלצרי יין, בעלי חנויות יין וחובבים). יתרה מכך, מבין 3 הזוכים אחד הוא מירושלים.

אהבת היין יצרה "כימיה אמיתית" בין אנשים אלה וביום ו' האחרון, בזמן שמחצית מבני העיר נערכים לכניסת השבת ועסוקים בקניות והערכות לקראת ארוחת ליל הסדר, והיתר יושבים בבתי הקפה הרבים אשר במרכז העיר ובמושבה הגרמנית, הוזמנתי להשתתף במפגש פורום יין ייחודי (אך לא חד-פעמי) של מלצרי יין ואנשי קולינריה מביני יין, כולם ירושלמים. למרות היותם "מתחרים" בעסקיהם, הרי מפגש זה מעבר להיותו מפגש חברתי, נועד לאפשר הרחבת הלימוד בתחום ויצירת שיתופי פעולה פוריים לטובת קהל חובבי היין בעיר.

חברי הפורום נפגשים, על בסיס חברתי/מקצועי, אחת לחודש בערך, בכל פעם במקום מפגש אחר. בשתי הפעמים הקודמות נפגשו החברים ביקב צרעה עם אנשי היקב, ועם מדריך יין מיקבי רמת הגולן.

הפעם נקבע המיקום ה"חגיגי" בחדר האירוח הפרטי של מסעדת "קולוני", אשר במתחם הרכבת. מסעדה המצטיינת כשלעצמה בתפריט יין משובח. 

לצד הזכות להשתתף באירוע, קיבל כל משתתף "משימה" – בין הבאת יין מתאים לטעימה בפורום לבין העברת הרצאה בנושא יין. מבלדי, השתתפו במפגש 9 נוכחים (מתוך כ-15 שהוזמנו), על תואריהם המכובדים:

גיא בן-סימון - מנהל מסעדת 1868 קפה            

מיכאל שלו - זוכה מקום 2 בתחרות פרס ירדן 2006 ומלצר יין במסעדת זוני          

גיא הרן - מדריך יין בביה"ס לברמנים זמן-אמיתי

רועי להב - ממסעדת גבריאל

יוני לוינגר - בעלים ומלצר יין של מסעדת קולינרי

עידן מאור - מלצר יין במסעדת גבריאל

דרור אנגלשטיין - מנהל תחום יין ואלכוהול במסעדת 1868

סם לסרי - מלצר יין במסעדת 1868 קפה         

סרחיו חולי - חובב יין (אשר השתתף בתחרות פרס ירדן 2006)

עומרי פליטי - מנהל בר הקולונ.

חדר האירוח המפואר, עם ספות עור בגוון קרם ומראות מעוצבות על הקירות, משמש גם כחדר אחסון ליינות המשובחים של המסעדה. וכך, מיד נשאבנו כולנו לאווירת יין לקראת בילוי משותף, משך כשלוש שעות. 

לאחר "סבוב הכרות" (אף שרוב המשתתפים מכרים ותיקים) היינו מוכנים לעבור למלאכת טעימת היינות. יינות משובחים, שכל משתתף השקיע חשיבה רבה בבחירת היין וחיכה לעיתוי המתאים ולחברה הראויה לפתיחתו.

לפי סדר הטעימה פתחנו ברוב חגיגיות, ובהתאמה למיקומנו באזור הרי יהודה, בקסטל גרנד וין 2000 (אשר נפתח מבעוד מועד ונמזג לדקנטר), חילופי הדעות בין הטועמים כללו את אלה שסברו שיין זה הגיע לשיאו אל מול אלה שסברו שיש לו עוד כברת דרך של עד שנתיים. אך ללא חולק – גם אם נדרשה ארוחה מתאימה, היין נגיש לשתיה. הבא בתור, שונה לחלוטין, הוגש יין Don Mendoza- קברנה סוביניון 2004, ארגנטינה, יין עולם חדש, צעיר יחסית, אך בהחלט מהנה לשתיה.

למרות שבמקור תכננתי להכין הרצאה, ואף התחלתי בהכנתה, החלטתי ל"נצל" את הזדמנות המפגש עם "מומחי יין גדולים" ולהטעים ב"טעימה עיוורת" יין מיקב חדש, אשר טרם יצא מסחרית לשוק. בביקורי השונים ביקבים בארץ ובמפגשי יין שונים, נתקלתי פעמים מספר בתופעה של חובבי יין, מרקע מקצועי אחר, המתחילים כתחביב בייצור יינות במרתף הביתי ובמהרה מצליחים להגיע לתוצאות איכותיות להנאת קהל חובבי היין בישראל (כדוגמת יינות הבוטיק שזכו בפרס אשכול הזהב 2007). החלטתי שראוי, בפורום זה, לתת במה לאחד מיקבים אלה. מתוך בקבוק יין, עטוף בנייר כסף להסתרת התווית, נמזג למשתתפים, ב"חשיפה ראשונה" יין של יקב רמאן קברנה סוביניון (88% קברנה, 12% מרלו) 2005. זוהי השנה הראשונה בה החל היקב, במיקומו הנוכחי במודיעין, את דרכו המסחרית. יאיר רמאן, בעל היקב והיינן, הינו עו"ד במקצועו, מעבר לתארים אקדמאים נוספים, וכחלק מרצונו להגשים חלום ישן, למד את רזי היין, לרבות בקורס אצל ניר שחם ביקב שורק, והחל לייצר יין במרתף הביתי. תגובת הטועמים ה"מומחים" הוכיחה כי הרמה המקצועית והתוצאה מרשימה באיכותה, באופן ראוי ליקב ותיק בתחום.

מכיוון שמדובר באנשי מקצוע, נסוב חלק מהדיון על היין במונחי "תרומה ראויה להשקעה". כל הנוכחים הדגישו כי בבחירת תפריט היין במסעדות בהם הם עובדים, מושם דגש על יין שיתאים לא רק באיכותו לארוחה, אלה גם בתמורה הראויה למחירו לקהל הלקוחות.

מרבית מלצרי היין במפגש, עובדים במסעדות כשרות בעיר. כפי שציינתי, אף אלה, למרות אילוץ הכשרות,  דואגות להציג תפריט יין משובח שיתאים לארוחות הגורמה המוגשות בהן. היין הבא בטעימה המחיש זאת באופן הולם – יין צרפתי כשר - Rollan de By- מאזור מדוק 2002. (70% מרלו, 20% קברנה סוביניון וקברנה פרנק, 10% פטי ורדו). אוירה צרפתית אמיתית, ביושבנו בחדר ארוח מפואר, מוקפים ביינות, וטועמים יינות משובחים בליווי גבינות צרפתיות ולחם כפרי. האם אנו באמת מצויים בירושלים בירת ישראל?

בחזרה לארץ - בתחילת של השבוע, התקיימה תחרות פרס אשכול הזהב 2007, עליה ועל היינות שזכו בה, בקטגוריות השונות, דיברנו לא מעט. על אף שהאירוע התקיים בתל-אביב, על-מנת, שגם בירושלים, יינתן לו ביטוי, טעמנו את יין תניא – הלל - קברנה סוביניון 2005 (זוכה פרס אשכול הזהב 2007 בקטגורית "קברנה סוביניון – יקב בוטיק קטן").  היין עדיין צעיר, ונראה שכדאי ליישן כשנתיים לפני שיפתח לשתיה. בחלוף מחצית הטעימה, כמו בכל טעימה מקצועית, התבקשה קפיצת מדרגה, ליינות משובחים, בעיקרם של יקבים גדולים ובעלי השם. לכך, רתמו חברי הפורום 3 יינות משובחים: הראשון, לאחר 17 חודשי יישון בחביות, נפתח בקבוק רקאנטי רזרב – קברנה סוביניון – 2000. יין נפלא. בעודנו נרגשים ומחליפים רשמי הנאה מהיין, ונוכח השעה, נטל גיא הרן, כממלצר ומדריך יין, את הפיקוד, ודאג לריקון הכוסות, ולמזיגת יין אמפורה רייטון 2001 ( קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו). יין משובח, שכמו יתר יינות היקב, כבר זכה לתהודות לא מעטות בקרב מביני היין בארץ. עוד שעה תכנס השבת, ולאחר שפע היינות המשובחים, התבקש יין רב עוצמה כטעימה אחרונה ולמזכרת ארוכה לכל סוף השבוע. לאחר שנפתח כשעתיים לפני הטעימה ונמזג לדקנטר, הגיעה העת למתן במה, ליין שהיווה את שיא הטעימה - מרגלית ספיישל רזרב - קברנה סוביניון 1997. יין בעל גוף מלא, סיומת ארוכה ועשיר בארומות ובטעמים, משובח במיוחד וממחיש שגם יינות ישראליים, בהליך ייצור נכון, ראויים לישון ארוך טווח בטרם יגיעו לשיאם.

שלוש שעות חלפו ביעף, והגיעה העת להיפרד. נהנתי מחברה טובה, משיחות יין מרתקות, מלוות בחוויית לימוד והעשרה איכותית ממביני יין צעירים אך מקצועיים אמיתיים. וכמובן בל נשכח מיינות משובחים.

עד למפגש הבא, אברך את חברי הפורום בהמשך פועלם הראוי להמשך ביסוס ירושלים לא רק כעיר קודש ותיקת שנים, אלה כעיר יין מתפתחת וחדשנית בישראל.

אפריל 2007