אריה מהללאל הארגנטינאי, בן המשפחה, טרח עם צוות עוזריו, הנכדים, ליד גריל הפחמים והם הכינו  נתחי בשר צלויים אותן תיבלו בצ'ומיצ'ורי מעשה ידיו  של הסב להתפאר. יין טוב הוא בן זוג מתאים לבשר טוב, ואריה ניסה להוכיח משוואה זו בכל כוחו ומרצו. היה זה ניסיון שעבר בהצלחה גדולה.

 לני רקנאטי, יו"ר יקב  רקנאטי, הודה  בדברי ברכתו לאורי ורחלי שקד על האירוע. לני לא שכח גם את אורנה ומירב מיחסי הציבור ואת העושים במלאכה ליד המנגל שממנו יצא עשן בכל זמן האירוע.
לני סיפר  שבכוונת יקב רקנאטי לצאת לשוק מדי פעם  עם  יינות מזנים חדשים, השונים מהמקובל ביקבי ארצנו. לפני מספר חודשים הושק יין הברברה ועתה מושק השיראז  בפעם הראשונה ביקב שלהם.
"יש עוד כמה דברים והפתעות בדרך" סיים היו"ר את דברי ברכתו, לא לפני שהעביר את המיקרופון לידיו של היינן לואיס פסקו. לואיס, באנגלית עסיסית מתובלת בבדיחות ובהומור רב, סיפר על יינות יקב רקנאטי הממשיכים לזכות במדליות ובציונים לשבח ברחבי העולם. לואיס גם סיפר בגאווה על היינות החדשים המושקים שבראשם השיראז 2003 אליו מצטרפים הרקנאטי מרלו רזרב 2002 ורקנאטי קברנה סוביניון רזרב 2002.

היינות נמזגו לכוסות שהונפו אל על לברכת לחיים.

צמד נגנים הנעימו את האווירה בנגינה על חליל צד וכינור.

את היינות באירוע הציע לטעימה צוות חביב מיקב רקנאטי שבו היו מירב קרן, מנהלת השיווק החדשה של היקב, והמטעימים קורינה ויונתן.

אבי הלוי, מצויד במחברתו ועפרונו המחודד הסב עם לואיס פסקו ליד שולחן עמוס כוסות יין, טעם את היינות, שמע את הערותיו של לואיס והוא מדווח על מה שטעם:

רקנאטי סוביניון בלאן 2004

מי שלא קנה את היין הזה עד עתה, אבוד לו. היין אזל מן השוק. הוא יוצר בכמות קטנה מענבים שגדלו בכרם יחיד בבנימינה, הכרם של גב' שרה סמסונוב בת ה- 90 שתזכה לאריכות ימים. אנשי יקב רקנאטי הביאו כמה בקבוקים לאירוע וקיררו אותם היטב, כמו שצריך. אני מכיר את היין הזה עוד מנעוריו, עת טעמתי אותו בהרצאה של לואיס פסקו בבית 'איש הענבים' בפברואר השנה. צבעו כעת זהב מיטלי בהיר. הוא שופע ריחות של פרי לבן כמו אגס צעיר, תפוח ירוק או משהו כזה. בפה הוא טעים ומרענן עם מרירות קלה שמזכירה את הלבן של האשכולית... שאלתי את לואיס פסקו, היינן של רקנאטי שהיה שף בעברו, לאיזה אוכל היה מתאים את היין הזה ותשובתו: "דגים, דגים, ועוד פעם דגים".

רקנאטי שרדונה רזרב 2003

מאוד מענין לטעום שרדונה מיד אחרי סוביניון בלאן ולהיפך. כל ההבדלים מתחדדים ומושגים נדושים מקבלים פתאום את המשמעות האמיתית שלהם. אם אומרים על הסוביניון בלאן שהוא 'פריך', אז כשעוברים לשרדונה מבינים מה זה 'לא פריך'. תאכלעס, השרדונה רזרבד 2003 של רקנאטי הוא קודם כל בעל צבע יפהפה, מין צהוב שמפניה עמוק. הריחות והארומות שהוא משלח אל האף הם שילוב של שרדונה פירותי-מינראלי עם שרדונה חמאתי-עצי. הפה פוגש את היין הזה בהנאה, הוא חלק, חמאתי וטעים. היין תסס על השמרים בחביות עץ והתיישן בחלקו בחביות צרפתיות ובחלקו בחביות אמריקאיות. התאמה לאוכל, על פי המלצת לואיס פסקו: דג סלמון, פירות ים ועוף ברוטב עדין.

רקנאטי שיראז 2003

זוהי הפעם הראשונה שיקב רקנאטי מוציא לשוק יין מהזן הזה. לואיס פסקו הסביר שזהו זן המתאים מאוד לאקלים הישראלי. לדעתו, השיראז הולך ומתבסס בארץ ורק כעת מתחילים להבין כיצד יש לטפל בזן הזה ואיך להפיק ממנו את המיטב. השיראז 2003 של רקנאטי הוא 95% שיראז ו- 5% קברנה סוביניון. את הענבים ליין הזה קיבל לואיס משלושה מקורות: רובם מאזור לכיש קרוב לחברון, חלקם מהמושב מרחביה שבעמק יזרעאל ומעט (כ- 10%) מהכרם במנרה. לדברי לואיס, סוגי הקרקעות השונים בכל אחד מאזורים הללו יוצרים הבדלים בין הענבים למרות שמדובר באותו הזן. הפרי ממרחביה, למשל, תורם כבדות וסמיכות ואילו הפרי מלכיש תורם תכונות של פרי בשל, ריבתי. צבעו של היין אדום ארגמני מבריק. הוא משדר ריחות וארומות של פרי אדום. טעמו מפולפל והוא שופע טאנינים, אם כי רכים. התיישן 12 חודשים בחביות, חלקן צרפתיות וחלקן אמריקאיות. מתאים לארוחת בשרים עשירים וכן כליווי לגבינות כחולות. מחירו (49 ש') הופך אותו לאטרקטיבי במונחי עלות-תועלת.

רקנאטי מרלו רזרב 2002

זהו אחד משלושת היינות האדומים של ההשקה. הענבים שממנו יוצר היין הזה הגיעו בחלקם מהגליל העליון ובחלקם מהרי יהודה. התיישן 14 חודשים בחביות עץ צרפתיות. ליין צבע אדום-סגול-כתום. באף חשים בפרי אדום עם משהו ירוק ברקע. בפה יין צעיר עם עפיצות קלה, לא טורדנית. בסך הכל יין די עדין, גוף בינוני וטעם של פרי אדום לאו דווקא בשל. בקשר להתאמה לאוכל, ממליץ לואיס על בשר עגל, עוף ברוטב ופילה בקר. מחירו לצרכן 70 ש'. עשוי להתחבב מאוד על אוהבי מרלו.

רקנאטי קברנה סוביניון רזרב 2002

גם יין זה הוא אחד משלושת היינות האדומים של ההשקה הענבים הגיעו ממנרה שבצפון הגליל העליון ומכרם בן זמרה. "סוס העבודה של היין הישראלי" מכנה לואיס פסקו את זן הקברנה סוביניון, ואכן, הצליח לואיס, לעניות דעתי, להפיק מהזן הזה את המיטב שבו. צבעו של היין אדום כהה. הוא משגר אל האף ריחות וארומות של פרי בשל והפה ממשיך את מה שהאף מרגיש: קברנה סוביניון קלאסי וטעים במיוחד. "בציר ידני, טיפול מוקפד ו- 15 חודשי יישון בחביות עץ אלון צרפתי, הביאו ליצירת יין ניחוחי ומלא טעם" – כתוב על התווית האחורית של הבקבוק, ואני מסכים עם כל מילה. באירוע ההשקה היתה לנו הזדמנות לוודא את ההמלצות של לואיס לשילוב של היין הזה עם אוכל: בשר בקר עשיר, כבש בתנור או על האש, אנטריקוט וסינטה. אהבתי את היין הזה מאוד.

ספטמבר 2005