איך מאריכים את ההנאה שביין או במילים אחרות – איך שומרים על בקבוק פתוח.

מאת: זן אור

כמו בהרבה תחומים בחיים – כשאנחנו נהנים, אנחנו רוצים ליהנות יותר..

לא פעם פתחנו בקבוק, נהנינו, אבל לא רצינו לגמור.. רוצים לשמור קצת למחר..

מסתבר שלא מעט אנשים דוגלים בשיטה זו, וכמו תמיד – צריך לדעת מה הפרמטרים החשובים לנו, מה האויבים שלהם ואיך אנחנו מגנים מפניהם.

אז איך מאריכים את ההנאה? מאוד פשוט – שומרים על מה שצריך...

בשיחה על יין (ועל לא מעט יין) אמר לי חבר משפט מפתח:

"אנחנו, בני האדם – קופים! כן, יש לנו אינטרנט ותסיסה וזיקוק ועוד דברים טובים, אבל אנחנו נהנים דרך אותם החושים, באותה רעבתנות אנימלית וטהורה.. אז למה להתכחש – אני קוף, ואם כבר קוף – אז אחד שיודע מאיזה עץ לקטוף את הפירות!"

נאמן לרוח הדברים החלטתי להישמע לעצתו וללמד את חושי לזהות את הפירות הנעימים לי ביותר..

כשפתחנו בקבוק יין, מעבר למידע על היין שקיבלנו מהתווית, המוכר / יצרן וכו'  - החושים שלנו הם המפתח העיקרי לא רק להנאה, אלא גם לקבלת ההחלטות באשר ליכולת השמירה של הבקבוק ובחירת השיטה המתאימה..

בהקשר זה אציין, שאם יש לי כמה בקבוקים מאותו היין, פתיחה של אחד מהם ואנליזה שלו לפי אותם הפרמטרים, תעזור לי להחליט מה יכולת השימור של הבקבוקים הנוספים שברשותי.

הכלים העומדים לראשותנו:

• מידע תיאורטי על היין
• חוש הריח
• חוש הטעם
• ציוד בסיסי

מידע תיאורטי:

• אלכוהול, טאנים, חומצה וסוכר הם חומרים משמרים.
  ככל שהיין שברשותי מכיל יותר מהם – כך יכולת השימור שלו טובה יותר.
• כולם רגישים לחמצן במידה זו או אחרת אך טאנים וחומצה יותר מהשאר..
• ככל שמזגתי יותר מהיין – נכנס יותר אויר ובו חמצן לבקבוק...
• מעבר לחמצון, ישנה פעילות אורגניזמים ביין, חלקה מתעוררת עם נוכחות החמצן.
• קירור מאט תהליכים מיקרוביאלים, ויכול להוסיף זמן חיים לבקבוק פתוח.
  
  

חוש הריח

• מעבר ליינות בסגנונות "עולם ישן" שמביאים איתם ריחות אנימליים או כאלו שמזוהים עם פעילות בקטריאלית, אני מחפש רמזי ריחות כאלו בכל בקבוק יין שנפתח..
  ביין שאינו מהסגנון, ריח קל שכזה לרוב לא יפגע בשתיית היין אך יכול לרמוז ששמירת היין לאחר הפתיחה תזיק לו יותר מלשאר היינות.
• ריחות "מחומצנים" (קרמל, דבש, סילאן וכו') יכולים לרמוז שכדאי לשתות את הבקבוק עכשיו, אם הוא טוב, ולא לשמור.. טעימה זריזה תיתן תשובה וודאית.

שטח אויר בכלי האחסון:

כמו שאעדיף לפתוח יין מאוד טאני או מאוד סגור בדיקאנטר יותר פתוח עם יותר שטח פנים לאוויר, במקרה של יין שפתחתי, שתיתי ואני מעוניין לשמור – אני מחפש את הדרכים לקבל מה שפחות אוויר בכלי האחסון:

• משאבה ופקק ואקום
  הדרך ה"קלאסית" הנהוגה ברוב המסעדות / ברים.
  נותן סדר גודל של כ- שבוע ליינות בריאים.
• אם אין ברשותי משאבה ופקקי וואקום אעדיף להעביר את היין שנותר לבקבוק קטן יותר על מנת שגובה היין יהיה קרוב ככל האפשר לפקק ויוותר פחות מקום לאוויר בבקבוק.
  אחסון היין בבקבוק פלסטיק של חצי ליטר (אפשר "לכווצ'ץ'" כדי להוציא אויר) הוא פתרון לא מאוד אסתטי אך יעיל בהחלט.
  במשקאות יוקרתיים כמו קוניאק, ואף וויסקי, בהם הפרזנטציה (וזמן השימור) משמעותיים יותר ניתן להשתמש בגולות זכוכית (שטופות ונקיות).. פשוט להכניס לתוך הבקבוק ולהעלות את גובה פני הנוזל על-חשבון האוויר שבבקבוק..
• לא ממש לשימוש ביתי, אך עדיין עובד: שימוש בגז כבד מן האוויר..