בכל כרם, בכל יקב ובשיחה עם כל יינן אני שומע ורואה דברים חדשים המוסיפים לי עניין ואתגר לפגוש עוד ועוד אנשי יין ולשמוע מהם סיפורים ודעות החדשות עבורי. כך הגעתי גם ליקב שריגים.

כשנכנסתי ליישוב שריגים (לי-און) הנמצא לא הרחק מצומת האלה, מדרום לבית שמש התחלתי לחפש את היקב. בהוראות שקיבלתי בטלפון נאמר לי לנסוע ישר ולחפש את העץ הצומח באמצע הכביש. 6 בתים אחריו, מימין  נמצא היקב. כשלא מצאתי את העץ, שאלתי נער במרכז היישוב איפה נמצא היקב והוא משך בכתפיו. "יקב? כאן? לא יודע." אבל כששאלתי אותו איפה גרה משפחת הררי הוא מיד אמר:" סע ישר עד שתראה עץ באמצע הכביש..."

רונית ואוריאל הררי קיבלו אותי על דק העץ הגדול בחצר האחורית של ביתם כשלפנינו פרוש יער פארק בריטניה. על שולחן העץ ניצבו בקבוקי יינות יקבם הקטן ולידם צלוחיות מלאות בזיתים ירוקים (נהדרים) ושחורים (מלוחים) שכבש אוריאל בדרכו הייחודית.

רונית:" ממול יש שרידים של כפר ערבי. שחזרנו את הטרסות, פיתחנו ועשינו שיהיה כאן יפה". לרגע נדמה היה לי שהיער הירוק הוא חלק מחצר המשפחה. לזוג שלושה ילדים סלע, רגב ורום. "אנחנו חלק מהנוף כולל השמות." אומרת אם השלושה. אוריאל עובד ביהודה ושומרון בתחום פענוח קרקעות ורונית במכירות בחברה להשכרת רכב.

רונית: "דק העץ עליו אנחנו יושבים מגיש אותנו לנוף, ואנחנו נרגשים ונפעמים כאן לעיתים קרובות. אני נולדתי במושב ברק שבעמק יזרעאל. חקלאות ואדמה זו הסביבה הטבעית שלי. אוריאל מבתים ים – חולון. גרנו  בהר אדר לאחר שטיילנו במזרח שנה וחצי." מתברר שהסבא של אוריאל, במצרים היה עושה יין ועראק, ואפילו שם משפחתו קשור ליין, פוספוס מהמילה לפספס, לשבור את הגרעינים או לקלף את הפיסטוקים כדי לעשות מהם עראק.

"איך ולמה בא לכם כל כך על יין?" פתחתי ברצף השאלות. רונית ואוריאל נכנסים אחד בדברי השני במשך כל השיחה. הם כאילו גוף אחד, נשמה אחת עם מטרה משותפת, אהבה, ולעינינו, אהבה ליין ולייצורו.

אוריאל: "כשעושים יין חייבים לאהוב את זה. יין הוא דבר מורכב מאוד ובדרך כלל אנשים שעושים יין הם אנשים טובים, אנשים שאכפת להם מבני אדם, אנשים שאוהבים אנשים. ביין משקיעים הרבה אהבה. אני ואשתי, רונית, אנשים שאוהבים אנשים ומכבדים אותם וכמונו כל מי שמכין יין."

רונית: "היין דורש טיפול כמו שמטפלים בילד. הדבר היחידי השונה הוא הטמפרטורה של שניהם. כל הזמן צריך לטפל ביין."

אוריאל: "כשאני התחלתי לייצר יין לא הבנתי בו הרבה. מה שמשך אותי זאת מורכבות העניין. לייצר יין זו אמנות זאת לא הנדסה. לעולם לא יודעים מה ייצא כשמתחילים. ממש כפי שאיש צבא מתכנן מבצע הוא לא יודע איך זה יגמר." אוריאל מסגיר את עברו: "רונית שירתה איתי בצבא. היא הייתה הפקידה שלי כשהייתי קצין בצנחנים".

"ביין יש עניין ליצור משהו שקשורים אליו. אין לי בעיה להיפרד ממנו בסוף ולמכור אותו."

לכוסות נמזג היין ה"וותיק" קברנה סוביניון (60%)+ מרלו 2004, שנה וחצי בחבית. לא נשארו כמעט בקבוקים מהיין הזה. מה שמיוחד בו הוא תהליך ההתססה שלו. המרלו והקברנה תססו יחד, כלומר שני הזנים נבצרו באותה עת. "בדרך כלל המרלו נבצר לפני הקברנה ואף מותסס לפניו", הסביר לי אוריאל.  אהבתי את היין הבשל הזה בעל הגוף המלא שריחותיו הזכירו לי מעט את ה"קומפוט" של סבתא שלי. 

נכנסנו לחדר קטן בצד האחורי של הבית. רונית: "התחלנו עם שני דימיג'נים בחדרון הקטן הזה בשנת 2002. התחלנו את העשייה המשותפת עם חבר שלנו, מוטי מרדכי, שביחד גם עשינו את הקורס לעשיית יין. לאט לאט התפתחנו והתמקצענו. אוריאל קורא הרבה ספרות מקצועית והעשייה התחילה בהדרכת יועץ יין המלווה את היקב."

אוריאל:  "התחברתי ליועץ במטרה לעלות כמה כיתות. הגדרנו בדיוק את מה שאני רוצה. אני לא רוצה לעשות את היין הכי טוב בעולם, אני רוצה לעשות את היין שלי עם ה INPUT שלי. הוא הראה לי שיטות, ואפשרויות ייצור. בסופו של דבר אני המחליט. אני מתחיל בשטח בהצטרפי לכורם בכרם ניר שבהר כיתרון ,ליד מטע בגובה 740 מטר. אני קובע את זמן הבציר וכל תהליך הייצור הוא שלי.  ניראה לי שיש לנו יין איכותי, ייחודי- שלי." 

רונית : "עם בציר 2005 היוצא עכשיו אנו מרגישים שהשקנו את היקב. הגענו עתה לאיכות המינימאלית המקובלת עלינו ואנחנו רק נשפר אותה בשנים הבאות. בעתיד נשמור על צביון מיוחד ואיכותי ונייצר רק כמה אלפי בקבוקים. ניראה לנו שכשעולים בכמויות גם האיכות יורדת.

ב2005 יצרנו כ1,200 בקבוקים מענבי בציר 2007  יהיו כ3,000 בקבוקים. אנחנו מוכרים את היין רק ביקב. אנחנו מעדיפים שמי ששותה את היין שלנו יבוא לראות איפה היין יוצר ומי האנשים שייצרו אותו. תהליך הביקבוק והסחיטה מתבצע ע"י ובעזרת הלקוחות שלנו.

לכוסות נמזג היין פטיט וורדו 2005. צבע אדום מאוד חזק. היין צעיר בבקבוק יש לו עוד קצת הלם הביקבוק. זהו יין זני 85% פטיט וורדו עם קצת קברנה פרנק וקצת קברנה סוביניון. "אני אוהב אותו. עשינו ממנו רק חבית אחת. היין שהה בחבית כ20 חודשים" מזדרז אוריאל להצהיר. "לפטיט אין עדיין מורכבות בגלל צעירותו. אחד הדברים היפים ביין זאת המורכבות. המוח עובד כשאתה שותה אותו." ארומות פרי באף סיומת ארוכה בפה.

נכנסו לחדר החביות. יפה ומסודר. ליד הקיר החביות  במרכז החדר ניצבים דמיג'נים מלאי יין וחביות פלסטיק עם יינות תוססים. בחביות מתיישנים יינות מבציר 2006 קברנה סוביניון, קברנה פרנק ופטיט וורדו. היינות מבציר 2007 נמצאים בחביות הפלסטיק. במקום ניתן לאכסן עד 25 חביות.

מצאה חן בעיני הזוגיות המופלאה של רונית ואוריאל שבלטה כל עת ביקורי. אחד מתחיל משפט והשנייה מסיימת אותו בהתלהבות.

רונית: "גם אני נכוותי והתאהבתי בעולם היין. כדי לעשות דברים טובים ומוצלחים טובים השניים מהאחד. לשנינו דעות דומות. אנחנו חושבים פעמים רבות אותו דבר. יש לנו ראיה דומה ואנחנו אוהבים את אותם דברים. הזוגיות שלנו מההתחלה הייתה שאת הדברים העיקריים עשינו ביחד." רונית אמרה בדיוק את מה שחשתי מהשנייה הראשונה בה נפגשתי עימם. "אני שותפה מלאה ביקב. אוריאל הוא האומן, איש האדמה ואני הפועלת ובקטע השיווקי". אומרת המושבניקית לשעבר על העירוני לשעבר...

נגסתי בתאווה בכמה זיתים ירוקים עסיסיים נוטפי טעם לימון שכבש היינן מיקב שריגים, ולכוסי נמזג יין הקברנה פרנק מבציר 2005. מה שמייחד אותו אלה ריחות וארומה מאוד מיוחדת. זהו יין זני המכיל גם קצת פטיט וקצת סוביניון. מיד בלגימה הראשונה חשים במורכבות של היין ובערב רב הטעמים שבו. היין מעל חצי שנה בבקבוק לאחר ששהה 14 חודשים בחבית. היין צעיר יחסית וחייבים לתת לו להיפתח ולהשתרר ממורכבותו מספר שעות לפני לגימתו , לדעתי, כדי להתענג ממנו לחלוטין.

 "שלחנו את היין לתחרות טרה וינו כי הוא היין הכי מורכב ומיוחד לדעתנו." אמרו לי השניים כמעט במקהלה מתוזמנת. צר לי לציין שהיין לא זכה במדליה בתחרות זאת. כדאי כאן להדגיש שבתחרות נפתחו בקבוקי היין כמה דקות לפני הגשתם לשופטים, לצורך הטעימה. יינות מורכבים ששהו תקופה לא קצרה בחביות חייבים להיפתח ולהתאוורר זמן לא קצר לפני הגיעם לשיא טעמם. לכן אני ממליץ ליקבים הרוצים לזכות מדליות בתחרויות לחשוב היטב איזה יינות באמת מתאימים להישלח לתחרויות בהתבסס על העובדה שהעלתי.

 מבציר 2005 יצרו ביקב שריגים שני סדרות יינות סידרת בריק ובה קברנה סוביניון וקברנה פרנק וסידרת שריגים  ובה היינות פטיט וורדו וקברנה סוביניון.

הסדרה העילית היא הבריק. הענבים  בה קיבלו טיפול מיוחד בחלקות טובות. בשיא התסיסה בוצע תהליך מיוחד של החדרת אוויר. "זה מאוד עוזר לארומות, לטעמים ולצבעים בהמשך." הסביר לי אוריאל." גם סוג החביות שונה בשתי הסדרות, בשריגים החביות ישנות ובבריק השתמשו בחביות חדשות.

בסדרת הבריק הקברנה פרנק נקרא פרימיום והקברנה סוביניון  נקרא סלקטד.

ומסכם היינן: "את רוב היינות אני מתסיס עם אבקת עץ אלון המוסיפה המון ריחות וטעמים בזמן התסיסה האלכוהולית."

רוני ג'יימס מיקב צרעה אמר פעם לזוג הררי שאנשים טובים עושים יין טוב. משפט זה הם מבטיחים לא לשכוח לעולם.

תמיד ידעתי שיין זה לא רק יין.....

לחיים, לחיי היין הישראלי !!

טלפון היקב 02-9991512

נובמבר 2007