מהצפון הגיע לאתרנו סיפורו של ארהל'ה, והוא מובא כאן כלשונו.
מתברר שלא רק יין עושים מענבים וקליפותיהם:

ארהל'ה, החי בעיר צפונית מנומנמת, בנה במו ידיו מזקקה הכוללת סיר נירוסטה בן 40 ליטר המונח על מבער גז, וצינור קירור באורך שני מטר העובר בסופו דרך דוד קירור. קצה הצינור מונח מעל קערה המנקזת  את נוזל החיים, ה"מחייה," או עראק מרוקאי. משם נמזג הנוזל היקר לבקבוקים, ומיועד לצריכה מיידית על ידי חברי הפרלמנט או ליישון לתקופה בלתי מוגבלת של שנים.
את אומנות הזיקוק למד ארהל'ה מהוריו. בעיר מולדתו דאמנאט אשר במרוקו, זיקקו הוריו תוצרי תסיסה אשר מקורם היו תאנים,  צימוקים, תותי יער שחורים, ענבים ושאר פירות הנפוצים בארץ זו. בניגוד לכלי המתכת והפלסטיק בהם משתמש ארהל'ה כיום, השתמשו הוריו בסיר חרס המוסק בעץ או פחמים, והצינורות נבנו מקני סוף. התסיסה הייתה מבוססת על השמרים הטבעיים החיים על הפרי, ואי לכך הייתה בלתי יעילה במידה מסוימת, מכיוון שלא הפכה את כל הפחמימות לאלכוהול.
בגיל 15 עלה ארהל'ה לארץ. במקצועו הוא חרש מתכת. כיום הוא פנסיונר,  נשוי פלוס שלושה, ושימר את מסורת הזיקוק בוילה שלו בעיירה הצפונית.
בסתיו הנוכחי, עיקר חומרי הגלם של ארהל'ה הם קליפות ענבים שהן השאריות מסחיטת ענבי יין שהוא מלקט מיקבים קרובים בסביבות חודש אוקטובר. הוא מוסיף סוכר ומים ל"עוגת" הקליפות, המכילה שמרי יין, מחכה  20 יום, ומזקק. מ - 40 ליטר נוזל גולמי מקורי, מתקבלים 3-5 ליטר של מחייה בעוצמה של 40-70 מעלות אלכוהול, מה שהכנסת זה מה שאתה מקבל. זיקוק של 40 ליטר נמשך כ – שש שעות. זה לא כולל את זמן הניקוי לאחר הזיקוק. הטעם לא יתואר, והוכר במקומות אחרים כ "מי אש". נוזל חם היורד בגרון וגורם לשיעול עז או כיחכוך אצל הטועם הבלתי מנוסה. בהחלט ניתן להרגיש מאיפה נובע הסבל: ענבים, תפוחים או ספירט טהור. בנוסף לכך התנסה ארהל'ה בהתססת חיטה, והצליח לייצר וויסקי. ארהל'ה לא משתמש בחביות עץ, וכל הנוזלים המתיישנים עושים זאת בכלי זכוכית.
מערכת הזיקוק  נמצאת במרתף אפלולי. עקב הריכוז הגבוה של האלכוהול, והחום הדרוש לזיקוק, אין צורך לחטא את רכיבי המערכת. שטיפה במים מספיקה.
ארהל'ה לא משתמש בטכנולוגיה מודרנית. הוא מודד את טמפרטורת נוזל הקירור באמצעות כף ידו עד מרפקו, כדי להעריך את הפרש הטמפרטורה בין החלק העליון ובין החלק התחתון של דוד הקירור, ולפי התחושה המתקבלת הוא מרענן את מי הקירור. את זמן סיום הזיקוק הוא מעריך בשתי דרכים:  לפי טעם התזקיק, ולפי צורת הבועות. כל עוד יוצרות הבועות של הנוזל היקר המטפטף לקערה רצף בדמות שרשרת, יש להמשיך בזיקוק. כאשר הנוזל המטפטף מהצינור לא מצליח ליצור רצף של בועות, התהליך הסתיים.   ארהל'ה מציין כי תוצר הזיקוק שלו הוא חומר אידיאלי לחיטוי כלים, או הבערת בשרים וקינוחים בסגנון פלומבה.
בנוסף, מתסיס ארהל'ה מיצים ממקורות שונים, כמו רימונים וענבי מאכל. ארהל'ה לא מכיר ביתרון של ענבי יין על פני ענבי מאכל. הוא קונה את הענבים שלו מידידים בצפון השרון, עמק חפר ובנימינה. היינות שלו מתוקים, מותססים ללא תוספת שמרים, וחלקם כבר מיושנים אצלו שמונה שנים.