לאחרונה פרסמנו באתר מספר כתבות הדנות בדרכים להעלאת רמת צריכת היינות הישראלים בארץ. אני רואה חשיבות רבה לנושא זה העולה רבות בשיחות עם אנשי ענף היין בארץ. אני גם יודע שקשה לשנות את דרכם ומעשיהם של אלה היכולים לגרום לכך שצריכת היין הישראלי תעלה. אני משוכנע שאם נביע את דעתנו בכל מקום ואירוע שרק נוכל, יטפטפו דעתנו וחלקם לפחות יספגו ע"י הנוגעים בדבר, שאולי יישמו אותם.

מספר גולשים העלו בפורומים וכתגובות לכתבות את דעותיהם בנושא. בהמשך מאמר זה מובע לקט של דעות שלדעתי הם חשובות מאוד לטובת העניין. החומר מובא ללא ציון שם כותביו מפני שהללו בחרו, מסיבות השמורות להם (וחבל !), לא להזדהות. 

אני מזמין עוד גולשים להעלות דעותיהם כתגובה ללקט זה. אני מקווה שכולנו יחד נוכל להוות את הבסיס שיוביל את הנוגעים בדבר( יצרנים ומשווקים) לשנות מדרכיהם המסורתיות ולעזור לכך שיינותיהם ירכשו בכמויות גדולות יותר ע"י הציבור הישראלי.

ישראל פרקר

תרבות

כחלק מעבודתי בענף היין, יוצא לי לטפל בתלונות לקוחות על איכות היין (אני לא מדבר על יין מקולקל מרשלנות של היקב או הלקוח). מרבית התלונות הן "היין לא כל כך טעים" "קניתי בדיוק בקבוק כזה לפני שנה, הוא היה בטעם אחר" הקו שמנחה את מרבית התלונות (בדוק) הוא חוסר הערכה של הלקוח לאיכות למול מחיר. אדם שקונה יין ב15 ש"ח לבקבוק, מודע לכך שיש יינות במחיר של 65 ש"ח לבקבוק, אבל הוא קונה את הזול, כי "הוא לא פראייר". אבל מאותה מחשבה עקומה בדיוק הוא לא מוכן לקבל שאיכות היין שעלה 15 ש"ח לבקבוק, היא ירודה יחסית. הבעיה היא לא בתמחור - אלא בתרבות.
 יקבים שמבקבקים יין נחות בסדרה שממותגת כיוקרתית הינם חסרי תרבות יין בדיוק כמו לקוחותיהם. אהיה נאמן ליקב שלא יבקבק יין שכזה מתוך החלטה תרבותית וארוכת טווח.

אני לא חושב שלא קונים יין בגלל המחיר. ניקח כדוגמא אחת מתוך רבות את התנהגות הצרכן בדיוטי-פרי בשדה התעופה.
מדוע על מוצרי קוסמטיקה הן לגברים והן לנשים - בשמים, קרמים לפנים, מוצרי גילוח ואחרים מוציאים אנשים לעיתים פי כמה ממחיר כרטיס הטיסה שלהם ולעומת זאת הם כלל לא נכנסים לחנות היין, למרות שאפשר למצוא שם גם יינות בוטיק ישראליים במבצעים שונים שאם נעשה חשבון המחיר שלהם הרבה פעמים מעולה וכדאי?
אני סבור שזה לא בגלל המחיר שלא קונים יין אלא בגלל שאין לנו תרבות צריכת יין.
שלום בלייר, מנכ"ל יקבי רמת הגולן, במאמר באתר ניתח מצוין את המצב של חוסר תרבות צריכת היין בארץ.
צריך לנהוג עם יין בדיוק כמו עם כל מוצר צריכה שרוצים להחדיר לשוק. פרסום ועוד פרסום ועוד פרסום. אך פרסום עולה הרבה כסף.
הכדור נמצא במגרש של היקבים. הם צריכים לעשות את זה.
חייבים לעשות לא סתם פרסום כי עדיין יש אנשים שמסתכלים על יין כמשהו שלילי.

 צריך לבצע מסע הסברה חכם ונכון שיציין את המעלות שבצריכת יין ואת הכמויות המומלצות לשתיה לגברים ולנשים. צריך ללמד מה זה יין איזה סוגי יין קיימים ועוד ועוד.
אני לא בטוח שכל אחד יודע את זה. זה לא מסובך וקשה לעשות את זה. זה אפשרי !!!

חביות עץ

קיימות 2 בעיות. פוזה של לקוחות, ופשרנות של יקבים. (או הפוך אם תרצו).
כדוגמא לבעיה הכפולה הזו ניטול את הקורה מבין כוסותינו.
השותים צריכים להתחיל לוותר על חביות עץ, ולדרוש יין טעים - ולאו דווקא "מתוחכם".
והיקבים צריכים להיות קצת יותר קפדניים ולהבין שלא כל יין שיצא מוצלח וטעים צריך לכלוא בחבית עץ. ויישון בחבית עץ לא עושה בהכרח את היין לטוב יותר. ראוי שיינות מצוינים ייושנו, ויתומחרו בהתאם ויינות טובים יותירו לנפשם, רזים מהסכום הנאה שעולה יישון בחבית. זו אמנם פוזה, אבל זה בוודאי דבר המזיק לאורך זמן.
שימו לב מה נוצר בשוק. שוטטו בין מדפי היינות ברשתות. מרבית היינות שעולים מעל 35 ש"ח "מיושנים בחביות עץ אלון צרפתיות". למה? כמה טוב יכול להיות יין שמחירו לצרכן - אחרי השקעה בעץ - 35 ש"ח.
קחו את היין הזה בקבקו אותו אחרי שהתייצב, ובעודו בשיא רעננותו, ושלחו אותו במחיר הוגן למדפים. אני משוכנע שאם יין טעים וטוב יימכר לצרכן ב30 ש"ח ואולי אף פחות, הדבר יגרום לעליה בעונג ובצריכת היין, ולהפחתה בעלויות היקב.
ככה תשימו לאנשים בקבוק יין בארוחת הערב על השולחן.
ככה זה בעולם היין כולו. יין טוב הוא לא בבחינת לוקסוס. ומיין מצוין - ומיושן- נהנים באירועים מיוחדים.

מישהו שאל פעם למה הישראלי מאוהב ביינות הייבוא... אז ככה:

ראשית זו פוזה, הרושם הוא שיין יבוא הוא יקר יותר, וזה שמחירו הוא 30 ש"ח, זו ממש מציאה. שנית, ואולי הדבר החשוב יותר, מרבית יינות הייבוא במחירים אלו לא ראו חבית עץ, גם לא מצידה החיצוני. יין (המילה פשוט, פשוט מעצבנת אותי, אבל אין ברירה...) פשוט טעים יותר, אם הוא לא יושן בחביות. הוא רענן יותר, קייצי יותר ומתאים לכולם. הוא מלווה מצוין לאוכל, גם לפלאפל וחומוס.

מומחה בשתיית יין
יש פתרון אחד והוא הזמן.
איטלקי שפגשתי פעם אמר לי בערך את המשפט הבא "אתם חושבים שאתם מעצמת יין כי כבר התמחתם בייצור יין. אתם תהיו שווים משהו, אם תתמחו גם בשתיית יין." לבנאדם יש יקב שמבקבק בסביבות 180,000 בקבוקים ביום אחד, ויש מלפניו ארבע דורות של יצרני יין. אני חושב שהוא כבר יודע, שתרבות השתייה קובעת את איכות היין.

החזרת היין לעם

עם כל הכבוד ליקבי הבוטיק (ויש לי הרבה כבוד להם), אם נהיה ריאליים לרגע, שוק צרכני היין המנוסה יותר, זה שרוכש יינות בחנויות יין מקצועיות ומגיע גם לאירועים שונים, מונה לפי הערכות גסות של המומחים בתחום כ-20,000 איש ולא יותר.
אם לא נשכח שכיום בארץ חיים כ-7 מליון איש ואישה, שגם אם נוריד את המוסלמים שלא צורכים יין, או גם ילדים, נגיע לבערך 3 מיליון איש, שמתוכם רק מעטים הם צרכני יין.
אם אנחנו רוצים להפיץ ולהעלות את תודעת היין בארץ חייבים להוריד מחירים!! נכון שכולם צריכים להרוויח, והעלויות בתפעול היקבים הן גבוהות, אבל ברגע ששוק הצרכנים יגדל כולם יתחילו להרוויח יותר.
לדעתי, כדי שהצרכנים בארץ יתחילו לרכוש יותר יין צריך להוריד את המחירים לטווח של 50 עד 70 ש"ח לבקבוק של יקבי הבוטיק (ואני לא מדבר עדיין על פעולות שיווקיות נוספות להעלאת המודעות הציבורית ליין). זה אמנם מחיר לא זול לשכבות החלשות יותר אבל זהו החסם הראשוני לקהל יין לא מנוסה.
אם נשליך את זה על שוק המכוניות, אז נכון שטויוטה מוכרת גם קורולה וגם לקסוס, אבל שתיהן פונות לקהלים שונים, ענף היין לצערי, פונה רק לעשירונים העליונים (צרכני הלקסוס) המוגבל בנפחו.
בהיסטוריה הרחוקה של ישראל צריכת היין הייתה נחלת הכלל - חייבים להחזיר את היין לעם!!!

 אם יין בוטיק מהטובים (נניח +90 - 86 נקודות אצל רוגוב) יימכר ב 50-70 ש"ח הבקבוק, בכמה צריך להימכר בקבוק יין סביר מיקב מסחרי בסדרות הנמוכות 10 ש"ח? זה לא הגיוני.
אנשים שרוצים לקנות, לטעום ולנסות לשתות יין בהחלט יכולים לקנות בקבוק יין בחנות יין או בסופרמרקט ב - 30-40 ש"ח.
מה רע בק"ס מסדרת גולן של יקבי רמת הגולן, או בכנען אדום של דלתון או ברקן קלאסיק? יופי של יינות. ויש עוד יינות מיקבים רבים שלא הזכרתי.
לא כל הזמן ולא כל אחד צריך לקנות רק את הטופ שבטופ, כמו שלא כל הזמן ולא כל אחד קונה מרצדס, שעון רולקס או חליפה של ורסצ''ה או דיור.

מחיר סביר ליין טוב

קיימת  סוגיה טעונה ששמה "מחיר סביר ליין ישראלי טוב". אני מסכים שבראש ובראשונה מכירת היין חייבת להיות כלכלית עבור היקב - הוא אכן חייב להרוויח כדי להמשיך להתקיים ולייצר יין איכותי - אבל לדעתי קונספט ה-"מיצוב באמצעות מחיר" הלך קצת רחוק מדי בתעשייה האיכותית שלנו.

 חייבים לזכור שמדובר בשוק קטן עם תחרות קשה. ברמות מחיר של 150 ש"ח ומעלה לבקבוק מקומי, גם אם הוא טוב מאד, אפילו אותם 20,000 חובבי יין הרוכשים בחנויות יין מתמחות וכו'' יעדיפו פעמים רבות לרכוש יינות מיובאים, וליהנות מתחושת תמורה לכסף טובה יותר - לעיתים המיובאים הם באמת איכותיים יותר ולעיתים הם "סתם" בעלי מוניטין טובים או מותג חזק יותר, אבל בכל מקרה, הם מתחרים קשים מאד לבוטיקים שלנו ברמות המחיר האלה. העוצמה השיווקית של היקבים המקומיים מול היבוא היא דווקא במחירים הבינוניים, בהם לא ניתן כמעט להשיג מיובאים טובים באמת. מובן מאליו שאת שאר השוק, שמשקיע סכומים נמוכים הרבה יותר ביין, היקבים הללו מפספסים לחלוטין, אפילו ברמת התודעה.
לעומת זאת, אני מסכים לחלוטין שלא כולם צריכים מרצדס, ורבים יכולים ליהנות מאד ממכוניות עממיות "רגילות", והכל צריך להיות מתומחר בהגיון.
בשורה התחתונה אני סבור שטוב יעשו יקבי הבוטיק המובחרים אם ימתנו מעט את רמות המחיר של התוצרת המובחרת - הסדרות האדומות הראשונות וכו'' - לאזור ה- 120- 100 ש"ח לבקבוק, ישמרו על רווחיותם ויגיעו לקהלים רחבים הרבה יותר. מה שטוב ליקבי רמת הגולן ולירדן ק"ס שלהם (כ-105 ש"ח ברוב החנויות) יכול לדעתי להתאים גם לרוב האחרים בארץ.

דצמבר 2005