חוגגים בלופט
מאת: ישראל פרקר

ביום רביעי בערב, זה שהיה השלישי בחודש נובמבר 2005, הגענו לאזור המסעדות והבילויים באזור התעשייה הישן שבראשל"צ. במגרשי החניה הגדולים ולצידי הכביש (וגם על המדרכות) חנו מאות מכוניות. מזמן כבר לא ראיתי באזור ריכוז כה גדול של מכוניות בערבו של יום חול שבעקבותיו יום חול נוסף (בו המהדרים נוהגים לעבוד, כמובן). האם זה הודות לעובדה שהבוז'ולה נפל עלינו או שסתם יש אנשים שאוהבים לצאת ולבלות לאו דווקא בסופי שבוע (ואולי גם אז). האם ראשון שלנו תזכה בקרוב בתואר בירת הבילויים של המרכז?

אנחנו התמקמנו במסעדת \ בר יין לופט, מסעדת בשרים ויין, המתמחה ביישון בשרים ובתרבות היין והאלכוהול. במרכז המסעדה גדולת הממדים המעוצבת להפליא, היו מסודרים על גבי חביות עץ עשרות בקבוקי גולן גאמיי נובו 2005 של יקבי רמת הגולן.

התוויות המיוחדות בצבע כתום חזק, שהוארו באור זרקורים, הפכו את הבקבוקים כאילו למעוטרי צעיפי זהב.

בקבוק יין הבוז'ולה הישראלי קיבל "לוק" צעיר ורענן, המתחבר לאופי היין. זהו יין צעיר המיוצר מענבי גאמיי נואר (כאחיו הצרפתיים ה"אמיתיים) שנבצרו בסוף חודש אוגוסט 2005. כלומר, לפני חודשיים וחצי עוד היה הצעיר האלכוהולי הריחני בתוך הענבים.

 מוקי וינשטוק, המדריך הראשי של יקבי רמת הגולן, שהיה אורח הכבוד במקום (בשבילי לפחות), סיפר שיקבי רמת הגולן מייצרים זו השנה השלישית את ה"בוז'ולה". את היין מייצרים בשיטה מאוד מיוחדת. התסיסה נעשית בתוך העינב עצמו וע"י כך מקבלים את הטעמים הפנימיים של הפרי ולא רק את הטעמים החיצוניים. התהליך קצר מאוד ומומלץ לשתות את היין הצעיר מהר ובעוד שבועיים לעבור ליין הבא (כדברי מוקי). היין קל ורענן בצבע סגול בהיר ובטעמי פירות עם מעט טעם של מסטיק בזוקה.

מוקי נשא דברים קצרים בפני החוגגים ומיהר לחגיגה הבאה. הספקתי עוד לשמוע ממנו, סמוך ליציאה, שאנשי יקבי רמת הגולן משתתפים בחגיגות כמעט בכל חנויות היין בישראל ויש כ100 חנויות מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום.

"אנחנו מזמינים את הציבור לחוות את חווית הבוז'ולה הישראלי".
לדבריו גם חלק גדול מהמסעדות האיכותיות בארץ הכינו תפריט מיוחד לרגל הערב. בשביל אנשי היקב החגיגה העיקרית היא בעצם סיום הבציר, שהשנה היה ארוך במיוחד.

מלצרי הלופט, עם סיוע של אנשי יקבי רמת הגולן, הסתובבו כל הערב עם בקבוקי יין ומילאו ללא קץ את כוסות הנוכחים ביין גאמיי נובו 2005. הפעם באמת אפשר לומר שהיין נשפך כמים וזאת לא מליצה, האמינו לי. היין הקליל והריחני היה מלווה טוב לבשרים הטעימים שהוגשו לשולחנות. אודי (בתחילת שנות השלושים הראשונות), בעל המסעדה, סיפר לנו שמחדרי היישון הבשר שבמקום מגיעים מדי חודש מאות ק"ג בשר לצלחות הסועדים. "אנשי ראשל"צ מאוד נאמנים למסעדות שהם אוהבים והמסעדה שלנו היא הצלחה מקומית" אומר אודי.

מסעדת הלופט תוכננה ועוצבה על פי התפיסה המאפיינת את מסעדות האיכות הניו יורקיות. היא בעלת מרחב גדול באווירה חמה ואינטימית ובו שלושה אזורים לנוחות האורחים במקום. מתחם הבר עם בר יינות אלכוהול ובירות עשיר ומגוון. מתחם הסלון להתרווחות נינוחה ומתחם המסעדה המוגבה והצופה על מתחם הבר, בו ישבנו אנחנו ושתינו ושתינו (וגם אכלנו ונהננו) כשברקע נוגנה מוסיקה שהתחילה יפה ונעים אך התחזקה במשך הערב למימדים שהזכירו לנו שאנחנו כבר לא צעירים ולעיתים קצת לא מתאימים לדור בלייני ההווה.  היה זה ליל בוז'ולה ישראלי.

לחיים, לחיי הבוז'ולה הישראלי, ולא נשכח גם את BB  של בנימינה וג'וניור של תשבי.

חוגגים ביקב תשבי