רבקה פומרנץ

יקב זמורה בבית זית, הפך באפס זמן למקום בו נפגשים יין טוב, ואנשים חמים מלאי שמחת-חיים, שוחרי יין. מספר ימים לפני חג השבועות, קבלתי הודעת SMS בזו הלשון:

"בשבועות-יין ודגים ביקב זמורה. היין עלינו דגים עליכם... נא לאשר". מאחר שנערכו באותו יום מספר אירועי יין, חשבתי שנקפוץ ליקב זמורה לחצי שעה-שעה, נתרשם מהנעשה ביקב ונמשיך בדרכנו לאירוע נוסף. אך תכניות לחוד ומציאות לחוד: אך הגענו ליקב וכהרף עין נשאבנו לתוך האוירה המשפחתית, הנעימה, ששררה במקום. נקלטנו אל תוך זרועות מחבקות של המארחים, היינן ברוך יוסף ואיש השיווק ויחסי הציבור של היקב שאירגן את האירוע, צביקה אמיתי ושל האורחים - רובם ירושלמים, שלא הכרנו קודם לכן.

על שולחן ביקב נערכו יינות היקב, שרדונה, מרלו 2002, קברנה סוביניון 2002, קברנה פרנק 2002, אדום 2001, משקאות קלים, סלטים, ולחם מן המאפיה במבשרת, שאירחה בעבר את יינות יקב זמורה. (בלחץ הקהל ייערך בה אירוע חוזר. שמעתי שמוזכר התאריך 1.7.05 – אך רצוי לבדוק זאת עם צביקה.אמיתי בטל. 2636850-052 ).

טעמנו שם מרק דגים מצוין. יונתן לבני, כתב יין ירושלמי, הביא מאכל העשוי ביצי דגים וקצר שבחים וצביקה אמיתי הגיש לכל דיכפין דגי דניס אותם צלה על הגריל.

אך את ההצגה – איך לא – גנבו היינות

הקברנה פרנק הראשון של היקב מבציר 2002 בצבע כמעט שחור, שטעמי  השוקולד, הדובדבנים והאניס יצרו חגיגה בפה,  הפך ללהיט. רוב האורחים גמרו עליו את ההלל ובקשו למלא את כוסותיהם עוד ועוד.

הקברנה סוביניון 2002 בצבע סגול עמוק, שפע טעמים של פירות יער ותבלינים ומאז טעמתי אותו באחרונה הוא רק  הוסיף והשתבח.

אורחים הלכו ואורחים באו ובכל פעם שעמדנו ללכת התוודענו לאנשים נוספים ונשארנו "עוד קצת". ואז הגיעו חברים נוספים של צביקה ושל ברוך, וברוך אמר לי: עכשיו לא כדאי לכם ללכת. מיד תראו איך אלה עושים שמח. הגיעו אלי מתתיהו, עיתונאי ומפיק אירועים ואשתו ורדה, יוסי לוי  (מהרכב "הפעמונים") עם אשתו ועם הגיטרה שלו ואברהם (אלברט) מרציאנו, מפקח במשרד החינוך ואשתו, וזוג מחברי הפורום עירית ואורן כהן,  ואז החלה החגיגה האמיתית. אלה נגנו ושרו והאחרים הצטרפו לשירה. והיה שמח. ובמקום חצי שעה-שעה נשארנו שבע שעות! ונהנינו!

לפני שהאורחים התפזרו הזמין ברוך את כל הנוכחים לטעימת חבית מבציר 2003. הוא שאב יין מן החבית וברגע שלגמתי מן היין ידעתי – זה ה"אדום". זה הבלנד ה"אדום" אמרתי לברוך. ברוך חייך בשביעות רצון. לפני מספר חדשים כשטעמתי מיינות יקב זמורה, חשבתי שהיין הטוב ביותר של היקב הוא "אדום" 2001, בלנד מצוין של קברנה ומרלו. גם באירוע זה,  כשטעמתי מן ה"אדום" 2001 החזקתי באותה דעה. אבל ברוך החליט לטרוף לי את הקלפים: ה"אדום" – 2003 עוד עולה על ה – 2001. מ ד ה י ם!

ישר כוח לברוך יוסף ולעושים במלאכה ביקב זמורה.

לחיי היין הישראלי!

לחיים!.

 
צילם: חגי פומרנץ          

יוני 2005