קטגוריות:
| >> יקבים מהעבר » ביקבי רחובות עשו יין | |
דורון, חירבת דוראן, רחובות – בית גיתות ו"גת" בה. מאת: פרופסור העיר רחובות חוגגת בשנה הקרובה את יום הולדתה ה 118, לרבים אין הדבר אומר דבר מעבר ליומרתה כעיר ההדרים, מקום מושב מכון ויצמן, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ומרכז לתעשיות מדע וטכנולוגיות מתקדמות. מעטים בה יודעים על ימיה וגלגוליה מקדם, או קיומן של גיתות עתיקות בה ובסביבותיה, או אף על קיומו בעבר של יקב ברחובות. רחובות – דורון לאחר מרד בר כוכבא רוכז הישוב היהודי במרכז הארץ סביב העיר לוד, יבנה חוף הים, השפלה וחברון. הישוב דורון, כיום רחובות, היה ב"תחום התפר" שבין תחום סביבות העיר לוד והנחלה הקיסרית של יבנה. כך היה למעשה אחד "מבנותיה של יבנה". הישוב מוקם בצומת סעיפי הדרכים מדרך הים לעבר לוד, לירושלים, לעקרון ולדרום. השלטונות הרומיים בתקופה זו נטו להפקיע מהיהודים את הבעלות על נחלאותיהם ולהעבירם לחיילים משוחררים ונוכרים אמינים על המלכות. חקלאים יהודים במידה ונותרו על הקרקעות, כנראה עיבדו אותן אך כאריסים, צמיתים או עבדים. במרכזי החכמים היהודיים הותקנו תקנות מיוחדות לשימור החקלאות,הבעלות על הקרקע וקיום המושב היהודי. בין התקנות נכללו הוראות לאי העברת קרקעות לנוכרים בשכירות, מסירה למרעה או מכירה. הותרו יבוא מוצרי חקלאות לארץ או אף הקלות באיסורי שנת שמיטה. אולם כל אלה לא הואילו, כיון, שבצורות במאות השלישית והרביעית ומרד השומרונים במאה השישית, הביאו לעליה בעומס המיסים, גרמו לשינויים בהרכב האוכלוסייה הכפרית והעירונית ובגודל הנחלאות החקלאיות הפעילות, שניהולן או אף הבעלות עליהן עברו לידי נוכרים. עדות מאיומס. ממאה החמישית (לימים בישוף עזה), מציינת כי ריפא יהודים רבים מסביבות העיר יבנה כלומר אולי בדורון, בגבתון או בחורבה (הכפר זרנוגה).מכאן. ידוע, שהישוב הכפרי סביב יבנה ובנותיה היה לפחות עד למאה החמישית בעיקרו יהודי..במקום בו נמצא הישוב דורון נותרו שרידי שתי נחלאות, מהמאה החמישית, בהן נמצאו שרידי בתי גיתות ובתי בד. שרידי חמישה בתי הבד ואחת הגתות נמצאו באזור סביב פינת הרחובות דונדיקוב ובנימין ואילו הגת האחרת, הקטנה יותר, נמצאה באזור הנופש של מכון ויצמן, במקום הקרוי "חירבת אל בד"..סביב דורון וליד יבנה נחשפו גיתות רבות בשנים האחרונות. הישוב דורון נזכר בימי המשנה ( המאה השלישית ותחילת הרביעית) כמקום פורח במוצרי החקלאות בו כרם ומטע, אשר לאחר תקופה קצרה של בצורת או מרידה הפך למקום ירוד חקלאית "רבי אבהו ור' יוסי בר חנינא ור' שמעון בן לקיש עברו על כרם דורון, אריס אחד הוציא להם אפרסק, הם וחמוריהם אכלו ממנו והותירו. הם שערו (את גודל האפרסק) כסיר הזה של ר חנניה שמחזיק בתוכו סאה עדשים. כעבור זמן מה עברו (בשנית) והוציא להם (האריס?)שנים או שלושה (אפרסקים?) בתוך ידו. אמרו לו מאותו העץ (ממנו נלקח האפרסק אותו קבלו בפעם הראשונה) אנו רוצים, אמר להם ממנו הם" בבלי, כתובות, קיב, א) הגת ברחוב דונדיקוב הגת, שנחשפה בפינת הרחובות דונדיקוב ובנימין, תוארכה, על ידי חושפיה לימי התלמוד כלומר למאות השלישית עד החמישית, בהנחה שזו אחת הגתות המוזכרות בכתובים (תוספתא אהלות, יח,יג), אחרים מתארכים את מועד הקמת הגת למאה השישית. תאורה וממדיה נמסרו במפורט על ידי ר. פרנקל וא. איילון, "היא כוללת משטח דריכה שממדיו 5.50 x 6.00 מ' מרוצף פסיפס",.במרכזו התקן סחיטת זגים בשיטת הבורג, "המשטח נטוי לעבר מרזב המוליך לבור שיקוע 2.30 x 0.80 מ', שרצפתו עשויה חרסים תקועים בטיט. במרכזו נקבע קנקן חרס לאיסוף הפסולת, שנמצא מלא משקע גירי לבן-כנראה שרידי חומר שפוזר על הענבים לפני הדריכה להצלת התירוש. מבור זה הוליכו שני צינורות חרס לשני בורות איגום מרובעים (השלם בהם מידותיו 2.30 x 2.07 מ' ועומקו 1.35 מ', כלומר נפח של 6400 ל')" "סביב הבורות נמצא משטח מרוצף ומוקף בקיר נמוך. משלושת עבריו הנותרים של משטח הדריכה נבנו ששה תאי אחסון (נחשפו ארבעה מהם)מטויחים ומרוצפים פסיפס (1.70 x 1.20, עומק 0.60 מ'),שאחד מהם לפחות היה כנראה מקורה בקמרון. נקב צר חיבר כל תא עם משטח הדריכה. בין התאים היו שבעה או שמונה משטחים מרוצפים אבן, ששמשו את העובדים במתקן". השטח הכולל של הגת הוערך בכ 140 מ' רבועים מהם 33 מ' רבועים משטח הדריכה עצמו. גת זו עשויה הייתה להפיק בין 60,000 ל- 80,000 בקבוקי יין מדי עונה בחמישה סבבי תסיסה. מבחינת יכולת ייצור, שווה גת הזו ליכולת הייצור של יקב בוטיק בינוני כיום. רחובות החדשה המושבה רחובות נוסדה ב 1890 (במקורה נקראה רחבות מלשון הרחיב, הרחבה כפי שטבע י. בלקינד). בכך הייתה למושבה העשירית בין מושבות העלייה הראשונה. מסמך היסוד של מייסדי רחובות היה שונה מאלה של יתר המושבות בכך שהגדיר את עקרונות ההקמה של המושבה כ"מושבה עצמאית", שאינה נתמכת על ידי הברון או כל גוף תומך אחר והמייסדים חייבים להקימה ולקיימה בכוחות עצמם והונם. בנוסף על כך המושבה אמורה הייתה לדמות מפעל יצרני כלומר, המושבה תתבסס על כרמים ומטעים שיבוליהם שווקו בארץ ובחו"ל. בקמת המושבה תעשה בשלבים, תחילה תירכש הקרקע, הנחלאות יחולקו, הבתים יבנו והמטעים יינטעו על ידי פועלים מקומיים, בהשגחה מקצועית וכספית באחריות נציגי האגודה. הישוב הוקם על גבעה ממזרח לדרך הבאה מגדרה לכוון ראשון לציון ויפו, כמושבה המוקפת בכרמים ובמטעי שקדים, תות עץ ועצי אתרוג. בשנה 1902 כללו שטחי המושבה 10800 ד' (שטחים נוספים נרכשו שנה אחת קודם לכן מאדמות רמלה) מהם 5000 ד' כרמים שחלקם (3500 ד' שהניבו כ 7000 קנטר שהם כ 1800 טונות ענבי יין) והיתרה כרמים שטרם הותרו בשל ערלתם. 400 ד' זיתים 600 ד' שקדים, 40 בתי אבן ו 37 אורוות ורפתות בנויות. ב 1915 הגיע מספר התושבים ל1068 נפשות, שטחי הכרמים היו 3883 "ותיקים" ו 118 "חדשים", כלומר 4000 ד' כרמים, 4560 ד' מטעי שקדים ו429 ד' זיתים. המספרים תואמים את המגמה שהחלה של עקירת חלק מהכרמים והפיכתם לפרדסים. . עם תחילת בציר הענבים ה"כשרים" של כרמי המושבה, לאחר שהותרו מערלתם ב 1896, התעוררה בעיית שיווקם או הפיכתם ליין. ברחובות התעורר ויכוח מר ולוהט בין קבוצת צעירים, (כשהבולטים ביניהם מרגולין, סמילנסקי וגב' מקוב), שתבעו לדבוק בהסכם ייסוד המושבה ומכאן הצורך בהקמת יקב עצמאי ואי תלות בברון. בהעדר יקב ובעקבות קיום רוב שתמך בהתקשרות ליקב הברון בראשון לציון. נחתם הסכם עם הברון רוטשילד, לפיו ירכשו הענבים על ידי היקב בראשון לציון, במחיר מסובסד תמורת שווק יינות יקב ראשון לציון בחו"ל (רוסיה ונחלאותיה, מזרח אירופה וארה"ב) על ידי חברת השיווק בשם "כרמל" שהוקמה על ידי אגודת "מנוחה ונחלה" ותושבי רחובות. החברה הורשתה לתרום כחמישית מרווחיה לטובת מוסדות ציבור בארץ. כך הוקמו בית העם ובית הספר הראשון ברחובות. למרות המאמצים נותרו עודפי יין כבדים ביקבים, הכורמים ניזוקו בהכנסותיהם ולכן הורחבה פעילות הסחר גם אל ארצות הים התיכון. היקב שבגן העיר ברח הנשיא הראשון רעיון היקב ("גת) עלה במחשבתם של תושבי במושבה, שהחליטו לקיים ככתבו וכלשונו את הסעיף על "עצמאות כלכלית" בכתב יסוד המושבה, לחסוך את ההוצאות של הוב היקב ה"גת" ברחובות, המשיך ופעל במקוטע ובהיקף מצומצם במהלך השנים, אך חידש פעולתו לאחר מלחמת העולם הראשונה ב את יכולת הייצור המרבית של היקב בשנות השלושים ניתן לאמוד על נפח ה"אמפורות", 16 מכלי היין שהיו במרתפו גלויים כיום לעין כל. ממדידות גסות של ממדי המיכלים ניתן לאמוד שיכולת הייצור של היין היה כ ינואר 2008 |
.jpg)
לת הענבים לראשון לציון (פעולה שצרכה הרבה זמן, ריבוי עגלות או גמלים, פגעה באיכות הענבים) ולנצל את הסיכוי להגדיל רווחים כערך מוסף להפיכת ענבים ליין ברחובות.. לכן שלחו ב 1900 משלחת לחו"ל לאסוף כספים להקמת יקב. חברת "כרמל" תרמה 10000 פרנקים להקמת יקב בצפון המושבה. ב 1901 הוחל בייצור מצומצם של יינות על ידי איש מחדרה בשם למברג, שהיה יינן חובב. היקב- "הגת", 
שנת 1923 נבנו מיכלי הבטון הקיימים עד היום (כחלק מגן ברח' הנשיא הראשון) והנושאים את סימן הזיהוי של "סולל בונה" (כנראה היה זה אחד מהמבנים הראשונים שהוקמו על ידם). ב"גת" יוצרו יינות מתוקים ששווקו בהצלחה בארץ ומחוצה לה. יקב מחודש זה, פעל בהנהלת מר ג. לוין ובעזרת כוחות עזר (צעירים מתל אביב, המושבה והסביבה), עד 1934, עת נסגר היקב ומתקניו נמכרו לחברת "יפאורה" שעיקר פעילותה בתחילה הייתה ייצור מיצי הדר. תחילת הייצור היה בעבודת פועלות ליד חמש עשרה מסחטות תפוזים ידניות. להרחבת פעילות היקב הייתה משמעות כלכלית כיוון שמטעי השקדים נפגעו על ידי המזיק הקרוי קפנודיס והושמדו. במקומם נטעו פרדסים.