כרמי קיבוץ הראל, בפאתי הרי ירושלים. ספטמבר 2003, חם בחוץ ומתיש, אך לא אותנו, שהסקרנות היא אהבתנו הגדולה ועוד במה שקשור ביין ישראלי. הפעם זה היה לא סתם עוד יין ישראלי, אלא יין אפוף במסתורין.... בין הכרמים נמצא יקב הראל, מיזם משותף של קיבוץ הראל ויזם פרטי, חובב יין מושבע, שרכש את ידע עשיית היין במספר ביקורים אינטנסיביים ביקבי אוסטרליה בעת בצירי 2000 ו 2001. עזר לו בעת הבציר הראשון בכרמי הראל גם יינן מומחה שהגיע במיוחד מאוסטרליה.

יש מסתורין וחשאיות ביקב הראל שעדין לא פתוח לקהל, אך הסודיות היא כבר לא נחלתנו, אנו, הכמהים  לאתר עוד ועוד יקבים ישראלים. היינו שם חמושים במצלמתנו הדיגיטלית ולגמנו יינות, אדומים ולבנים וסיפורי יין שכל כך אהובים עלינו.
סמוך מאוד למבנה היקב הגדול נמצאת גת עתיקה ששריגי גפנים עמוסים באשכולות ענבים כבדים ומתוקים, נושקים את רצפת מיקום דריכת הענבים הקדומה. עבורנו זו הייתה עדות חיה לכך שבדיוק במקום זה הייתה גם בתקופה העתיקה פעילות עשיית יין מענבי גפנים שצמחו על אותם מדרונות ההרים בהם צומחים כעת גפני קיבוץ הראל.

על יקב הראל שמענו  לראשונה בעת אירוע טעימת יינות ישראלים שאירגנו אנשי יקב קסטל בתערוכת ויינאקספו האחרונה  שהייתה בבורדו שבצרפת.  בין היינות  שנטעמו אז  גם יין Close De Gat  של יקב הראל שזכה לשבחים. היקב החל פעילותו בבציר 2001 . הכרמים ניטעו ב1998 . היינות טרם מוכרים בישראל.
הפתעתנו הייתה רבה כשחלפנו על פני שער הברזל הגדול שנפתח במיוחד עבורנו ונכנסנו לאולם הייצור. שורת מכלי נירוסטה  מצד אחד של האולם, ומצידו השני מכשיר קרשר גדול וחדשני, פרס פנאומטי ענקי ואמבטיות תסיסה מאורכות שבתוכן תמיסת מיץ ענבי המרלו שהגיעו ליקב  מהכרם הסמוך מאוד, מספר ימים לפני ביקורנו. מעולם לא ראינו תסיסת יינות באמבטיות נירוסטה גדולות ומאורכות כאלה והוסבר לנו שכך גם נוהגים  להתסיס יינות בחלק מיקבי אוסטרליה.

מתוך הצינורות  של אמבטיות התסיסה זרם  במחזוריות זרם מיץ ענבים תוסס, בצבע אדום עז חזק ומרשים. ריח חזק של  גזי התסיסה היה  במקום.  קליפות הענבים שצפו על התסיסה נדחסו בכוח לקרקעית האמבטיות כדי שימשיכו לבסס  את השפעתם על חיזוק הצבע האדום והעלאת רמת הטנינים והפנולים בתמיסה.
כל רמז לחביות עץ לא ראינו במקום. לאן מועברים אלפי הליטרים של היין ממכלי הנירוסטה הגדולים? החלה לנקר שאלה במוחנו שעבד בקצב מהיר וניסה לתת פתרונות לכל מיני שאלות שהתבשלו בו אך מיאנו לצאת מפינו, לאחר שנוכחנו שלא לכל שאלה יש גם תשובה...
היינן, מארחנו האדיב,  עמד במרכז האולם ובידו צינור שרשורי עבה שיצא מפתח קטן ועגול ברצפה. מהצינור שטף קילוח עבה של יין אדום בהיר, מין רוזה, שנאגר במיכל נירוסטה. אני מכין יין קליל וטעים לחברים, אמר היינן וצעק למטה , דרך החור, סגור את המשאבה המכל מלא... למי צעק ומה נמצא למטה?
על כך בפרק הבא של סיפורנו.

מדרגות אבן הובילונו למטה, למרתף ענק  ומקורר ובו למעלה מ200 חביות עץ אלון צרפתי משובחות.
65 חביות עם יינות אדומים  מבציר 2002, כ 150 חביות עם יינות אדומים  מבציר 2003 ועוד חביות עם יין השרדונה הלבן. חביות השרדונה  מקוררות באמצעות שיטה מיוחד ויחידנית הכוללת מחליפי חום הנמצאים סמוך לחביות וספירלות קירור הנמצאות בתוך החביות.
לכוסנו נמזג יין Clos De Gat  2002. בלנד של 70% קברנה ו30% מרלו.
ערבול קליל, הרחה ולגימה. אחת ועוד אחת ועוד..  צבעם אדום עז,  טעם מיוחד, פירותי, טעים מאוד לחך ואופייני כנראה ליקב הראל. אפשר לקבל עוד קצת יין בבקשה?

מבציר 2002 יוצרו כ 22,000 בקבוקים. מבציר 2003 ימולאו כ 50,000 בקבוקים ובשנים הבאות התכנית היא לייצר כ 60-70 אלף בקבוקים בשנה.
היבולים בכרמים נמוכים, כ500 ק"ג לדונם.
את תוויות הבקבוקים עם האופי הצרפתי עיצבה הגרפיקאית חיה וייט.
כל תפוקת היקב  מיוצאת בשלב זה לחו"ל דרך צרפת ואין להשיגה בחנויות היין בארץ.
את היינות אפשר לקנות בארץ בשלב זה רק בהזמנות  דרך האינטרנט בכתובת:
harelca@netvision.net.il

 גאוות היקב הוא יין השרדונה המיוצר מענבים הנבצרים בכרמי האזור. טעמנו את היין, ושוב חשנו בטעם מיוחד, עדין,  האופייני כנראה ליקב זה ושונה מטעמם של יינות שרדונה אחרים שטעמנו מיקבים שונים בסביבה.
טעמנו וטעמנו, והראש התחיל להסתחרר. שבנו לרכבנו מרוצים, מרוצים מאוד שזכינו להכיר עוד יקב ישראלי חדש ומיוחד, עם עתיד מאוד מבטיח לדעתנו.
מה שעוד אהבנו אלה היו הענבים, התאנים, הרימונים ופרי הפאפיה, שעוד הספקנו לאכול מעצים הגדלים בחצר היקב, בטרם נפרדנו  בתודה ממארחנו, יזם צעיר המנהל פרוייקט יפה וגדול, פרוייקט של איש אחד.