מאת: ישראל פרקר 

יום שישי אחד, בחודש אוגוסט 2003 נסענו בכביש המוביל מרמלה לכיוון צומת נחשון בחיפושנו אחרי יקבים חדשים. מספר ק"מ אחרי מושב פדיה נפרדנו מהכביש  ופנינו שמאלה לעבר בית האריזה פירות אביב. דקה נוספת של נסיעה, חולפים על פני בית האריזה ומגיעים לחוות טל של דובי טל, איש כרמי יוסף הסמוכה.
באותו רגע נפרדנו למספר שעות מתחושת העירוניות שבנו והגענו למעין עולם אחר, עולם של שלווה, המון עצי פרי וענבים, המון סוגי ענבים.
אביו של דובי, אלכס טל ז"ל, איש המחזור הראשון של שייטת 13 בחיל הים  ששקד על פיתוח כלי נשק בספינות החיל, היה בן למשפחת מקימי רחובות שהגיעו לארץ בעליה הראשונה מרוסיה, משפחות אהרונוביץ ופיינשטיין.
ב1951  נטע  אלכס את העצים הראשונים של חוות טל והשקה אותם בעזרת כבאיות של מכבי אש רחובות.
ב 1966 חידש יחד עם חברים, נתן הוכברג ושיינברגר את יקב מקווה ישראל. היקב היה פעיל עד שנת  1972 וייצר כ 30,000 בקבוקים בשנה. בנו דובי טל המשיך דרכו.
צעדנו בינות עצי הפרי, תאנים גויאבות תאיילנדיות (חסרות ריח), שסק, חבושים ואפרסקים. אותנו עניינו כמובן הגפנים עמוסי אשכולות הענבים.

בחווה דונמים רבים של גפנים מכוסים בבתי רשת ענקיים, דבר שלא ראינו בשום מקום אחר בארץ. בתי הרשת מגינים על הענבים בפני מזיקים, פגעי מזג האויר, וחומה העז של השמש. לקרינה המטייבת את הפרי, הכניסה חופשית, מספר לנו אלכס, חקלאי וותיק שעושה גם יין ביקבו החדש red poetry . יין אדום וגם לבן. על כך בהמשך.
ראינו שם ענבי מרלו, קברנה, שירז, פטיט סירה, סאנג'ובאזה, קברנה פרנק, גווירצטרמינר, שרדונה, וברור ששכחתי עוד כמה זנים, כולם תוצרת משתלת הגפנים שבמקום.
ושלא לדבר על זנים רבים ומיוחדים של ענבי מאכל גדולים ומתוקים, חלקם חדשים בארץ. הרוב ענבים שחורים ללא גרעינים כמו flame seedless.

סיירנו בכרמים, נהננו מטעמם המיוחד של ענבים שגדלו בתוך בתי רשת ולא ויתרנו  גם על ביקור בחדר החביות המקורר בו מצאנו עשרות חביות עץ אלון מלאות ביינות קברנה, מרלו, ושירז. דובי החליט לפני מספר שנים להתחיל לייצר יינות בעצמו ולא לשווק את כל הענבים רק ליקבים אחרים. וכך החל היקב המקומי לפעול.
דר' ממכון  וולקני היה מורו הראשון לייצור היין והניסיונות הרבים  בעשייה סייעו בידיו להגיע למוצר המוגמר שכה אהוב עליו ועל חבריו הרבים האוהבים את היינות ורוכשים אותם.

יין הקברנה סוביניון נמזג לכוסנו. חשנו בטעם פירותי מיוחד שכנראה אופייני למקום זה ולצורת הגידול הייחודית של הגפנים בבתי הרשת. אהבנו אותו. ניראה לנו שהיין יוכל להתפתח טוב וטעמו יתעדן  יותר עוד שנה \ שנתיים.

מזל טוב ליקב חדש שבוודאי עוד נשמע עליו רבות בהמשך.

 אוגוסט 2003