ישראל פרקר

יום חג בסוף חודש ספטמבר 2003. יום נאות לבקר ביקב ישראלי ולטעום יינות חדשים. אנו בדרכנו למושב בר גיורא שבהרי ירושלים, ליקבו של זאב דוניה, "סוסון ים". מלווה אותנו ,כתמיד, מצלמתנו הדיגיטלית האהובה.
השמים מעוננים, אות וסימן לבוא החורף. את שטחי אזור לטרון מכסים שדות רחבים של כותנה לבנה. מראה יפה ומיוחד. עלי הגפנים שבכרמים שלצידי הדרך מתחילם להזהיב בדרך לנשירה. אשכולות הענבים שהיו עליהם רק לפני זמן מועט, כבר תוססים במכלי הנירוסטה בדרכם להפוך ליין טעים וריחני.
סמוך לבית שמש פנינו שמאלה והעפלנו בדרך המטפסת לראשי ההרים. מצד שמאל נוף עילאי ומיוחד נפרש לעיננו. עשרות ק"מ המכוסים בחורשות ירוקות עצים. רצינו לעצום עיניים כדי שנוכל לדמיין שאנחנו בארץ אחרת, רחוקה ושקטה, פעולה שהייתה בוודאי גורמת לנו להנאה רבה אך גם הייתה גורמת לנו  לסיים את דרכנו למרגלות התהום העמוק. (רוצים להרגע. קחו בקבוק יין וגבינה טובה. חנו במקום התרווחו בכסא נוח כשפניכם לעבר הנוף המשגע, לגמו יים, כרסמו בחריץ הגבינה, עצמו עיניים מדי פעם.. ומה צריך עוד?)
אנחנו ויתרנו על הרעיון. ממהרים קדימה לכבוש את היעד הבא במסלול חיינו.
הגענו לבית הורוד בפאתי מושב בר גיורא, ביתו של זאב דוניה, קולנוען לשעבר, שעזב הכל לטובת ייצור היין. הוא עושה זאת באהבה רבה ומיוחדת, כפי שחשנו מדבריו בשעות הבאות בהן שהינו במחיצתו.
לפני שמתחילים בסיפורים מזג זאב לכוסנו רחבת השוליים, את יין אלול 1999 , היין הראשון שעשה ביקב  בעג'ור  יחד עם שוקי ישוב.
23 בקבוקים נשארו לזאב מיין זה. היין, שבקבוקו נפתח יום קודם לכן,הפתיע מאוד. הוא נשאר מאוד צעיר בטעמו למרות ארבע שנותיו בו שהה בבקבוק הסגור ויום שנמצא בבקבוק שנפתח. צבע בורדו יפה, טעם מאוזן (לא חמוץ) פירותי.

לזאב הייתה השנה האחרונה מאוד בלתי צפויה  בגלל בעיות רפואיות. צירוף המקרים שהפריע לא מעט  במלאכת ייצור היין. אבעבועות  רוח, התרסקות זרוע היד כתוצאה מנפילה. וירוסים קטנים שהבת הביאה מהגן.
הבציר הגיע, וכנראה שהכל נשכח או שנידחק לפינה רחוקה. זה סוד קסמו של היין  כנראה...
שנת 2003  הייתה שנת בציר היסטורי ליקב סוסון ים.  זאב דוניה בצר את הכרם שלו בבר גיורא בפעם ראשונה (זאת השנה החמישית שהוא מייצר יין).  "היה זה מעמד מאוד  מרגש", הוא מספר בהתרגשות.  750 ק"ג סירה נבצרו משלושה דונם , ו- 800 ק"ג זינפנדל משלושה דונם נוספים.  הציפורים אכלו 50 אחוז מהפרי. בגפנים שלמים לא נשאר גרגר אחד לבצור.
ומה עם קברנה ומרלו? הקשתי. הרי אלה יינות בהם אני נתקל בכל יקב בארץ, קטן כגדול.
מתברר  שהסירה והזינפנדל אלה הזנים  שיובילו ביקב סוסון ים.
"מה שמאפיין את היקב שהוא שונה מיקבים אחרים בארץ". מסביר לי זאב. "אני אוהב להיות שונה מאחרים, וזה היה גם בסרטים שעשיתי".
ישנם מומחי  יין הטוענים  שהזינפנדל בארץ הוא  חסר תקווה, וחבל על הזמן  המוקדש לטיפול בו. אך הם לא יודעים שזאב דוניה לא נמצא בקבוצת המתייאשים מהר מאתגרים...
זהו באמת  זן קשה ובעייתי לגידול. לא מכירים אותו ואת מחלותיו  עדיין בארץ.
קיימות גם בעיות של טפילים ופטריות, וריקבון אפור הנוטה להשמיד את הענבים.
בכרם שורש, שגם משם קיבל זאב ענבים, פגע הריקבון  בחלק מהענבים והיה צורך למיין הייטב את כל הענבים שלפני שהוכנסו לקרשר. 200  ק"ג ענבים  הושמדו כפגועים. אף אשכול רקוב לא נכנס לתהליך הייצור.

יינות 2002

שנת 2002  הייתה השנה הראשונה שיוצרו ארבעה יינות ביקב סוסון ים. יינות שיצאו לשוק השנה ובשנת 2004:

טייק טו – הושק בסוף ספטמבר 2003 לאחר ששהה  8 חודשים בחבית.
הוא מורכב  ממרלו בעיקר, בתוספת קצת  קברנה סוביניון ופטיט סירה.
יוצרו 1400 בקבוקים , ומחיר בקבוק 59 ₪.

קמי – 100 אחוז יין סירה. שמו הוא מחווה ל אלבר קמי  סופר ופילוסוף, ומחזאי צרפתי . 1200 בקבוקים ,85 ₪ לבקבוק, יושק במרץ 2004.

פליני  - קברנה סוביניון ומעט פטיט סירה. ע"ש פדריקו פליני הבמאי האיטלקי הגדול.
 1500 בקבוקים , יושק  במרץ 2004 . 79 ₪.

אלול 2002 -   היין מאוזן באופן טבעי. יהיה כ 14 חודשים בחביות. מכיל 15.3 אחוז אלכוהול.  הוא מורכב מקברנה סוביניון מהגליל  בתוספת 10 אחוז מרלו לריכוך . יין עם עוצמות חזקות. הסוכר בענבים היה 26 בריקס וחומצה 6.2 באיזון מושלם, בעת הבציר בכרם מילס שבכרם בן זמרה.
זאב טוען שענבי הקברנה  הם הענבים הטובים  ביותר שקיבל אי פעם.
 בריקס גבוה וחומצות גבוהות. יין מאוזן שלא  היה צריך להוסיף  לו משהו או לתקן אותו.
היין יושק במאי 2004 . מחיר בקבוק 94 ₪. יהיו ממנו כ 1200 בקבוקים.

בחדר התסיסה ראינו מכלי נירוסטה מיוחדים המורכבים על גלגלי גומי. מעולם לא ראינו מכלים כאלה ביקב אחר. המכלים הם מכלי חלב ששימשו לשינוע והובלת חלב במושבים. הם שינו את ייעודם ע"י זאב דוניה, והפכו למכלי תסיסת יין. זאב עירבב בכוח רב את קליפות הענבים  שצפו בחלק העליון של המכלים. הוא השתמש במקל מתכת ארוך ומיוחד. עבודה קשה ומאומצת היא זאת.  לפי האנרגיה שהושקעה אפשר היה לחשוב שאנו נמצאים בחדר כושר ולא בחדר ייצור יין.
טעמתי מתוך המכל את המיץ  המתוק עתיר הבריקס של ענבי הקברנה שהתחילו לתסוס יומיים לפני כן. קיבלתי מכת פחמן דו חמצני בפרצוף. התסיסה בעיצומה.
המשכנו למרתף חביות עץ האלון הנמצא מתחת לבית המגורים. הפתעתי הייתה רבה שספרתי שם למעלה מ30 חביות. מספרם יגדל כשיגיע זמן יין בציר 2003 להיכנס לחביות. 9500 בקבוקים ייוצרו מבציר 2003. זה בעצם כמעט המכסימום שיקב סוסון עם יכול לייצר באמצעי הייצור הנמצאים בתוכו.
התחלתי בסידרת טעימת היינות מהחביות:
הזינפנדל שנכנס לחביות לפני שבוע ימים היה שטוח לגמרי, קצת מריר ולפניו עוד דרך רבה של התהוות.  ישנם הרבה צפייה ומתח לתוצאות של יין מיוחד זה, זן שאני אגב מאוד אוהב .( שתיתי עד כה רק את הזינפנדל האמריקאי מעמק הנפה)
לסירה מבציר אוגוסט 2003 היו טעמים שונים ואופי מיוחד. הסירה 2002 היה הרבה יותר מורכב וטעים.
רוב האנשים מכירים  את יין הסירה מאוסטרליה. אך זאב טוען שליין הסירה האיטלקי יש טעם אחר, ויין הסירה של יקב סוסון ים יהיה דומה  לו. זהו יין עדין ומיוחד.
היין המורכב והטעים ביותר לדעתי היה  יין האלול 2002 שטרם סיים את הבשלתו אך ניתן כבר לצפות לתוצאות.  יין מאוזן ומורכב עתיר טעמים וריחות טובים. ריבוי האלכוהול לא מאפיל על הטעם הפרותי.
טעמנו עוד ועוד, וכרגיל הראש התחיל להסתחרר אות שיש להפסיק בשתייה אם שואפים לחזור חזרה  למישור החוף בריאים  ושלמים מבלי להידרדר לתהומות  שבין הרי ירושלים.

               

ביקשנו לסיום לשמוע את האני מאמין של זאב דוניה:
 מסקנתו היא שתוצרת המייחדת יקב אחד מהשני זהו הבלנד של הזנים. רוב יינותיו יהיו בלנד ולא יינות זניים.  הוא  מנסה להקשיב לענבים. לא להחליט מראש מה לעשות, אלא תוך כדי תהליך להתחשב במה שהפרי נותן. אי אפשר להוציא מהענבים יותר ממה שיש בהם.
שיהיה בהצלחה ליקב סוסון ים.

לחיים. לחיי היין הישראלי !!!