ישראל פרקר
סוף שבוע, אמצע חודש נובמבר 2003. שמים בהירים, במרכזם שמש חמימה מחממת את העלים שעוד נותרו על הגפנים בכרמי צפון הגליל העליון. עלים אחרים, חומים, כבר נשרו. מראה מדכא הוא לראות את הכרמים בתקופה זו, כשרק לפני חודשים היו בשיא תנובתם, עמוסים באשכולות ענבים מתוקים מכוסים בעלים ירוקים, רעננים. מה שניחם אותנו היתה העובדה  שהגלגל ממשיך להסתובב ובעוד פחות משנה שוב יוריקו הגפנים והבוצרים ינועו בין השורות בשמחה.
אנחנו נוסעים בכביש הצפון אליו הגענו מכיוון קיבוץ סאסא. למטה בכיוון מזרח, מימין לכביש הפתלתל, בין העצים, התגלה לעיננו מבנה גדול, קצת חריג בנוף הגלילי.
קיבוץ יראון היה מטרתנו בסיור זה, או יותר נכון יקב הרי גליל הנמצא בכניסה לקיבוץ. קיבוץ יראון ממוקם 800 מטר מהגבול שלפעמים הוא לא כל כך שקט כמו ביום ביקורנו במקום (למזלנו).
שוקי בוסידאן, מנהל השיווק של היקב, בן המשק, היה מארחנו  הפעם יחד עם שלום בלייר, מנהל היקב וגבי סדן, היינן.
שוקי התייצב לפני תצלום לוויין ענקי של האזור והחל בהסברו המקצועי והממצה על פעילות היקב והכרמים  מהם מגיעים הענבים ליקב.
ראינו שם, בתצלום, את דרום לבנון, צפון הגליל, עמק החולה, החרמון וצפון רמת הגולן.
הבדלים גדולים נראים בין  שטחי ישראל ללבנון. בלבנון  השטח צחיח יותר, קו הגבול ניראה ברור. בנחל הליטני הרבה מים אך אין מערכות השקייה שמובילות מים לצרכים חקלאיים, לכן במקום גידולי פלחה פשוטה בלבד. לעומת זאת בישראל מוריקים השטחים ובולטים בהם הכרמים.
כרמי היקב מסומנים בעיגולים. ליקב 5 כרמים:
הר מרון בגובה 600 מטר, נטוע על אדמה גירית.  סירה וקברנה הם הזנים הגדלים שם. הבציר הראשון בכרם זה היה השנה.
יראון כרם  מגוון. כל הזנים של היקב חוץ מסאנג'ובזה. יש שם קברנה, מרלו, שרדונה, פינו נואר סירה וגם ברברה וויאוניה שיכנסו לניבה ב2006. אדמה בזלתית ברובה וחלקה טרה רוסה על גיר.
יפתח ומלכיה נטיעות 1996. אלה היו  הנטיעות ראשונות של  יקבי רמת הגולן בגליל אחרי הכרם המצטיין ברמות נפתלי. אדמת טרה רוסה, 400 מטר גובה. בעמק קדש ניטעו קברנה  מרלו וסירה.
משגב עם , סאנג'ובזה וקברנה. נכנס השנה לבציר ראשון.אופי הענבים משתנה בין הכרמים השונים והבלנד מהיינות השונים מעשה בהחלטתו של היינן לאחר טעימות רבות בשיתוף עם חברים.
הגליל הפך לאזור מאוד מחוזר בשנים האחרונות, והרבה כרמים ניטעו בו.
שוקי סיפר  שבקיבוץ יראון היה חלום להקים יקב קטן, בוטיקי, באזור הכרמים. ביקבי רמת הגולן הייתה החלטה להקים יקב בגליל, סמוך לכרמי ענבי האיכות. כך התגלגלו העניינים, וב1999 נולדה השותפות בין קיבוץ יראון ליקבי רמת הגולן והוחלט על הקמת יקב הרי גליל. בשנת 2000 חברת יקב הרי גליל התחילה לייצר יין. בתחילה יוצר היין  במערך נפרד בתוך יקב רמת הגולן, מפני שטרם נבנה מבנה יקב הרי גליל.
היקב ביראון נולד עם הנחת יסוד  שהוא חייב להיות  ממוקם סמוך לאזור הכרמים ויהיה חיבור לכרמים גם מבחינת מראה ושייכות.
שני אדריכלים צעירים תל אביבים, גיל ועדיה ושי ויינשטיין תכננו את מבנה היקב הייחודי שהפך לפרוייקט הדגל שלהם. המתכת, אלומיניום, וזכוכית מאפיינים את החדשנות. העץ, האבן והבטון מייצגים את חומרי הסביבה היוצרים שילוב מעניין במראה הכללי. היקב בנוי בואדי טבעי. עד אוקטובר 2001 הכל היה נטוע במקום  עצי אגוזים ותפוחים.  באותה שנה התחיל תהליך פיתוח המקום והקמת המבנה הגדול שקם במהירות שיא.
היקב תוכנן גם לקליטת אנשים, מטיילים, עבורם נבנה מסלול הסיור המראה את התהליך הכרונולוגי של תעשיית היין מכניסת הענבים ועד הבקבוק. המבקר יוצא בתחושה שהוא יודע איך מייצרים יין. אלפי מבקרים כבר ביקרו במקום מאז החל היקב את פעילותו.
גם אנו המשכנו את ביקורנו במקום בצעדנו על מסלול המתכת המוגבה. היינו צריכים להפעיל היטב את דמיוננו ולחוש כיצד באמת מתקדמים הענבים במסלול היצירה. אנו מקווים שלטובת המבקרים, להם דמיון פחות מפותח, יוקרן בעתיד במקום סרט המראה את הפעילות.
שוקי סיפר לנו שהבציר הוא ברוב הכרמים בציר מכני.  הענבים מגיעים כגרגרים ולא על  אשכולות. המשאית המובילה נשקלת והענבים נשפכים לבור הקבלה ומשם מיד הם גולשים לקרשר המועכם קצת. הפסולת הירוקה נשאבת למכלי פינוי והענבים עוברים בצינורות למכלי התסיסה.  השנה נקלטו ביקב  כ 700 טון ענבים. הצפי הוא להגיע עד  1000 טון בשנת 2006.
המבנה  הטופוגרפי שבמקום מנוצל לתהליכי ייצור בגרוויטציה. (הפרשי גבהים.) תמיסת הענבים זורמת בין המכלים ומהם לפרס ללא צורך להשתמש באמצעי שאיבה העשויים לפגוע בחרצנים ולהוציא מהם את המרירות.
קיבולת מכלי תסיסה התלויים 25 אלף ליטר כל אחד, ובמכלים דו קומתיים עגולים,  בעליון כ- 50 אלף ליטר ובתחתון 40 אלף ליטר.
הפרס הענקי המסוגל להתנייע על גלגלים ממיכל למיכל יכול להכיל 20 טון ענבים בו זמנית,  ומאפיין אותו תחכום תוכנות  המיצוי.
ביקב עובדים שלושה עובדי ייצור בלבד, איש אחזקה ויינן. היין המיוצר הוא  כשר. המערך של הסיור לא מאפשר נגיעה ביין או במכלים. לא נכנסים לתחום הכשר, את הכל רואים מרחוק.
בשטח הצפוני של היקב נמצאים מכלי התסיסה. בשטח הדרומי מכלי נירוסטה, לתסיסה מלולקטית, לשפיה  ולאיכסון עד הכנה לבקבוק. כל המכלים בתוך אולם בגובה 15 מטר ממוזג כראוי, ולא תחת כיפת השמים. לכל מיכל תעודת זהות. קיימת הפרדה של יינות מזנים שונים וכרמים שונים. הכורם מתוגמל בהתאם לרמת היין המתקבלת מענבי כרמיו.
אנחנו ממשכים במסלול ייצור היין ומגיעים לאולם החביות המקורר. שלום בלייר המנכ"ל של יקבי זה ויקבי רמת הגולן מצטרף לסיור ומקפיד שלא נפסיד אף שלב מתהליך ייצור היין. הטמפרטורה בחדר 16 מעלות, לחות 85 אחוז. מתחיל להיות לנו קר, הצמא מתחיל לגבור. כוסית יין הייתה מחממת אותנו ברגע זה. אל דאגה גם היא תגיע.  350 חביות עץ אלון חדשות וישנות במקום. הרוב מעץ צרפתי וקצת עץ אלון אמריקאי.
שלום מספר שבזכות יינות האיכות של יקבי רמת הגולן, שהגיעו מכרמי הגליל העליון, החל גידול הכרמים להתפתח מאוד בגליל. בשנות התשעים ניטעו באזור הרבה כרמים שהחליפו עצי פרי אחרים. יקבי רמת הגולן החליטו להקים את יקב הרי גליל ולהפרידו כליל מיקבי רמת הגולן. כל הפונקציות נפרדות כולל יינן, תוויות, ייצור ואפילו יחסי ציבור.
בחדר הטעימות חיכה לנו גבי סדן היינן עם סידרת בקבוקים מלאים בנוזל האהוב, מעשה ידיו. היו שם גם המון כוסיות שמולאו ביין. גבי למד ייננות, כולל תואר שני, בצרפת. הוא מספר בהתלהבות על היינות ומרבה להשתמש בתיאורי הריחות והטעמים.
היו שם שרדונה 2002, קברנה סוביניון 2002, מרלו 2002 ויין הדגל של היקב, יראון 2000 שיושן בחביות עץ.
התחלנו בשרדונה מענבי כרם יראון. 700 מטר גובה. הענבים אלגנטיים עדינים וארומטיים. 40 אחוז מותסס בחביות עץ. יין קל לשתיה, טעם וריח של אגסים טריים.
המרלו והקברנה שנמזגו אחרים לכוסיות עבות הבטן, לא יושנו בחביות עץ, טעמם פירותי וצעיר. למרלו צבע אדום עז, לקברנה יותר נטייה לחום, טעם ריבת שזיפים ותותים. בעל טעם שיורי ארוך. יין זה כבר הספיק לזכות במדלית כסף בתחרות בחו"ל.
היראון, הוא היין המשובח מכולם, לטעמנו. 70,000 בקבוקים בלבד יוצרו ממנו. זהו בלנד של 60% קברנה ו 40% מרלו.  הענבים הגיעו משני כרמים בעמק קדש הצפוני. ריח חזק של פרי בשל, משולב בריח אקליפטוס, מנטה ושוקולד נדף מהכוסיות. 16 חודשים שהה היין בחבית, וזה מורגש היטב בטעמו. היין יהיה טוב לשתיה גם עוד 7 עד 10 שנים, אומרים אנשי היקב.
שותים, ומשוחחים על יין וייצורו. גבי מתמודד ללא בעיות עם הייצור שאינו מאפשר לו לגעת ביין מטעמי כשרות. עובדי היקב ממלאים בנאמנות את הוראותיו ואת הטעימות הוא מבצע בחדרו.

        
השבת המתקרבת אילצה אותנו לסיים את ביקורנו ביקב הרי גליל החדש והמשוכלל שהציוד בו מהמתקדמים בעולם, ציוד זה בתוספת ענבים מבית גידול משובח ויינן שרכש ידע רב ביקבי העולם הם המפתח הנכון, לדעתנו, לקבלת יינות שכבר זכו במדליות אך צפויות להם מדליות נוספות בעתיד.

לחיים – לחיי היין הישראלי.