סוזאן תם

ביום חמישי בערב תמיד יש סיבה למסיבה כיוון שמתחילים לחגוג את אירועי סוף השבוע. הערב כבר ירד  כאשר הגענו, חבורת חובבי יין ליקב יפו אשר בלב רמת החייל, שכונה שקטה בתל אביב.  המארחים אן ומשה צלניקר קיבלו את פנינו במאור פנים יחד עם כלבתם המתוקה.
 בקומת המרתף, שם נמצא לב היקב, לא התפלאתי לראות כי האולם מצוחצח ומבריק, כפי שנכתב במאמר שקראתי על היקב, טרם הביקור. האולם מחולק בצורה פונקציונאלית כאשר בין אזור אחסון החביות לאזור העבודה (שכולל גם את המעבדה ופינת אחסון הבקבוקים), מפרידה מחיצת פלסטיק גמישה לשמירת התנאים האופטימאליים לשימור והתפתחות היין בחביות. 

יין השרדונה 2004 היה הראשון שטעמנו. זו הפעם הראשונה שבה מכינים ביקב יפו יין לבן. השרדונה שהה בחבית ישנה שלושה חודשים ובוקבק. ניחוחות התפוח והאשכולית עלו באפנו הביאו לציפיות, אך בהמשך טעמו של היין היה פשוט ונעדר סיומת.

לפני המעבר ליינות האדומים מבציר 2003, זכינו לשמוע את סיפור היכרותם של אן ומשה ואת הרקע והפילוסופיה העומדת מאחורי הקמת היקב ופעילותו.
 ראשון טעמנו את ה- Rouge שהינו Blend  אשר הורכב ממרלו 55%, קברנה 40% ושיראז 5%. השיראז נתן ליין קורטוב של פיקאנטיות ולשאלתי מדוע בחר דווקא להשתמש בשיראז השיב משה כי הוא חובב של יינות השיראז האוסטרלים. כמו כן הסביר משה כי התמהיל אינו קבוע ומשתנה משנה לשנה עפ"י איכות הענבים שהתקבלו ביקב. היין עצמו אינו מפתיע בעוצמתו. יחד אם זאת לכוסית בתום יום עבודה או סתם במפגש חברים בהחלט הייתי מציעה לפתוח בקבוק Rouge .

האוירה התחממה ועברנו לטעימת היינות הזניים. 

ראשית נמזג המרלו, אשר החומציות הגבוהה כמעה לא טעמה לחלק מחברי, אך אחרים מאוד נהנו ממנו. רמת הטאנינים לא היתה גבוהה והיין מתחיל לקבל גוף. לפני שהמשכנו לטעימה הבאה תיארה לנו אן כיצד מתבצע תהליך הכנת היין ביקב ביתי וכיצד רותמים את בני המשפחה והחברים לעשייה.

הקברנה סוביניון זכה לשכב שנה בחבית וקיבל שבחים מחברי הפורום. לטעמם היין מיוחד, מעניין ובעל סיומת ארוכה, בניגוד למרלו שטעמנו קודם.

טעימת החביות, אשר בעיניי מעניינת במיוחד, אפשרה לנו ללמוד משהו על יין שאינו מוכן עדיין וכן ההבחנה בין יין שהתיישן בשני סוגי חביות. הוצג בפנינו מרלו אשר מתיישן בחביות מזה כשמונה חודשים כאשר הראשון מתיישן בחבית מסוג Seguin Moreau והשני בחבית מסוג Tonnelleriere Vernou.
הראשון, לדברי משה היינן, מוכן לשתיה ואילו השני עוד בועט ומחביא בתוכו עתיד מעניין יותר. ימים יגידו.

לקראת סיום הערב, כאשר היין כבר הראה אותותיו כובדנו בקינוחים מעשי ידיה להתפאר של סופי, בתם של הצלניקרים הלומדת בתדמור, יחד עם יין הפורט משנת 2001 שהופק ביקב.

לסיכום ניתן לומר שהערב היה מוצלח ותרמו לכך האורחים, המארחים והיין.
כאן גם המקום להביע תודה מקרב לב לאן ומשה.

מרץ 2005