מאת: ישראל פרקר

את מאיר שומר, בעל יקב שילה פגשתי בחנות היין "יינות סופרייר" שבאזור התעשייה החדש בראשל"צ. מאיר הגיע לחנות משילה במסגרת ערב מיוחד שערכו ברוך ומרגריטה לכבודו של היקב ויינותיו. לי זו הייתה הזדמנות לפגוש לראשונה עוד בעל יקב ישראלי חדש. (עבורי, לפחות)

"הקמנו את היקב בשנת 2005 בשילה". סיפר לי מאיר שומר. "60% מהכרמים שלנו נמצאים סמוך ליקב והם בבעלותנו. גם בשאר הכרמים עשיתי חוזה עם הכורמים והם מספקים את הענבים ליקב שלנו. אנחנו מקבלים לבעלות מלאה עוד כרמים ששתלנו באיזור, שנה לאחר השמיטה, כלומר, בבציר 2009 נתחיל לייצר מהענבים יין."

"כמה בקבוקים אתם מייצרים בשנה?" התעניינתי, משום שרציתי להבין מהו גודלו של היקב.

שומר: "מבציר 2005 עשינו כ20,000 בקבוקים שיצאו לשוק בחודשים האחרונים. מבציר 2006 יש תוכניות לייצר כ- 42,000 בקבוקים. ב2007 בצרנו כ100 טון ענבים מהם ייוצרו כ 70,000 בקבוקים. עשינו גם יין לבן השנה. יש לנו חדר חביות גדול מאוד ביקב ויותר מ20 מיכלי תסיסה מנירוסטה, בהרבה גדלים. בבציר 2005 בצרנו קברנה סוביניון, מרלו, שיראז ופטיט סירה. ב2006 נוסף לזנים הנבצרים הפטיט וורדו."

6-8 חודשים מתגורר מאיר בארץ ובשאר הזמן הוא שוהה בחו"ל. שם הוא נותן ייעוץ בעריכת דין." בחו"ל אני גם משווק את היין ויש לי עוד עסקים." אומר מאיר.

"מי אתה בעצם, ומה הקשר שלך ליין?" שאלתי את הבחור הצעיר, בעל יקב שילה.

"נולדתי וגדלתי במכסיקו ואני עו"ד במקצועי. יש לי דוקטורט בעריכת דין אותו עשיתי בספרד. כשהגעתי לארץ עשיתי את ההשלמות הנדרשות וקיבלתי את הרישיון שלי בעריכת דין. את ההתמחות עשיתי בפרקליטות המדינה. תמיד היה לי חלום להקים יקב ולעשות משהו גם לנשמה. המקום היחידי שחשבתי לעשות זאת זה בארץ ישראל ולא במקום אחר. לא באתי מרקע של ייננים מהבית וגם לא הייתי דתי בצעירותי" (כך אומר האדם החובש כיום כיפה)

"כשפתחתי את היקב קיבלתי טלפון מחבר שלא ראיתי מספר שנים. הוא איחל לי מזל טוב לפתיחת היקב. "אני רואה שהקמת את החלום שלך. כשהיינו בני 12, בקולורדו באמצע סקי, אמרת לי: אני הולך להקים יקב." אמר לי החבר כשאני הייתי בהפתעה גמורה. אני לא זוכר, אבל כנראה כבר מילדות היה לי חלום להקים יקב".

היינן של יקב שילה הוא עמיחי לוריא, הגר במעלה לבונה, והיועץ לעשיית היין הוא דר' ארקדי פפיקיאן. את יינות היקב משווקת חברת אלרן. אלי פרץ מאלרן היה נוכח אף הוא בפגישה.

לכוסות נמזג היין הראשון: מרלו שירז 2005. 18% שירז והשאר מרלו. הבלנד שהה 16 חודשים בחביות. זאת קומבינציית בלנד לא נפוצה. צוות היקב ישב ביום שלם וטעם יינות ובלנדים שונים. בסוף נשארו על השולחן 2 כוסות האחת עם מרלו והשנייה עם שיראז. היינות עורבבו וכולם אהבו את הבלנד שנוצר. זהו יין עדין עם טעמים לא בולטים וכבדים. יין הנעים לשתיה, מרגישים בו את שמירת האופי של המרלו. מחיר בקבוק  89 ₪.

אלי פרץ מחברת אלרן: "הפילוסופיה של היקב היא להגיע לפריסה הגדולה ביותר בארץ תוך כוונה שהיין יהיה נגיש לכולם, שאנשים ישתו אותו בכיף".

"למה הקמת את היקב דווקא בשילה?" התעניינתי.

"הגעתי לשילה כשרציתי להקים את היקב אחרי שעשיתי מחקר על הכרמים בארץ. הגעתי למסקנה שהכרמים שבשומרון הם הכרמים הכי טובים שיש בארץ. בעיני זהו הטרואר העתידי בארץ ישראל וליין הישראלי יהיה חותם חזק מאוד שיגיע מהיינות המגיעים מאזור זה. זהו מקום מתאים מאוד לגידול ענבים. הגובה והקור הם אידיאלים לענבים. אחד הייננים הצרפתים אמר לי שהם מקנאים בתנאים שיש לנו."

"ספר לי קצת מה אומרים אלה שאתה פוגש בחו"ל, על יינות ישראלים." ביקשתי.

"בחו"ל אני חושב שליין הישראלי עדיין לא טוב. אנשים חושבים שיין כשר הוא יין מבושל, יין לא איכותי בלי ייחוד, מתוק. אני מזכיר לכולם כי זה היה פעם נכון, כשלא הייתה אפשרות לפקח על גידול הענבים בכרמים. עם ישראל היה 2000 שנה בגולה איפה הוא יכל לשתול כרמים ולטפל בהם? אפילו אם הייתה אפשרות לא רצינו לטפל בכרמים בארץ שאינה שלנו". דברי מאיר שומר.

עובדה שהיהודים חזרו לארץ ועכשיו התוצאות מדברות בעד עצמן. יש יותר מודעות ליין ישראלי. ליין ישנה היכולת להגיע רחוק והכי גבוה שאפשר, כמו כל יין בעולם. זה קורה לאט לאט והמדליות מצטברות. לאנשים יש מודעות שהיין הישראלי יכול להיות יין טוב, יבש ואיכותי ולא רק מתוק ומבושל.

לכוסות נמזג היין השני: קברנה מרלו 2005. 72% קברנה 24% מרלו ו4% פטיט סירה. היין שונה מהמרלו שיראז. יש לו גוף יותר מלא, רמת האלכוהול יותר גבוהה. חשים בו היטב את טעמי וארומות הפרי ונידמה לי שעדיין אינו מאוזן דיו והוא ישתפר בעתיד. היין זכה במדליית זהב בתערוכה בארגנטינה.

על התוויות של הבקבוקים מופיע סמל היקב שניראה כשור עם קרניים.

"מה זה, הסמל הזה"? ביקשתי לדעת. מאיר שומר, שומר המסורת, מיהר להסביר.

רצינו לבנות תדמית ליקב כדי שאנשים ישאלו ויתעניינו מה פירוש הסמל. בחרנו שור כי שילה שוכנת בנחלת אפרים. הברכה שקיבל יוסף, שגר שם, הייתה "..בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדיו.." חשבנו למסור את המסר האלגנטי שמדבר על האזור בו שוכן היקב בנחלת יוסף. בתורה גם יש ברכה מיוחדת האומרת שכרמי ופירות האזור הם משובחים במיוחד.

בכתובים מסופר שבנות ישראל היו מחוללות בבגדים לבנים בכרמי שילה ובנים משבטים שונים היו מגיעים לכרמים כדי למצוא את הכלה שלהם.

לסיכום השיחה נמזג לכוסות הקברנה סוביניון 2005. זהו לדעתי ולדעת משתתפי אירוע הטעימה, היין הטוב ביותר של היקב מבחינת המורכבות. היין שהה 18 שבועות בחביות. זהו  יין מאוד פירותי, יותר כבד מהיינות הקודמים שטעמנו. מרגישים בו היטב את סממני הקברנה סוביניון. היין שמר על האיזון בין הפירותיות לבין העץ וטוב שכך. הקברנה סוביניון זכה במדליית זהב בטרה וינו 2007.

שמחתי להכיר בעל יקב ועוד יינות של יקב ישראלי שאת יינותיו לא טעמתי עד כה.

לחיים, לחיי היין הישראלי !!!

נובמבר 2007