מאת: ישראל פרקר

ניראה שכבר מזמן לא נשמעה במתחם תחנת הדלק ברחוב האלוף שדה שבגבעתיים מוסיקה כה חזקה ועוד בשילוב עם ניחוחות יין. בכלל, כששותים לא נוהגים אז רוב הנהגים מלאו דלק והמשיכו בדרכם. למרות זאת השטח שבחזית חנות היין "בית המשקאות של נפתלי", הנמצאת סמוך לתחנת הדלק, היה מלא בחובבי יין ישראלי שהגיעו לחגוג עם יקבים ישראלים במסיבה שנערכה במקום. כאן בעצם היה המקור למוסיקה ולארומות היין. הייתה זאת מסיבת סוף הקיץ של בית המשקאות של נפתלי.

על דוכנים, שפוזרו בשטח, עמדו בקבוקי היין של היקבים השונים המשווקים ברשת הקטנה הכוללת 3 חנויות. נציגי היקבים הטעימו את יינותיהם וליוו את המזיגה בדברי הסבר.

נפתלי, הבעלים, ציפי, האחראית על החנויות, וויויאן, מנהלת החנות בגבעתיים, הסתובבו בין עשרות החוגגים שהגיעו למקום, יעצו וענו על שאלות סקרנים.

ויויאן: "כל יין שאנחנו מכניסים לחנויות שלנו אנחנו נוהגים לטעום ולהעריך אם הוא באמת שווה את המחיר שדורש היקב. אנחנו מקיימים ישיבת צוות של שלושת מנהלי החנויות שלנו ומחליטים איזה יינות יכנסו לחנויות."

מנהלי החנויות הם: ויויאן בגבעתיים, משה בתל אביב ושמעון ברמת השרון.

ויואן שהחלה לעבוד בניהול החנות לפני כארבע שנים הגיעה למקום ביוזמת ציפי, חברתה, ממשרד עורכי דין בו עבדה זמן רב, ממשיכה: " בשלב שני אנו מצרפים את הצוות העובד בחנויות, ונותנים להם לטעום את היינות בהם בחרנו. אנחנו רוצים שהעובדים יכירו היטב את כל היינות שהם מוכרים בחנויות."

בעל החנויות הוא נפתלי שפתח את החנות הראשונה לפני 14 שנים. נפתלי: "זאת החנות המתמחה ביין ואלכוהול הראשונה שנפתחה בארץ. אחריה נפתחו עוד חנויות."

בחנויות הרשת של נפתלי נערכות טעימות יין בימי שישי ובחנות ברמת השרון עושים אף טעימות מודרכות סביב שולחן, ערבי יינן, ערבי טעימות עיוורות, ערבי וודקה וערבי ויסקי.

כשכוסית ללא רגל בידי (מארגני האירוע החליטו לצייד את הטועמים בכוסיות יין לא שגרתיות, ללא רגל) הסתובבתי בין הדוכנים ושוחחתי עם המטעימים. אני אוהב למצוא באירועים כאלה יקבים, יינות וגימיקים חדשים (עבורי) בהם לא נתקלתי עד כה. גם כאן היו כמה כאלה.

אשר גוניק הציג את יקב לביא, הכשר, הנמצא באפרתה שבגוש עציון. בעלי היקב הם אשר בן טולילה מאפרתה ויואב גז ממצפה יריחו. אשר הטעים ליקרי שוקולד מיוחדים וטעימים: שוקולד מריר, שוקולד חלב וליקר שוקולד לבן. המריר הוא פרווה ומיוצר ממצפה יריחו, בחלב והלבן מצויה שמנת והם מיוצרים באפרתה. קיימת הפרדה בייצור בגלל דרישות הכשרות. הליקרים מיוצרים מבסיס שוקולד המגיע ממפעל ורד הגליל, אליו מוסף האלכוהול. ביקב מיצרים גם את  "יין בציר", אדום,  שלא הוצג. מסעדה ירושלמית אחת (איזו?) קנתה את כל היין שיוצר - כ1500 בקבוקים.

את יינות יקב בן חנה ממושב גפן, הציגה הילה צדוק, רעייתו של היינן שלומי.

היין הלבן, הארומתי, ויונייה יוצר בכמות קטנה. הוא הוצג ללא תווית ונמכר באירוע וביקב. מרלו חד דבשתי (עם תווית ראש הגמל) מיוצר מענבים שהגיעו מרמת הנגב. רובו מיוצא לארה"ב.

מרלו 2004 מהרי יהודה אף הוא רובו מיוצא לארה"ב.

הסדרה המובילה של היקב היא לה מרי - הכלה. הוצג בחגיגה הפטיט וורדו הזני. על התווית מופיעה תמונת אמו של שלומי, חנה, בחתונתה.

ביקב בן חנה מייצרים כ5,000 בקבוקים בשנה.

מיקב יפתחאל שבאלון הגליל הגיע היינן ובעל היקב צביקה אופיר. צביקה הטעים את הפטיט סירה 2005, שנחנך בשנה שעברה, ואת הסאנג'ובזה 2005 שנחנך לאחרונה.

צביקה סיפר לי שלאחרונה נחנכו ביקב הצפוני גם קברנה, מרלו ובלנד סאנג'ובזה עם שירז. (רעיון של מני פאר שהציע לערבב בין השנים - ניסיון שהצליח)

ארנון ארז מיקב ענתות  הביא את מרלו 2003 שהתיישן במשך שנתיים בחביות עץ. יין סמיך מאוד עם טעמי שוקולד ברקע.

ארנון סיפר לי על שני יינות חדשים (עם שמות מקוריים) שיחנכו בקרוב ביקב:

שני –  שילוב של קברנה 2004 עם שירז 2005 . שני הוא צבע אדום. הבקבוק מקושט בסרט אדום. לדבריו של ארנון, בתקופת בית המקדש היו בני ישראל מסמנים בסרט אדום את הפירות היפים במטעים ובכרמים כדי להביאם לבית המקדש. כך גם השני יהיה יין הדגל של יקב ענתות.

אלפא – גם הוא בלנד של שירז עם קברנה. בזמן תקופת בית המקדש היו יינות קריתיים מאזור אבו גוש שנקראו אלפא ורק אותם הביאו לבית המקדש לעבודת הקודש. ארנון אומר שגם יין האלפא שלו הוא מיוחד ואיכותי. היין טרם הוצג לטעימה.

נאווה דאסה מיקב בשן האורגני שברמת הגולן. בעלי היקב אורי ראפ ועמנואל דאסה. נאווה הגיעה למסיבה בגבעתיים לאחר יום ארוך שהתחיל עבורה בשעה ב5 בבוקר בבציר הראשון של ענבי מרלו בכרם באבני איתן שברמת הגולן. נאווה הטעימה את איתן קברנה סוביניון 2004 ואת נווה 2005 - בלנד קברנה ומרלו. ליקב גם יין מפל שחור – דמויי פורט ושיכר שזיפים. היקב מייצר מעל 12,000 בקבוקים בשנה.

דורין שרון מחברת בציר המשווקת בין השאר את יינות היקבים ענתות ונווה נעה בין שני דוכני היקבים הסמוכים והציגה בידענות רבה ובמרץ את יינותיהם.

יקב אסף, יקבו של אסף קדם מרמת הגולן, יוצג ע"י אלי פרץ מחברת אלרן, המשווק גם את יינות יקב בן זמרה ותניה. אלי הטעים את הסוביניון בלאן 2006, יין לבן פירותי, ואת אסף קברנה 2006 , יין  קלאסי שנוצר מענבים ממרכז רמת הגולן ושהה 8 חודשים בחביות עץ.

שוקי ישוב, היינן ובעל יקב עגור, מזג לכוסות החוגגים את קסם 2005 בלנד של קברנה סוביניון ומרלו. שוקי: "זהו יין עם גוף בינוני אך עם מורכבות גדולה. אני מנסה כאן לעשות יין שניתן לשתותו בכל מזג אוויר כולל כשהוא מקורר. אני רוצה שהיין לא יכביד ולמרות זה שיהיה מורכב ועשיר. אני עובד קשה על יין זה כי צריך הרבה סבלנות ויצירתיות. צריך הרבה איפוק עם החבית וזהירות בעת התסיסה. את חלק מהענבים אני כובש לפני סיום תסיסה האלכוהולית אחרי שיש מיצוי מספיק של הקליפות."

יין נוסף, שמירה מיוחדת 2005 (ספיישל רזרב בלע"ז) יצא באוקטובר. בקרוב יהיו בעגור גם רוזה חדש וגם ויונייה לבן.

מיקב נוח שבחברון הגיע קדרון קברנה סוביניון 2002 ומיקב רמת חברון רמת יהודה 2002 בלנד קברנה סוביניון ומרלו. יין נוח הוא יותר קליל ופירותי ורמת חברון יותר כבד ומורכב.

יקבי ציון מזגו לכוסות נטולות הרגלים את הקברנה סוביניון תדהר 2005 ואת ארז קברנה סוביניון מרלו 2004. שני היינות פרצו לאחרונה בדהרה לשוק במסגרת אסטרטגיית השיווק החדשה של היקב.

יונתן הפנר הטעים את הליקרים של  יקב Y . הליקרים החריפים מאוד (מכל המובנים) הם צ'ילי אדום וצ'ילי ירוק. הם מיוצרים על פי רעיון שעלה לפני כ 4 שנים. בליקרים המיוצרים על בסיס הפלפלים החריפים יש 40% אלכוהול- גרפה של קנה סוכר משמשת כבסיס האלכוהולי.  הליקרים זכו בפרסים בחו"ל. נידמה לי שעם הוצאת הליקרים האלה לשוק נכתב המשפט בפעם הראשונה- "כששותים לא נוהגים". ראו הוזהרתם...

איגי אלוני, איש השיווק של יקב כרמי יוסף, הציג את יינות היקב של הפרופסורים ברבדו ושוסיוב,  שרדונה 2006, מרלו וקברנה 2005. איגי: "הרבה ישראלים מדברים על מחירים גבוהים של יינות הבוטיק הישראלים ובכל זאת כל התוצרת, ולאו דווקא רק הזולה, נמכרת לחובבי היין המבינים." ליד הדוכן של כרמי יוסף הציגה יעל, אשתו של איגי את מטעמי מטבחה. איגי: "יעל הייתה מקפלת מצנחים וצנחתי איתה כמדריך צניחה. התאהבנו והתחתנו... יעל  למדה בישול בקורס מיוחד בתדמור ועבדה בפסטיס. בשלב הבא בחיינו המשותפים חזרו למושב קדרון ופתחנו קונדיטוריה איכותית בבית. יעל מתמחה בעוגות מוס שמרים, בקישים ועוד." את הקישים הטעימים של יעל  ניתן היה לטעום במסיבה אצל נפתלי.

מורן  הציגה את יינות יקב הרי גליל ויונייה צעיר ושיראז מהסידרה הצעירה בציר 2006.

ומיקבי רמת הגולן מזגה סמדר לכוסות היינות: ירדן מרלו 2003, סירה 2002, ושרדונה 2004 . סמדר: " אני משוגעת על הסירה...".

והיו שם, במסיבת סוף הקיץ,  עוד יינות ישראלים משובחים, אך מה שחשוב ביותר עבורי היה לראות עוד המון "פרצופים" חדשים של חובבי יין ישראלי שעזבו בתים המצוננים במזגנים והגיעו למקום בכדי לטעום עוד יינות ישראלים ולהכיר עוד יקבים חדשים.

לחיים, לחיי היין הישראלי.

ספטמבר 2007

עוד תמונות מהאירוע, בגלריית התמונות