עריכה: רבקה פומרנץ
צילום: חגי פומרנץ

 יקבי בנימינה עוברים מהפכה שקטה שתוצאותיה כבר ניכרות בשטח. תהליך מעין זה אינו מתחולל מעצמו. לשם כך נחוץ אדם נחוש, המאמין בדרכו, מציב לו מטרה וחותר אליה ללא ליאות. והמטרה היא להביא את יינות יקבי בנימינה לרמה הגבוהה ביותר.

יעד זה אין להשיג בשיטת הזבנג וגמרנו. זה תהליך, ואפשר להצביע על נקודת הזמן בה הוא החל - לפני כעשור – ולמקד את אלומת האור אל האיש שחולל ומחולל מהפכה זו – אילן חסון, אז איש שיווק ביקב והיום המנכ"ל.

אך איש אחד לבדו אינו יכול לעשות את העבודה. לצידו צוות מקצועי ואיכותי ללא פשרות שעושה את העבודה. המבקר ביקב חש שיש פה יד מכוונת. הוא רואה את הטיפוח הסביבתי, את חן מרכז המבקרים, את הציוד העדכני, את החביות מעץ אלון צרפתי, האיכותיות ומבין שיש כאן תכנית: שהדברים נבנים ומתפתחים בשום שכל.

גם ההחלטה להקמת יקב הבוטיק "המערה", לצד היקב הגדול, שיינותיו תפסו מיד מקום של כבוד בקרב שוחרי היין, הייתה החלטה נכונה.

חברי פורום היין בילו את יום השישי בביקור ביקבי בנימינה ולא הפסיקו להתפעל. ולא בכדי: היינות שששון בן אהרון, יינן היקב מאז 2002 הוציא מתחת ידיו ראויים לכל מחמאה. אין ספק שששון הוא חלק חשוב בשרשרת ההצלחות של היקב.

ההחלטה לגייס יינן מוכשר נוסף – אסף פז – שיש לו "קבלות" מתקופת עבודתו בתפקיד יינן יקב הבוטיק של "כרמל", והמשמש יינן יועץ ביקב המשפחתי, יקב "ויתקין", היא ללא ספק נדבך נוסף בהתקדמות לכיבוש היעד.

ששון בן אהרון ואסף פז, כפי שהתרשמתי במפגש ביקבי בנימינה הם ללא ספק הרכב מנצח. יש לצפות שהם יוציאו מתחת ידיהם יינות איכותיים מן השורה הראשונה.

משוכה אחת חשובה נותר לצוות שבראשות אילן חסון לעבור – התדמית של היקב. על מערך השיווק לפעול במלוא העוצמה לשינוי התדמית שדבקה ביינות יקבי בנימינה. אין ספק שיש ליקב הרבה מה להציע בכל אחת מחמש סדרות היין שהוא מייצר. אנחנו, חברי הפורום השתכנענו בכך. טעמנו את היינות ועמדנו על השיפור העצום שחל באיכות היינות ואנו משוכנעים בפוטנציאל הטמון כאן – עתה נותר ליקב לשכנע את הציבור הרחב.

רשמי הביקור ביקבי בנימינה

כתבה: אופירה בירון

יום חוויות נוסף עבר על חברי פורום היין הישראלי והפעם ביקב בנימינה. בנין היקב אשר הוקם בשנת 1952, בלב המושבה ושימש בעבר כמפעל בשמים, ניבנה עי הברון רוטשילד ב 1925, שימש כמקום מסתור לחברי ההגנה ועבר מספר גלגולים עד למעמדו הנוכחי. האתר בו שוכן היקב נאה למראה, מטופח ופורח בשלל צבעים.

את פנינו קבלו במאור פנים מנהלת השיווק, תמנע, והייננים ששון בן אהרון הותיק ואסף פז מיודעינו, אשר הצטרף לאחרונה אל צוות היקב.

לאחר קבלת הפנים הלבבית והתקרובת שהוגשה לנו במרכז המבקרים, יצאנו לביקור ביקב הבוטיק, המערה, הנמצא למרגלות זיכרון יעקב. המערה, שאורכה כתשעים מטר, אינה מערה טבעית, אך התחושה בה כבמערה קדומה. הקירות והתקרה לחים, מכוסי פטריות, צבע האבנים, הסלעים, כהה וריח הטחב מעיד על שנותיה.

מערה זו שמשה בעבר כאורוות סוסים, ולאחר מכן את כוחות הביטחון. בקצה המערה פיר אשר יוצא אל הר חורשן ונחסם במהלך השנים, כדי להגן על המצוי בה.

היקב החל להשתמש במערה לפני מספר שנים. התנאים בה מתאימים הן ליישון והן לתסיסה. הטמפרטורה היציבה והלחות הגבוהה מאפשרות תהליך יישון איטי, אשר מקטין את הצורך בפתיחת החביות ומונע סכנות חמצון וחדירת זיהומים. היישון נמשך כשנתיים, אך טעמי העץ מעודנים ואינם משתלטים על ארומות הפרי. החביות נרכשות אצל מספר יצרנים ומותאמות ליינות השונים.

בין חביות היין הרבות נמצאות גם מספר חביות ברנדי הממתין כעשר שנים ומיועד לביקבוק בעוד כשנתיים, הצפי הוא ל 2,000 בקבוקים.

מיקב הבוטיק, המערה, שבנו אל היקב הוותיק, יקב בנימינה, בעבר יקבי אליעז. כבר בכניסה, ראינו את השינוי באמצעים הטכנולוגיים בהם משתמש היקב: בור איסוף הענבים הגדול, מעלית המעלה את הענבים אל המגרסה באשכולות שלמים וחלזון מעיכה גדול אשר מספר סיבוביו מועט והענבים נמעכים בקצב של 30 טון לשעה. מערכת המעיכה מותאמת לסוג העינב ולגודלו והמיון נעשה ביחידת מיון המיועדת לכך. כדי למנוע חימצון בעת ההעברה מוזרם גז 2CO בהזרמה מבוקרת.

כמות היצור בשנתיים האחרונות הוגדלה ב- 20% וחלק מהמיכלים הוחלפו בגדולים יותר.

בעבר, בימי יקב אליעז, היו היינות נאגרים בברכות בטון אשר נשמרו עד היום. חלקן הפכו למשרדים ואלו אשר במרתפים נותרו כמזכרת.

ליקב מרתף ישן נוסף אשר שוחזר לפני שנתיים ומכיל חביות מבציר 2003, במרתף זה העבודה ידנית, השאיבה והמילוי נעשים במקום. את השאיבה מבצעים בשיטת גרביטציה הפוכה ותוך הזרמת חנקן לחביות כדי להוציא את היין. היינות הלבנים נשמרים במקום עד שנה והאדומים עד שנתיים. במקום נמצאת גם חבית לימודית בעלת דופן שקופה המאפשרת לעקוב אחר המשקעים ולצפות ביעילות בפעולת הבטונז', ערבוב היין בחבית.

ענבי היין, כ-3,000 טון בשנה, נרכשים מכרמים מכל אזורי גידול הגפנים מצפון הארץ ועד לדרומה. ליקב יש הסכמים ארוכי טווח עם הכורמים, פועל עמם בשיתוף ואחראי עמם על תנאי הגידול ע"פ הצרכים, התוכניות והבנת היינן.

לאנשי היקב הערכה רבה לכורמים. שמות הכרמים מתנוססים על תוויות הבקבוקים ובתערוכת היין התפרסמו גם תמונותיהם. ראוי לציין עוד כי הכורמים, כמו הייננים, אנשי שווק היין, מסעדנים ומלצרי היינות מוזמנים לחוות דעתם בסוף כל בציר כמיצגי דעת קהל.

אכן כפי שנאמר, שינוי גדול חל ביקב בהנהגתו של אילן חסון המנכ"ל ובעזרתם של כל אנשי המקצוע המלווים אותו.

היה זה יום מעניין, שתרם לידע האישי שלנו כחובבי יין, המגלים עניין רב בתחום, ויותר מכל, יום רב טעמים ערבים לחך...

תודה מקרב לב והרבה איחולי הצלחה לכל העושים במלאכה ותודה מיוחדת לרבקה פומרנץ על הקשר הטוב והארגון המוצלח ולחגי הפעיל המוצלח שלנו.

רשמי טעימה

מאת: חגית קורן

יינות לבנים
 יוגב סוביניון בלאן (70%) שרדונה (30%) 2005

הענבים מגיעים משלושה אזורי גידול: כרם בן זמרה, כפר תבור ונווה אילן.

ליין צבע בהיר האופייני לסוביניון בלאן. הארומות הן אופייניות לסוביניון בלאן – עשבוניות ומינרליות בולטים, תפוח ירוק, אשכולית, כאשר הבוקה נוטה יותר לפירותיות של השרדונה.

בטעם יש קריספיות, חמיצות טובה, גוף בינוני וסיומת לא ארוכה. יין קל ונעים לימות הקיץ – לא שהה כלל בחבית עץ.

סוביניון בלאן ספיישל רזרב 2005

מגיע מחלקות יקב מילס בכרם בן זמרה.

לבקבוק פקק הברגה. צבע שקוף מאד האופייני לחלקה זו, מניסיוני האישי. גם כאן מדובר ביין שלא שהה בחבית ולא עבר תסיסה מלולקטית, כדי לשמור על חמיצות ורעננות.

הארומות פחות מינרליות ביחס ליוגב ונוטות יותר לפירותיות עדינה ונעימה של מלון ומעט פרי הדר מעודן. בפה יין מאוזן עם חמיצות טובה וסיומת בינונית די חמוצה. הטעם מאכזב במורכבותו ביחס לריח.

אבני חושן לשם 2004

100% סוביניון בלאן, שהה 6 חדשים בחביות חדשות צרפתיות בעלות קלייה נמוכה. היין עבר באטונג' מתון ולא עבר תסיסה מלולקטית.

צבע היין זהוב צלול, המראה על רעננותו. ליין ארומות מעושנות עם מעט דבש – נובע מן היישון בחבית, בשילוב עם פירות כגון ליצ'י ומלון. בטעם סוביניון בלאן מאד מעודן ומאוזן. גוף בינוני. היין בנוי טוב.

שרדונה ספיישל רזרב 2004

רוב הענבים מאזור הגליל והיתרה מהרי ירושלים. 70% מהיין שהה בעץ חדש 10 חדשים ו – 30% לא שהה בחבית כלל. היין עבר תסיסה מלולקטית.

הצבע של מלון זהוב. הארומות לא בולטות מספיק, כפי שהייתי מצפה משרדונה.

הטעם מאוזן מאד, חמיצות בינונית ורעננה, חמאתיות נמוכה, עפיצות נמוכה וגוף קל עד בינוני. חסרים קצת גוף ואופי, שיתנו ליין פוטנציאל התפתחות.

ויונייה 2005

יין ללא חבית, שמטרתו להיות קליל ונעים עם הארומות המאוד פירותיות של הזן. היין שהה 6 חדשים בחביות משומשות של השרדונה ולא עבר תסיסה מלולקטית.

בפועל ליין ריח לא נעים, שלא הצלחתי להגדירו במדויק. יש בריח אלמנט של שמרים אך לא רק. בטעם גוף מאד קל, חמיצות נמוכה מאד וסיומת קצרה. לדעתי היין פגום.

גוורצטרמינר ספיישל רזרב 2005

אזור גידול כפר תבור – כרם די צעיר שמאד מאמינים בפוטנציאל שלו. היבול בכרם מדולל לשמירה על חמיצות מספקת. לטעמי, היין הלבן הטוב ביותר בטעימה עם יתרון גדול ביחס לאחרים.

היין עבר תסיסה קרה בטמפרטורה של 8-10 מעלות לשמירה על הארומות הרבות של הזן, ולא שהה בחבית. ליין צבע דבש צלול. הארומות נפלאות ומעודנות – פרי מודגש של מלון, ליצ'י, אפרסק ומעט מאד מינרליות שמוסיפה למורכבות. היין הוא חצי יבש עם מעט נטייה ליבש.

הטעם מאד עשיר, מאוזן עם סיומת ארוכה ונעימה. ליין חמיצות בינונית ו – 13% אלכוהול. נפלא!

יינות אדומים

יוגב קברנה-שיראז 2005 (עוד לא יצא לשוק)

תערובת ביחס זהה בין שני הזנים מאזור כרמי יוסף. שה בחביות משומשות 8 חדשים.

צבע רובי ארגמן כהה הנובע מהשיראז, ומעיד על צעירות היין.

ריח מאד נגיש של עולם חדש – ריבתיות ופרי מאד בשל (דובדבן, אוכמניות, דומדומיות). העץ לא מורגש בריח.

בטעם גוף קל, פרי רענן, חמיצות בינונית, טאנינים רכים וסיומת קצרה. היין מאד מאוזן. מי שאוהב את הז'אנר ייהנה מיין טוב עם תמורה טובה למחיר.

חושן ספיר בלנד 2003

40% קברנה סוביניון, 40% שיראז ו – 20% מרלו. היין שהה 14 חדשים בחביות צרפתיות חדשות.

הצבע גם כאן נובע ברובו מן השיראז – סגלגל ועמוק.

ארומות חזקות של פרי בשל, בשריות ומעט עישון. הארומות של השיראז בולטות מעל אלו של הקברנה והמרלו ומאפילות עליהן. הטעם מאוזן והרמוני, כאשר הפרי כמעט ולא מורגש. הסיומת די ארוכה וטיפה מרירה. יין לשתיה עכשווית – לא ליישון.

חושן אודם סירה 2003

לטעמי היין הטוב ביותר מבין האדומים בטעימה. 98% סירה עם 2% יוינייה. מקור הענבים בשני אזורי גידול – מושב עלמה בגליל וכרמי יוסף. היין שהה 15 חדשים בחביות חדשות ו – 3 שבועות עם הקליפות.

היין עבר שפיות בעזרת חנקן שמוחדר למיכל ודוחף אל תוך מוט. ליין ריח אדמתי עם עישון, תבלינים (פלפל שחור) ומעט פרי, בדומה לסירה מעמק הרון, עם מורכבות רבה האופיינית ליין קלאסי. ככל שמריחים את היין עוד ועוד עם הזמן, עולים עוד ריחות. בטעם מורגשים טאנינים די כבדים, אם כי היין מוכן לשתייה. היין מאד מאוזן עם סיומת ארוכה, ויהיה מעניין לבדוק את פוטנציאל היישון שלו.

המערה 2003 (לפני בקבוק)

בלנד של קברנה סוביניון (65%) ומרלו (35%). מקור הענבים בגליל עליון. היין עבר תסיסה בטמפרטורה גבוהה יחסית של 28-30 מעלות.

ליין צבע אופייני לבלנד קלאסי מסוג זה. הארומות רב שכבתיות, מאד מתובלות עם מעט פרי – נפלא.

בטעם מאד הרמוני ומאוזן, גוף בינוני, סיומת די ארוכה וחמיצות נכונה שעלתה עם שהיית היין בכוס. היין לדעתי יתפתח יפה בעתיד ויש לו פוטנציאל יישון של מספר שנים לא מועט.

תלתן – 2002 ,2003 ,2004

יין זני של קברנה סוביניון מכרם בן זמרה די צעיר.

הקברנה 2002 שהה כשנתיים וחצי בחבית ואילו ה –2004 רק מספר חדשים. הצבע כהה אטום, הארומות של קפה, שוקולד ועישון. טאנינים די חזקים, אך לא מדי. חמיצות טובה וסיומת די בינונית. היין כבר נגיש עכשיו ופחות כבד מן המערה. יין עשוי היטב לז'אנר היותר נגיש ביחס למערה או לסירה.

רשמי טעימה

מאת: אבי גלזן

 רק לפני מספר שבועות טעמתי בצורה מסודרת ומאורגנת, בהנחיית יאיר היידו וששון בן אהרון, היינן, את סדרת הדגל של יקב בנימינה - ה"חושן", וכבר ביום שישי האחרון שוב סיור ביקבי בנימינה. רבים ירימו גבה ויתמהו מה כבר יכול להתחדש ביקב בנימינה בפרק זמן כל כך קצר? אז זהו! שביקב בבנימינה בעת האחרונה הכל מתחדש.

היקב הוותיק והטוב הגיע למסקנה כי הוא צריך לעלות מדרגה ולהתחרות באיכות יינותיו בטובים שביקבי הארץ. לכן בוצעו: השקעה רבה בחומר גלם טוב במיוחד, רכש ציוד חדש ומשוכלל ליקב, הקמת מרתף חביות מודרני ומשוכלל כמותו ראינו בעיקר ביקבי בוטיק מושקעים. נעשה מאמץ לשינוי תדמיתי של ייצור יינות איכות על בסיס עמוד השדרה האיתן של יקב גדול ומבוסס והגיע רכש של "שחקן חיזוק" - אסף פז, שכבר הוכיח את עצמו בהפעלת יקב בוטיק מתוך יקב מסחרי גדול. ביקב נוצר צוות מקצועי מובחר בהנהגתו של ששון בן אהרון, החתום בין השאר על סדרת ה"חושן".

הסיור מתחיל דווקא במערה, ליתר דיוק "ה"- מערה.

משם לאחר טעימת יין מוסקט מתקתק ומרענן, חזרה ליקב בנימינה למרתף החביות החדש.

לאחר מכן, צעידה קצרה ואנו מתיישבים סביב השולחן לטעימה:

יין לבן מסדרת "יוגב". היין 70% סוביניון בלאן ו 30% שרדונה ללא התיישנות בחבית בכדי לשמור על רעננות טעמי הפרי. היין בצבע צהוב בהיר מאוד, באף - לימון, בפה - חמיצות הממותנת ע"י השרדונה, מעט מינראליות, טעמים של ליים ואשכולית .

סוביניון בלאן מסדרת ה "ספיישל רזרב" 2005, הבקבוק סגור עם פקק הברגה. הצבע צהוב פלטינה מאוד בהיר, הענבים מכרם בן זימרה, באף - פירותי מאוד, לימון בשל, אשכולית. בפה - הפרי מעט נעלם לדעתי לא מעט באשמת הטמפ' הנמוכה מידי בה הוגש היין. חמיצות נעימה ומרעננת. גם כאן ללא חבית.

"לשם" מסדרת ה"חושן", 2004 - 100% סוביניון בלאן, הפעם עם יישון בחבית ללא תסיסה מלולאקטית.  הצבע צהוב זהוב בהיר, באף - חבית, מעט חמאתיות ובעיקר עישון (פומה). אף אלגנטי.

בפה - לימון, מלון, אגס, חמיצות נעימה, חבית מעושנת.

שרדונה מסדרת ספיישל רזרב 2004. הענבים מהגליל ומהרי ירושלים, 70% מהיין התיישן כ 9-10 חודשים בחביות כולל תסיסה מלולאקטית והשאר במיכלי הנירוסטה. באף - חמאתיות קלה, עץ, אשכוליות. בפה - יין מאוד הרמוני ומאוזן, חמיצות נעימה, טעמי עץ עדינים וחמאתיות המוסיפים למורכבות.

ויונייה, ספיישל רזרב, 2005. צבע צהוב זהבהב בהיר. ללא תסיסה מלולאקטית 6 חודשים בחביות משומשות בהן שהה קודם שרדונה. באף - מעט זיתים שחורים, אין פרי בולט. בפה - מעט מאוד עץ, תבלין צפורן, מעט פירות הדר ומשמש, חמיצות נעימה.

 גוורצטרמינר, ספיישל רזרב, 2005. הענבים מכרם צעיר (בציר שלישי) בכפר תבור. באף - פרי טרופי מעט מתובל, קינמון. בפה -יין חצי יבש, מתיקות קלה וחמיצות קלילה.

50% קברנה סוביניון, 50% שיראז, "יוגב", 2005. היין התיישן 8 חודשים בחביות משומשות. צבע אדום רובי כהה. באף מעט חבית, פרי שחור. בפה - דובדבן שחור, טאנינים רכים. היין נגיש כבר כעת.

ולהפתעה! שני יינות בטעימה עיוורת. שניהם קברנה סוביני�