מאת: אבי הלוי

תחרות טרה וינו 2007 שהתקיימה באילת בתחילת חודש נובמבר משכה אליה עשרות רבות של שוחרי יין, לאו דווקא לתחרות עצמה - אלא בשל אירועי היין במהלך סוף השבוע שלאחר התחרות. 'סופשבוע של חוויית יין' כינו המארגנים, 'איש הענבים' ורשת מלונות 'ישרוטל', את סדרת האירועים הזו וכללו בה את ארוחת הגאלה שבה הוכרזו הזוכים בתחרות, הרצאות וסדנאות יין, טעימות יין, טעימת וויסקי וסיגרים וארוחות משובחות ממטבחו של שף מלונות ישרוטל, מישל בן שטרית, מלווים במיטב יינות ישראל.

בין היתר, נערך שיח ייננים שבו סקרו שלושה ייננים את בציר 2007 ודנו בתכונותיו. פתח את האירוע חיים גן שבירך את עשרות חובבי היין שהגיעו להרצאה והציג את הייננים: גיל שצברג - מי שהיה עד לאחרונה יינן יקב אמפורה - בוגר לימודי ייננות באוניברסיטת דייויס בקליפורניה, אסף פז, כעת יינן ביקב בנימינה, בעבר ביקבי כרמל ומי שעומד מאחורי הצלחת יקב ויתקין - למד ייננות בצרפת ועידו לוינסון, שהצטרף לאחרונה ליקב רקנאטי - למד ייננות באיטליה. שלושת הייננים שהו באילת בשבוע הטרה וינו והשתתפו בהערכת היינות המתחרים.

גיל שצברג, שהנחה את השיח, סקר את נתוני בציר 2007 מבחינת כמותית. שצברג סיפר שבשנת 2007 נקלטו ביקבים כ-44 אלף טון ענבים שזה פחות או יותר כמו בבציר 2006, אלא מה שמעניין הוא שב- 2007 חל גידול בשטח הכרמים הנטועים בארץ. ניתן ללמוד מכך שהיקבים עובדים כעת על יבולים יותר נמוכים. לדעת שצברג זוהי תוצאה של מעבר היקבים הגדולים בעשר השנים האחרונות לתגמול הכורמים לפי פרמטרים של איכות ולאו דווקא לפי כמות הענבים.

עוד צוין שכיום נטועים בארץ 38 אלף דונם כרמים מניבים והשנה ניטעו עוד 5,000 דונם. זהו גידול אדיר אם מביאים בחשבון שלפני כעשרים שנים היו בארץ רק 18 אלף דונם כרמי יין. שצברג מוטרד מהגידול המשמעותי במספר היקבים בארץ, קרוב ל- 300 כולל הקטנים, אלא שהוא מאמין שתנאי השוק החופשי שבה פועל משק היין הישראלי יעשו את שלהם ומי שייהנה מכך, בסופו של דבר, יהיה הצרכן מכיוון שהגידול בהיצע יביא לירידת מחירים.

הוצגו גרפים, על פי נתונים שהתקבלו מהשירות המטאורולוגי, המראים נתוני טמפרטורה בשלושה אזורים בארץ. האחד הוא עמק האלה, השני הוא עין החורש במרכז הארץ והשלישי חוות מתתיהו בצפון הארץ. מה שראינו הוא שבחודשים יוני- יולי- אוגוסט היו קפיצות בטמפרטורה בכל חודש, לקראת סוף החודש. כל אחד מהפיקים האלו נמשך כארבעה ימים ואין ספק שהחמסינים האלו השפיעו על נתוני ההבשלה של הענבים.

אסף פז מיקבי בנימינה סיפר שהשנה קלט היקב קרוב ל- 2,800 טון ענבים. כמו במקומות אחרים, גם כורמי יקבי בנימינה התבקשו להוריד את כמות היבולים לדונם כדי להעלות את איכות הענבים. פז הסביר שמעבר לשלושת הפרמטרים הבסיסיים, סוכר, חומצה וצבע, יש פרמטרים שאי אפשר למדוד באופן אנליטי. בענבים לבנים הקושי העיקרי הוא ההחלטה מתי הגיע העינב להבשלה ארומאטית. בענבים אדומים מחפשים את ההבשלה הפנולית והשאיפה היא שהבשלה זו תגיע ביחד עם ההבשלה הסוכרית, זו המושפעת מהטמפרטורות הגבוהות. כדי להיות עם יד על הדופק נאלצו יינני יקבי בנימינה לעשות יותר 'קילומטרז'' בכרמים.

פז סקר שלושה כרמים של יקבי בנימינה בשלושה אזורים שונים בארץ: בכרם שבקדמת צבי שרר מזג אויר נוח לאחר החמסין של אוגוסט, מה שאפשר לפרי להשלים את ההבשלה הפנולית. בכרם הזינפנדל שבכפר תבור בוצעה פעילות אינטנסיבית הקרויה 'הגנת הצומח' שמשמעותה הגנה על הכרם ממזיקים ומחלות כדי למשוך את ההבשלה כמה שיותר קדימה. בסופו של דבר התקבלה הבשלה אחידה והצפי הוא שיין הזינפנדל שיופק השנה מהכרם הזה יהיה איכותי. יקבי בנימינה קולטים ענבים גם מכרם בחוות בודדים במצפה רמון. הכרם נמצא בתוך ערוץ הסכור בטרסות. מיקום הכרם מגן עליו משינויי הטמפרטורה היומיים האופייניים לאזור מכיוון שהערוץ משמר את הקור הלילי לאורך שעות רבות ביום. הבעיה בכרם הזה היא מחסור בעובדים מה שמשפיע על הטיפול בכרם. בסופו של דבר תוצאות בציר 2007 בכרם הזה משביעות רצון ויש צפי לשיראז איכותי.

עידו לוינסון מיקב רקנאטי, יקב הנחשב ליקב בוטיק גדול, סיפר שביקב עיבדו השנה קרוב ל-700 טון ענבים, רובם אדומים. ככלל, בציר 2007 היה ארוך וממושך מדי לטעמו. ליקב רקנאטי כרמים בארבעה אזורים: באזור לכיש, בנימינה, כרם בן זמרה ובמנרה. לוינסון מבדיל בין מאפייני האזורים הדרומיים ומאפייני האזורים הצפוניים. בכרמים הדרומיים היה צורך בנוכחות מוגברת של אנשי היקב בכרמים. מי שלא בצר בזמן קיבל צימוקים. הוצג גרף שממנו ניתן היה לראות איך בכרם מרלו בלכיש עלה הבריקס מ- 20 ל-25 בתוך שבועיים וזה לא בעקבות פוטוסינתזה אלא כתוצאה מהתייבשות הענבים.

לוינסון הוסיף וסיפר שבעוד שבכרמי אזור לכיש יש צורך בהגנה מקרני השמש החזקות כדי לשמר משהו מהטעמים ה'ירוקים', הרי שבצפון, באזור כרם בן זמרה, ניתן היה להבחין השנה בגרף הבשלה רגיל למדי, אם כי הוא 'נמרח' שבועיים יותר מהרגיל. הוצגו נתוני כרם קברנה סוביניון של רקנאטי באזור, ממנו ניתן ללמוד כי בספטמבר לא הייתה עלייה ברמת הסוכרים. לרוע המזל, השקיית יתר של אחד הכורמים ביטלה את ההישג הזה והענבים הגיעו ליקב ברמת איכות ירודה וישמשו לסדרה הנמוכה יותר של יינות רקנאטי.

לסיכום שאל גיל שצברג את הייננים שאלה שללא ספק ניקרה במוחם של רבים מהנוכחים: "האם כדאי לצרכני היין להשקיע ביינות בציר 2007?" על כך השיב עידו לוינסון שאין לפרש את מה שנאמר כאן הערב כאילו בציר 2007 היה קטסטרופה. כל יקב והכרמים שלו עם התנאים המיוחדים לו. הזנים שיש להם סיכוי להצלחה בשנה כזו הם זנים כמו הקברנה סוביניון והשיראז. אסף פז דווקא רואה בהתארכות הבציר שהייתה השנה ברכה מסוימת: "זה אפשר לנו הייננים לשהות יותר ביקב ולפקח על הפעולות שיש לבצע", אמר פז.

כדי להשלים את התמונה פניתי לרשת האינטרנט ובדקתי מה אמרו/כתבו אחרים על בציר 2007. מסתבר שהתמונה דומה:

שגיא קופר (פורסם באתר בקבוק – ספטמבר 2007): "...הולכות ומתרבות השמועות שחלק מהייננים לא ממש מרוצים מהבציר הנוכחי – 2007. עדיין מוקדם אולי להעריך, בעיקר בגלל שהבציר לא לגמרי הסתיים, אבל טענות מטענות שונות מושמעות על כך שההבשלה בכרמים לא אחידה, שגודל הגרגרים קטן מדי והיבול נמוך באופן משמעותי – 15 – 20 אחוזים מהיבול שתוכנן".

ברי ססלוב (פורסם בפורטל היין הישראלי - אוקטובר 2007): "זה היה הבציר הגדול ביותר של היקב ועם זאת הבציר המוזר ביותר מבחינת איכות הענבים. בציר 2007, מאופיין באיכות ענבים שאינה אחידה. בעוד שבחלק מהכרמים היו ענבים שלא סיימו את תהליך ההבשלה, חלק מהכרמים הניבו פרי משובח במיוחד, ביניהם: הכרם האורגני בקדיתא, ושלושה כרמים באזור כרם בן זמרה".

התמונה המסתמנת, אם כן, היא שבציר 2007 לא מביא עימו בשורות מיוחדות. יחד עם זאת יש לזכור שגם בבורדו, 'מקדש היין', יש יינות מצוינים משנים הנחשבות 'לא טובות'. הפתרון פשוט: טעם, קנה ושתה.

נובמבר 2007.