מאת: ישראל פרקר

המועצה לגפן היין בישראל פרסמה את סיכומי בציר שנת 2007 . הדו"ח בנוי מטבלה בה ניתן למצוא את כמויות הענבים שנבצרו לפי מיון לזנים, כפי שדווח למועצה ע"י היקבים השונים.

 לדו"ח המלא

בדו"ח מופיעים 46 יקבים שקלטו לדעתי כ99% (ויותר) מענבי היין שנבצרו בארץ.

ליקבים הגיעו ענבים מ35 זנים שונים.

ס"ה ענבי יין שנבצרו  ודווחו בבציר 2007 -  42,244  טון

(ס"ה ענבי יין בבציר  2006 -  45,175 טון)

מתוך המספרים ניתן ללמוד ואף להסיק מסקנות, כל אחד בדרכו, וע"פ צרכיו.

בארץ יש כ200 יקבים גדולים, בינוניים ויקבי בוטיק. קיימים עוד יקבים ביתיים רבים. כמות הענבים שקלטו 150 היקבים שאינם מופיעים בדו"ח, והיינות שיוצרו מהם ניתנים להזנחה מבחינה  כמותית לעומת הכמות הכללית המיוצרת בארץ.

אם נשתמש בנתון שמק"ג ענבים מייצרים יין או מיץ ענבים בכמות של 750 מ"ל הממלאת בקבוק תקני הנפוץ ביותר, הרי שמבציר 2005 ייוצרו בישראל כ42 מיליון בקבוקי יין ומיץ ענבים.

יש לקחת בחשבון שברשימת היקבים מופיעים גם 2 מגדלי כרמים, שדיווחו למועצה, המשווקים ענביהם ליקבים שונים: חוות טל (משתמשים בענביהם גם לייצור עצמי ביקב רד פואטרי) וכרם ניר. יתכן שישנם גם יקבים המופיעים ברשימות שאינם משתמשים בכל הענבים שבצרו אלא מקצים את חלקם לשימוש יקבים אחרים.

10 היקבים הגדולים ביותר (בתפוקה), הממוינים ע"פ כמות הענבים שקלטו בטון, הם:

6 יקבים קלטו מעל 1000 טון ענבים. ס"ה 34,628 טון שהם 82% מס"ה הקליטה.

20 יקבים קלטו מעל 100 טון ענבים. ס"ה 41,241 טון . 97.6%

9 יקבים קלטו בין 50 ל100 טון ענבים.  0.15%

18 יקבים קלטו בין 5 ל50 טון. 0.09%

אם אכן פועלים בארץ כ200 יקבים הרי ס"ה התפוקה של 180 מהם היא רק 2.4% מס"ה תפוקת היין בארץ. אולי זאת בעצם הסיבה שרוב עם ישראל טרם שמע או מתעניין בהם והם צריכים לעשות עוד רבות כדי שכן יכירו אותם אפילו אם יינותיהם משובחים והם מקובלים מאוד בקרב קהילה מצומצמת מאוד של חובבי יין.

אין להתעלם מהעובדה שכל הנתונים והחישובים אינם לגמרי מדויקים מכיוון שאין הפרדה בהם בין יינות מהרמות השונות, יינות קידוש ומיץ ענבים.

הזנים

ענבים מ35 זנים הגיעו ליקבים מכרמי ישראל.

רק 13 זנים הם בכמות מעל 1% מהסך הכללי, והם מהווים 90% מס"ה הענבים שהגיעו ליקבים.

הזן האדום שעדין ממשיך להוביל הוא הקריניאן התופס כ20% מס"ה התפוקה.

מספר יקבים אמנם מייצרים יין זני מזן זה אך הכמות זניחה לעומת 6,300 אלף ליטר המסתתרים בתוך מיצי הענבים השונים ובלנדים של יינות לא זניים.

כל יקב המכבד את עצמו מייצר את יין הקברנה סוביניון וניתן לחשוב שאחוזי הענבים מזן זה יהיו גבוהים במיוחד. מתברר שהוא מהווה רק 17.27 אחוז מהתפוקה ואפילו המרלו משיג אותו.

הזן הלבן המוביל הוא הפרנץ קולומבר שתופס כ 7% מס"ה התפוקה ולאו דווקא השרדונה או הסוביניון בלאן, הכל כך מוכרים לכולם, שכמותם הכוללת של שניהם מגיעה לתפוקת הפרנץ.

זה אולי המקום לתהות האם באמת כל כך חשוב שיקבי ישראל והכורמים, שרובם בעלי משאבים מצומצמים ורווחי נטו לא גבוהים במיוחד, "יתעסקו" עם 35 זנים שונים ומשונים.

"התעסקות" ה"עצומה" עם 35 זנים שונים מתחילה בכרמים ודורשת מהכורמים ידע רב יותר, עוברת דרך תהליכי הקליטה ביקבים, התסיסה, השמירה במיכלים, ההתיישנות והביקבוק, שבכולם חייבת להיות הפרדה בין הזנים וידע רחב בתהליכי הייצור של כל זן. ביקבים רבים ישנה אף תת הפרדה בתוך הזנים עצמם לפי כרמים וחלקות.

גם למחלקות השיווק, לסוכנים, למפיצים ולבעלי החנויות העבודה הרבה יותר מורכבת בטיפול עם הרבה סוגי יינות זניים וגנריים. הטיפול כולל מחירונים ארוכים יותר ורישומים נוספים במלאים ובהזמנות, תוויות שונות, שינוע, איחסון והוצאה ממחסנים של יותר מותגים ועוד ועוד. (בשיטת ראשון נכנס, ראשון יוצא).

וגם הצרכנים ניזוקים, לדעתי. רק אחוז קטן מביניהם באמת יודע את ההבדל הבסיסי בין הזנים הרבים. הצפת הדוכנים בחנויות בעוד ועוד זנים אדומים ולבנים מבלבלת את רובם יותר וגורמת להם להושיט יד לבקבוקים הזולים ללא קשר לזנים או להגיע מיד לסוגי היינות המוכרים להם ביותר, מהם הם נהנים שנים.

לי ניראה שגם מסיבות כלכליות וגם מסיבות איכותיות כדאי להתמקד יותר במחקרים ולבדוק מהם בדיוק הזנים המתאימים לגידול בארץ לפני  שנוטעים את הכרמים ומחכים שיניבו. יש להשקיע בגידול הזנים המתאימים בלבד ולייצר מהם את היינות הטובים ביותר. כמובן צריך להשאיר לצידם גם כמה זנים פשוטים מרובי פרי לדונם, מהם ייוצרו היינות הפשוטים יותר, שהם הבסיס הכלכלי ליקבים הגדולים.

לדו"ח המלא

מרץ 2008