אבי הלוי

"ברוכים הבאים ליקב טוליפ" קידמה את פני טל, בתם בת ה-8 של עינת ודורון יצחקי, מלווה בבת דודתה נועה הנראית כתאומתה, "זו הכוס שתשמש אותך להשקה, בתום הטעימה אתה מתבקש לשים את הכוס על אחד השולחנות". כך אמרה טל הקטנה תוך שהיא שמה בידי כוס יין.

רבע שעה קודם לכן הלכתי לאיבוד בתוככי קריית טבעון היפהפייה בחפשי את כפר תקווה שבו שוכן יקב טוליפ. היישוב טובל בירק ובו עליות ומורדות רבים. תוך כדי נסיעה מתגלה מסביב מדי פעם נוף הררי יפהפה ירוק ירוק עם שבילים לבנים. בקצה הקריה מצוי כפר תקווה, יישוב קהילתי שבו מתגוררים אנשים מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים. עם כניסתי ליישוב ראיתי אותם, את האנשים החביבים האלו שחלקם נופפו אלי בידיהם לשלום. מאוחר יותר פגשתי אותם גם ביקב מסתובבים בין האורחים ונהנים מהחגיגה שכה ציפו לה ואף סייעו בהכנתה.

בחצר היקב כבר היו באותה שעה כמה מאות אנשים, אוחזים בכוסות יין ונהנים ממטעמי קייטרינג בשם Kitchen Trolley. בתוך היקב נערכו מדי פעם סיורים מודרכים לקבוצות קטנות ע"י בני משפחת יצחקי בעלי היקב.  הצטרפתי לקבוצה שהודרכה ע"י רועי. "יקב טוליפ הינו יקב בוטיק שהיקף הייצור בו יגיע השנה לשלושים אלף בקבוקים" הסביר רועי. "עד עתה ייצרנו כעשרת אלפים בקבוקים של קברנה ומרלו, והשנה אנו מוסיפים סוביניון בלאן וסירה". בהמשך סיפר רועי על מבנה היקב שאחד האגפים בו הוא מרכז מבקרים יפהפה שנועד, כדברי רועי, לקדם את תרבות היין באזור הצפון. "אנו נקיים כאן, פרט לטעימות, גם קורסים והרצאות בנושאים הקשורים ליין" אמר רועי.

במרכז המבקרים, מאחורי דלפק המזכיר בר בפאב, עמדו בנות שמזגו לנו את יינות הטעימה. פתחתי במרלו 2003. זהו יין בצבע אדום-כתמתם בעל גוף קל (12.5% אלכוהול), חומציות נעימה ורמת טאנינים נמוכה, תוצאה של שהייה קצרה יחסית בחביות עץ (כ-6 חודשים). יין נעים לחיך, קל ופירותי. הוא מתאים לשתיה על המרפסת בקיץ בלווי מאכלים קלים. מאכלים קלים אמרנו? השארתי את הכוס אצל המוזגת ויצאתי לטעום ממאכלי ה- Kitchen Trolley. היו שם לחמים כפריים טעימים, סלטים שונים, גבינות משק יעקובס, ירקות טריים וצבעוניים ופוקצ'ות מעוררות תיאבון שנאפו בו במקום בתנורי טאבון. נישנשתי מעט מכל דבר וחזרתי אל דלפק הטעימות.

הקברנה סוביניון רזרב 2000 הוא כבר משהו אחר. צבעו אדום רובי והוא בעל גוף בינוני עד מלא המשאיר 'דמעות' די יפות על דפנות הכוס. בגלגול היין בפה מתפתחים טאנינים רכים ונעימים והוא מאוזן יפה. היין התיישן 24 חודש בחביות ישנות וחדשות (1/3 חדשות לגמרי, 1/3 חביות בנות שנה ו- 1/3 חביות בנות שנתיים) ועוד שנה בבקבוק. היין מתאים למאכלים עשירים יותר כמו גבינות בשלות ובשרים ברוטב.

יצאתי מדי פעם לצפות בקהל ולצלם כמה תמונות. היה זה קהל שמח שנהנה מאוד מההפנינג שזימנו לו אנשי יקב טוליפ. מזג האוויר הצפוני, הנעים, של שעות השקיעה הוסיף לתחושת הכיף. היו שם חברים רבים של בני משפחת יצחקי, בעלי מסעדות וחנויות מאיזור הצפון והמרכז וחובבי יין רבים שהגיעו מכל הארץ. יש לציין לשבח שלמרות שהגיעו בסה"כ למעלה מאלף וחמש מאות אורחים (במחזורים של כמה מאות במשך כחמש שעות) לא הורגשה צפיפות והיה הרבה יין וכיבוד לכולם.

מספר דורון: "כבר לפני כ-10 ימים ידענו שיגיעו הרבה יותר חברים, אורחים ושאר חובבי יין, ממה שציפינו בתחילה והתארגנו לנושא. במהלך יריד היין במוזיאון הארץ בת"א באו אנשים רבים לדוכן וציינו כי הם יגיעו להשקת היקב וברור היה לכולם כי המספר של החוגגים יגדל מאוד ולכן התארגנו בהתאם. לפי ספירת הכוסות, שזאת הדרך היחידה להעריך את מספר המשתתפים, היו מעל 2000 איש. למחרת ב- 6:00 בבוקר כבר חזרנו לעבודת הבציר, בצענו PRESS לשיראז וכן בצרנו את המרלו."

היין השלישי שהוצע לטועמים היה קברנה סוביניון גרנד רזרב 1999. זהו יין בעל צבע אדום כהה ועמוק, עשיר בטעמים ובעל גוף מלא. מפתיע שלמרות ששהה 32 חודש בחביות עץ הוא לא 'עצי' מדי. היין השתפר מאוד מהפעם הקודמת שטעמתי אותו לפני כמה חודשים, ייתכן שהיה אז תחת 'הלם' הבקבוק. את היין הזה הייתי מייעד לארוחת בשרים על האש לא לפני שהייתי פותח אותו שעה קודם לכן ומעביר לדקנטר.

בחוץ כבר החלו דמדומי השקיעה. צוותי הקייטרינג עוד עמלו במרץ לאפות פוקצ'ות ופיצות קטנות. מאחורי שתי חביות קטנות עמדה עינת (אשתו של דורון) והציעה לטעימה את יין עתידי, קברנה סוביניון 2003, שישהה עוד 12 חודשים בחבית בטרם יבוקבק. הקהל ספוג היין עולה על מצב רוח והשיחות קולחות במרץ. טל ונועה בחולצותיהן הסגולות מתרוצצות בין האורחים ועינת השניה, אשתו של רועי, אחיו של דורון, המשיכה להוביל קבוצות פנימה לסיור ביקב.

את הטעימה סיימתי ביין בסגנון פורט שהוענק לו השם ESPERANZA . אנשי יקב טוליפ בחרו את השם הזה בגלל משמעות המילה בספרדית שהיא 'תקווה'. את הבקבוק מעטרת תווית שצוירה על ידי אחד מדיירי כפר תקווה והיא נבחרה במסגרת תחרות שנערכה בין החברים על ידי היקב. אהבתי את יין הקינוח הזה שהזכיר לי עד מאוד את הדבר האמיתי: ריח ריבתי נעים, גוף מלא וסמיך ומתיקות טובה ועשירה. הצטערתי שלא הבאתי איתי סיגר. הסתפקתי באחת מגבינות יעקובס הבשלות והעשירות.

הערב ירד והגיעה העת לזוז לכיוון תל אביב. יש להסיר את הכובע בפני משפחת יצחקי על האירוע המיוחד הזה. כל מי שהיה יסכים איתי שהיה זה אירוע מכובד מאוד, בעיקר חברותי מאוד ללא יומרות של יוקרה ופאר למרות שמדובר ביקב מושקע מאוד ומצויד במיטב הציוד המודרני. נשאר לנו רק לאחל לדורון ורועי ולשאר אנשי היקב שיצליחו להמשיך ולעשות יין טוב להנאת כולנו, חובבי היין בכלל וחובבי היין הישראלי בפרט.
 לחיים! לחיי יקב טוליפ ולחיי היין הישראלי!

ספטמבר 2004