קטגוריות:
| >> חנוכת יינות » בריכה, צ'ימיצ'ורי ויין רקנאטי | |
ישראל פרקר חם ומעיק היה באותו יום חגיגי של יקב רקנאטי, אך לא לנו, קבוצת עיתונאים ואנשי תקשורת שהתכנסה בגן משפחת אורי ורחל שקד ברמת חן. סביב בריכת השחייה בה המים כחולים וזכים קיימת תמיד אווירת נינוחות נעימה וכך גם היה הפעם. היינו אורחי בעלי יקב רקנאטי ,לני רקנאטי,האחים בן ארי ואורי שקד והמנכ"ל דורון ראנד. חתן השמחה שהושק באירוע החגיגי היה הפעם הספיישל רזרב 2001 של יקב רקנאטי. זהו יין הדגל של היקב, שהינו ה"בייבי" של לואיס פסקו, יינן היקב. לואיס מקבל מדי שנה משימה לעשות את היין הכי טוב שהוא יכול לעשות ולא חשוב מאיזה זן. לואיס בחר בשנת 2001 את ענבי הקברנה סוביניון הטובים ביותר שנבצרו בכרם יחידsingle vineyard)) במושב כרם בן זמרה שבגליל העליון. כרם זה הניב באותה שנה ענבים בעלי ארומות יוצאות דופן, טאנינים רכים במיוחד, וריכוז טעמים מצוין. ביין שולבה גם נגיעה (4%) של ענבי מרלו מכרמי היקב במנרה, בכדי להקנות לו מורכבות נוספת. שני הכרמים שוכנים בגובה 800 מטר מעל פני הים. האקלים הקריר השורר שם והאדמה הסלעית המנוקזת היטב יוצרים תנאים אידיאליים לגידול זנים אציליים אלו. הענבים ליין זה נבצרו בבציר ידני וסלקטיבי בתחילת חודש אוקטובר, שנת 2001. ההחלטה על מועד הבציר המדויק, שהינה חשובה מאין כמוה, התקבלה על ידי דר' פיני סריג, יועץ היקב לגידול גפן היין וע"י לואיס פסקו, היינן, בצוותא. השניים עברו בכרם, שורה אחר שורה, טעמו ענבים נבחרים, ווידאו שהענבים בשלים ומרוכזים דיים ומוכנים לבציר.
חיכינו בסקרנות להגשת היין הייחודי לשולחנות. כדי "לחמם את הקנה" ניגשתי לבר שעמד סמוך לבריכה וביקשתי מאורלי מיקב רקנאטי למזוג לכוסי בזה אחר זה את יינות רקנאטי סוביניון בלאן 2003 , שרדונה רזרב 2002 , מרלו רזרב , 2001 וקברנה סוביניון 2001. רציתי שיהיה לי בפה טעם של יינות רקנאטי "האחרים" כהכנה לקראת טעימת יין הדגל, אותו רציתי להשוות ליינות המשובחים האחרים. בפינת החצר על גריל פחמים ענקי הונחו בזה אחרי זה נתחים ענקיים של בשר אדום. האוויר היה משכר. ריחות הבשר התערבבו בריחות היינות וריר נטף מהפה... אריה המומחה לבשר מנה בפני את שמות חלקי הבשר שניצלו על האש, ומדי פעם חתך פיסת בשר עסיסית והכניס לפי. היו שם: קבאבים חצי מבשר בקר וחצי מבשר כבש, מתובלים ביין, אנטריקוטים גדולים, סינטה בלי עצמות, ספר ריבס בקר, קצה השפיץ, קואדריל (באוסטריה עושים מזה שניצל). מרוצ'ה וטפה. מוזר, אבל אפילו עתה באמצע הכתיבה נידמה לי שאני חש פתאום בריח הבשר. עם הגעת הענבים המשובחים ליקב ופריקתם מהמשאית המקוררת, הם הופרדו מהשדרות ונמעכו בעדינות רבה, כדי למנוע מרירות. משם הם הועברו למכלים ליומיים של השהייה בקירור טרם התסיסה. הליך זה סייע רבות בשימור טעמי הפרי הייחודיים של הענב. לאחר הביקבוק היין יושן ביקב כ- 10 חדשים לפחות. אז הגיע זמן ההשקה ואנחנו היינו הראשונים לזכות בטעימתו. הבשר החם שירד מהאסכלה תובל ברוטב צ'ימיצ'ורי שהוכן ע"י אריה מהללאל. הארגנטינאי לשעבר הסכים לגלות לי איך עשה את הרוטב שכל כל הוסיף טעם לבשר. חבילה פטרוזיליה, 4 ראשי שום, שתי כפות פלפל אדום כף פלפל חריף, פלפל שחור ועלה דפנה. כמות הפלפל נקבעת לפי דרגת החריפות הנדרשת. ברוטב יש גם שתי כפות שטוחות של מלח דק שולחני. הכל מוכנס לבלנדר ונטחן דק. מכינים בסיר כוס חומץ, כוס יין ושמן זית ואליהם מוסיפים את התמיסה שנוצרה בבלנדר. מחממים את הסיר עד נקודת הרתיחה ומורידים מהאש כדי שאפשר יהיה לאכול את הרוטב כבר באותו יום בו הוכן (פטנט של אריה). ללא פעולה זו חייבים להשאירו להתיישנות לפחות שבועיים לפני האוכל . מסיבה ללא ברכות לא נחשבת מסיבה מושלמת, אז מנכ"ל יקב רקנאטי, דורון ראנד, בירך ראשון את כל העושים במלאכה וגם אנו זכינו לברכתו – ברכת ברוכים הבאים. היינן לואיס פסקו סיפר בשפת אימו, האנגלית, את שלבי התפתחות היין בחביות וזכה למחיאות כפים על יציר כפיו. חבל רק שלואיס שעושה יינות ישראלים במומחיות כל כך גדולה עדין מתקשה לשוחח בעברית, שפת ארץ הקודש... השבת כבר כמעט ניצבה בדלת. אנחנו מיהרנו לביתנו לנום את שנת אחר הצהרים הקדושה של יום שישי, ושמחנו שעוד יין טוב נמצא מעתה על מדפי חנויות היין לטובתם של חובבי יינות ישראל. רק חבל שהמחיר, 150 ₪ לבקבוק, ימנע כנראה מחלק מהם ליהנות ממנו. תודה למשפחת שקד וליקב רקנאטי על יום שישי נוסף חוויתי. לחיים, לחיי היין הישראלי. |
לאחר תסיסה, סינון וסחיטה, היין הועבר לחביות חדשות מעץ אלון צרפתי, לתקופה של 18 חדשים, בהם הוא התבגר ורכש טעמים נוספים.