ביקב בנימינה מהדקים את הקשרים עם הכורמים. הם עושים זאת לא רק בפרגון או בהתחשבנות הכלכלית, אלא גם בכנסים מקצועיים, במפגשים עם אנשי מקצוע וגם עם היין כמובן.

מאת: אבי הלוי

אחת הגישות המודרניות בתורת הרכש מדברת על כך שמי שמספק את חומרי הגלם לייצור מוצריך הוא אינו סתם ספק אלא שותף. הוא שותף לסיכון ולסיכוי, הוא פרטנר, ולכן עליך לכרות איתו ברית כדי לתת ביטוי לשותפות הגורל שביניכם. מכאן נובע שבראש ובראשונה עליך למצוא ספק טוב ובהמשך עליך לטפח עמו יחסי שותפות ארוכי טווח. בענף היין התשומה העיקרית ואולי החשובה ביותר הם הענבים. אמר מי שאמר באחד הכנסים: "אפשר לעשות יין לא טוב מענבים לא טובים, אפשר לעשות יין לא טוב מענבים טובים – אבל אי אפשר לעשות יין טוב מענבים לא טובים". את הדבר הפשוט הזה, לכאורה, מבינים מזה כמה שנים כל היקבים בארץ ותשומת הלב הניתנת לחומר הגלם החשוב הזה, העינב, הולכת וגדלה.

דוגמא יפה לקשר שבין היקב לכורמים אפשר למצוא ביקבי בנימינה. לאחרונה נחשפנו לקשר הזה בצעד ההצהרתי של היקב עת הוציא לשוק סדרת יינות איכותיים תחת שם המותג 'יוגב'. הויכוח, אגב, סביב נכונות ההקבלה יוגב = כורם רק הגביר את החשיפה וכיום כבר ניתן לסכם, לדעת כותב שורות אלו, שזה ממש לא משנה. מה שחשוב הוא שיקב בנימינה העביר את המסר: "הכורמים חשובים לנו ואנו מוקירים אותם ואת עבודתם". יש עוד משהו שעושים ביקבי בנימינה לחיזוק מערכת היחסים עם הכורמים והוא קיום כנסים תקופתיים שבהם מתכנסים הכורמים במבנה היקב, מסיירים במתקנים, טועמים יינות בתהליך ושומעים הרצאות בתחומים המעניינים אותם.

כנס כזה התקיים לאחרונה בתחילת פברואר 2006. כאשר הגעתי לחצר היקב והחניתי את מכוניתי העירונית, המצוחצחת והמבריקה בין מכוניות הכורמים המלוכלכות בבוץ, לי כבר לא היה ספק שכורם הוא עובד אדמה... הם הגיעו בזה אחר זה והתאספו בלובי של מרכז המבקרים של היקב. חלקם מבוגרים שעור פניהם השזוף חרוש קמטים ושערם הלבין וחלקם צעירים, דור שני או שלישי למשפחות כורמים. עת זמירת הכרמים היא וזה הנושא שהעסיק את רובם בשיחות שניהלו תוך המתנה לתחילת הכנס.

הכנס, שנוהל בידי ששון בן אהרון היינן של יקבי בנימינה, נפתח בסיור במתקני היקב. ששון הוביל אותנו לאורך התהליך החל מבור קליטת הענבים, המסוע שמעלה את האשכולות (עדיף על שאיבה, מסביר ששון, כיוון שהאשכולות נשארים שלמים) אל מכונת ההפרדה והמעיכה החדשה שנרכשה בשנה האחרונה. בהמשך ראינו את חדר המיכלים מבוקרי הטמפרטורה, חלקם קטנים יחסית, לצורך ייצור הסדרות הגבוהות מכרמים יחידניים. בין היתר, מענין היה לראות את בריכות הבטון ששימשו בעבר את יקבי אליעז וכעת משפצים חלק מהן כדי להראות למבקרים כיצד ייצרו פעם יין בארץ. מרתף החביות של יקבי בנימינה מרשים מאוד. הוא שופץ לפני כשנתיים בהשקעה של כשני מליון שקלים. הקירות, הרצפה והתקרה עברו חיטוי מיוחד ונצבעו בצבע עמיד בתנאי לחות. הוכנסה מערכת בקרת אקלים מתקדמת המפקחת על תנאי טמפרטורה ולחות הדרושים לשמירה על היין המתיישן בחביות.

חזרנו למרכז המבקרים והתכנסנו באולם שבקומה השניה. ששון סקר את סדר היום והזמין את אילן חסון, מנכ"ל היקב, לפתוח את הכנס בסקירה על נתוני השנה האחרונה. מספר אילן חסון: "יקב בנימינה קלט בבציר האחרון, בציר 2005 כ- 2,800 טון ענבים שזהו גידול של 7% ביחס לשנה הקודמת. בשנת 2005 גם הגדלנו את היקפי הנטיעות שלנו, כחלק מהראיה הכוללת שלנו על הצורך בכרמים איכותיים בכל חלקי הארץ החל מלכיש ומזכרת בתיה בדרום ועד הגליל ורמת הגולן בצפון. בשנת 2005 השקנו את סדרת היינות 'יוגב' שזכתה להד תקשורתי וביקורות יין טובות ובכך אנו מגשימים את ההבטחה שלנו לייצר את היינות הטובים ביותר שניתן בקטגוריית המחירים שבה אנו פועלים". בהמשך התייחס אילן חסון לקשיים שעובר הענף תוך שהוא מביע תקווה להתייצבות קרובה. הוא התייחס לנושא היצוא וסיפר שבשנה האחרונה גדל היצוא של יקבי בנימינה ב- 150% ביחס לשנה קודמת.

חנן בזק, יו"ר המועצה לגפן היין דיבר על הצורך בשיתוף פעולה מצד היקבים והכורמים כלפי המועצה בהעברת מידע ונתונים על המתרחש בכרמים וביקבים מבחינת היקפי היבול והעיבוד. הוא סיפר על שלושת התחומים שעוסקת בהם מועצת גפן היין: ההיבט החקלאי, ההיבט התעשייתי וההיבט הציבורי. ההיבט החקלאי מתבטא בהדרכה ובטיפול בחומר הריבוי, ההיבט התעשייתי מכוסה על ידי איסוף הנתונים מהיקבים ועריכת סטטיסטיקה וההיבט הציבורי מתבצע על ידי פרסום באמצעים שונים כגון תערוכות וירידים. הוא סיפר על כנס פתיחת תערוכת הציוד ליקבים שהתקיים שבוע קודם לכן ובו דובר על האזוריות בישראל וסיים בדברי ברכה לכורמים.

גדי טל, מחברת נטפים הציג מערכת השקיה בטפטוף מתחת לפני הקרקע, מה שקרוי 'טפטוף מוצנע' או 'טפטוף טמון'. הוא דיבר על היתרונות של השיטה כמו חיסכון במים, אי פגיעה מצד בעלי חיים כמו חזירי בר, הגנה מקרינה ועוד. הוא דיבר על כך שהשקיה טמונה מאפשרת שכבת קרקע עליונה יבשה מה שחוסם אידוי של המים וכן על האפשרות של עיבוד הקרקע ללא פגיעה בציוד ההשקייה.

פרופ יואל דן ממינהל המחקר החקלאי, המכון לקרקע ומים שבמרכז הוולקני בבית דגן, סקר את נושא הקרקעות בישראל, הוא הסביר כיצר מתהווה ונוצרת קרקע באזורים השונים. באזור מישור החוף לדוגמא הקרקע נוצרת מחולות אליהם נספח אבק אשר יחד יוצרים את הקרקע, ואילו באזורים הנמצאים על סלעי בזלת התהליך שונה. פרופ' דן מסר נתונים רבים בנוגע לקרקעות השונות באזורי גידול הענבים.

יוני גל, מדריך שירות שדה ומטעים במשרד החקלאות דיבר על דישון קרקע. הוא  מסר מידע חשוב בנוגע לבדיקות הצרכים של הגפן מבחינת דישון. מסתבר שלפי הבדיקות של העלים ניתן לקבל מידע לפיו הכורם יכול לדעת כמה לדשן. יוני גל הדגיש כי חייבים לבצע בדיקה  מאחר ולא תמיד צריך לדשן את הכרם. התוצאות הראו כי דישון הכרם לא משפיע באופן ממשי על איכות היין הסופי.

שלמה כהן, מנהל המכון הישראלי ליין, הרצה על צבע ביין. שלמה מנה בפני הכורמים את הרכיבים אשר משפיעים על איכות היין וביניהם הצבע. הוא הסביר מהו האנתוציאן, חשיבותו ותרומתו לאיכות היין. הוסברה הדרך בה נבדק הצבע בענבים, פרמטר חשוב כי הוא מהווה אחד המדדים לתשלום לכורם עבור הענבים.

הרב דב לנדאו, האחראי על הכשרות ביקבי בנימינה מטעם חוג חתם סופר בני ברק, הרצה על הנושא "כשרות מהכרם עד היקב". מסתבר שהשגחת הכשרות מתחילה מן הנטיעות וממשיכה עד הבציר. מאחר ונהוג לטעת בכרם ותיק חלקות חדשות יש צורך בהשגחה שהבציר לא יכלול חלקות שהן עדיין בחזקת "ערלה" (גפנים בנות פחות משלש שנים). המשגיח בבציר נותן לנהג, מוביל הענבים, היוצא מן הכרם אישור שעליו להציגו עם הגיעו ליקב. גם הפעילות ביקב עצמו נמצאת בפיקוח. מעבר להקפדה שרק יהודים שומרי מצוות יגעו ביין, יש גם הקפדה על החומרים שמשתמשים בהם בתהליך הייצור כמו: שמרים, גפרית, אמצעי סינון, חומצות וכד'.

בתום סדרת ההרצאות התקיימה עבור הכורמים סדנת טעימה. המשתתפים טעמו יין במספר עמדות על מנת לאפשר להם לחוש את חווית הטעימה. בעמדה אחת ניתן היה להריח זנים לבנים: שרדונה, סוביניון בלאן, גווירצטרמינר ומוסקט. בעמדה אחרת התבצעה טעימת מוסקט יבש מול מוסקט חצי יבש, עמדה נוספת: טעימת קברנה סוביניון (בציר 2005 ללא עץ) מצפון הארץ לעומת קברנה ממרכז הארץ, וכן טעימת מרלו 2005 ללא חבית מול מרלו 2004 אחרי 12 חודשים בעץ, שני היינות מאותו הכרם.

בסיום הכנס נבחר הכורם המצטיין לשנת 2005 והוא צבי שקולניק ממזכרת בתיה. שקולניק, בן למשפחת כורמים ותיקה, זכה בתואר לאחר שענביו קיבלו את הציון הגבוה ביותר מבין שאר הענבים שהגיעו ליקב. הציון מבוסס לא רק על טיב הענבים אלא גם על המקצועיות וההתמדה של הכורם והשמירה על הקשר בינו לבין היקב.