בס"ד

מאת: רונן פרלמוטר

מתוך רשת "קו עיתונות דתית"

יצאנו לכרמים וליקבים, בימי בציר טרופים אלו ולקראת השנה החדשה, לבדוק, לדרוש ולהתבשר כיצד עמלים אנשי היין על מלאכתם ונערכים לקראת השמיטה, כל אחד כפי הוראת רבותיו ומשגיחיו, חומרותיהם ומנהגיהם.

ראשית, שוחחנו עם הרה"ג אברהם יוסף שליט"א, רב העיר חולון, והרה"ג זאב ויטמן שליט"א, רב קונצרן תנובה, שמונו כאחראים על וועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראל. ציפינו כי כבשמיטות קודמות תקל הרבנות ותציע את היתר המכירה לחקלאים כפתרון גורף. הרבנים הפתיעו אותנו בגישתם ובגישתה של הרבנות הראשית. "אנו עדים למהפכה המתחוללת בימים אלו בקיום מצוות השמיטה" אומר הרב ויטמן "אם בשמיטות הקודמות הצענו לחקלאים וליקבים להסתמך על היתר המכירה, הרי שבשמיטת תשס"ח יותר ויותר עוברים ל"אוצר בית דין", והשימוש בהיתר המכירה מצומצם עד לכדי מינימום".

מה היתרון באוצר בית דין מול היתר המכירה?

הרה"ג ויטמן: "אמנם אנו מסתמכים בזאת על קוּלות שהונהגו ע"י החזון איש זצ"ל, ומסמיכים בין היתר את רשתות השיווק כ"שלוחי בית הדין" לממכר היינות (לעומת "אוצר בית דין" מהודר, כמו של הגר"נ קרליץ, שמקפיד לדוגמא על מכירה ללא פערי תיווך - ר.פ.), אולם וודאי שזה עדיף בהרבה מול ההיתר שהינו בעייתי לכל הדעות ונסתמך עליו רק בשעת הדחק וכמוצא אחרון".

הרה"ג יוסף: "בפירות הקדושים בקדושת שביעית אסור לסחור. מחירם אמור להיות מחיר עלות בלבד אולם אף יקב לא יתפשר על מחיר היינות שלו. לכן יש עדיין בעייתיות בשיטת אוצר בית הדין שהנהגנו ואין זה הכשר מהודר. מצד שני כל העבודה בכרמים תהיה בפיקוח בית הדין ורק בדברים המותרים, כך שבודאי שזה עדיף בהרבה על היתר המכירה שהיה נהוג בעבר ואני מעודד את זה ביותר".

מה ההשלכות המעשיות מהמעבר ל"אוצר בית דין"?

הרה"ג ויטמן: "קודם כל, הארץ לא תימכר לגויים, וזה כבר רווח עצום. שנית - הציבור החרדי, ההולך לפי שיטת החזו"א, אינו מקבל את היתר המכירה שהינו אכן פתרון דחוק, אולם "אוצר בית דין" הוא פתרון לגיטימי בעיניו. מעבר לכך, היין של היקבים שיבחרו לעבור ל"אוצר בית דין" יש בו קדושת שביעית וצריך להיזהר שלא לשפוך אותו, לא לייצא אותו וכל יתר הדברים שיש לנהוג בהם בפירות הקדושים בקדושת שביעית".

יקבי רמת הגולן כבר נקטו בכך בשמיטה הקודמת. מה החידוש של הרבנות בשמיטה הנוכחית?

הרה"ג יוסף: "שיטת הגאון הרב אויערבך מטבריה, נותן הכשרות ליקבי רמת הגולן, הינה בעייתית בעינינו ואנו נוקטים להלכה אחרת ממנו. למעשה גם אביו, הגרש"ז אויערבך לא הקל כ"כ כמוהו - מחירי היין נשארו כמות שהם, חלק גדול מהתוצרת שווקה לחו"ל. הפתרון שננקט ע"י הרבנות הרבה יותר טוב מכיוון שבין היתר אנו מנהיגים אף "היתר מכירה לחומרא" כגיבוי, שגם לפי שיטת החזו"א תופס בדיעבד, ולכן גם אם מישהו ייכשל - עדיין לא נבוא לחילול חמור בקדושת השמיטה".

איך מקבלים ציבור החקלאים את ההוראות החדשות?

הרה"ג יוסף: "בינתיים נראה כי הדברים הולכים למישרין וכי יש שיתוף פעולה טוב עמם ועם בעלי היקבים, אולם מוקדם מדי להעריך זאת. רק לאחר ראש השנה כשיסתיים הבציר נוכל לראות את התוצאות לאשורן".

האם זה לא יגרום לקשיים ובעיות עבור ציבור הצרכנים?

הרה"ג יוסף: "אכן יש כאן צורך בהקפדות יתירות ועל הציבור להיזהר בהם. למשל לא לשפוך את היין, לא לייצאו אל מחוץ לארץ ישראל. אלו דברים לא קלים שיש להקפיד עליהם, אך מנגד יש לנו הזדמנות לקיים מצוות שמיטה באכילת פירות שביעית שכידוע יש דעות בפוסקים הגורסים שיש מצווה באכילה כזו".

מעודדים משיחה זו שמנו פעמינו אל מגוון יקבים איכותיים מובילים בארץ, גדולים וקטנים, לשמוע כיצד הם נערכים לשנת השבע.

ביקבי כרמל, היקב הגדול במדינה, וביקב החברה הבת - יתיר, ייצרו אכן יין בשנה הקרובה ככל הנראה תחת בית הדין של הרבנות הראשית (אוצר בית דין - רבנות), וזאת בניגוד לשמיטות הקודמות בהן רוב הייצור היה בהיתר מכירה. "אנו רואים בציבור החרדי חשיבות גבוהה" מסביר ישראל איבצן, יו"ר ומנכ"ל יקבי כרמל, "ולכן בנוסף, וכבכל שמיטה, חלק מהיין (בעיקר יין לקידוש ומיץ הענבים "תירוש כרמל" - ר.פ.) ייוצר "למהדרין" תחת השגחתו של בית דינו של הגר"נ קרליץ ויחולק בתחנות חלוקה על פי כל ההידורים".

את פיליפ ליכטנשטיין, היינן הראשי של יקבי ארזה, שנעים תמיד לפגוש, מצאנו באתנחתא קלה בעיצומו של הבציר. מומחה אמיתי ליין, שספג את אהבתו ומומחיותו עוד מקטנות (גדל ולמד בצרפת). בתקופה זו של השנה הוא עמוס מאוד, ככל חבריו למקצוע הייננות. "בבציר הנוכחי הגדלנו את כמות הענבים הנקלטת", הוא מגלה לנו "על מנת לעמוד בביקושים המתגברים לשנה הבאה, בה אנו מתוכננים לקלוט ענבים רק מכרמים שבבעלות נוכרים, וללא אוצר בי"ד. במקביל, אנו עושים מאמצים לאתר כרמים איכותיים בחו"ל, מהם נוכל לעשות יין ולהביאו לארץ" הוא מוסיף.

דיווחנו במדור "שועל בכרם" על המהפכה העוברת בימים אלו על יקבי ציון הירושלמים. גם שם ניטעו לפני כניסת השמיטה כרמים, באזורים שונים בארץ, לאחר שבוצעה התאמה של כל זן לקרקע שהכי תתאים לו. ויוניה, קברנה סוביניון וקברנה פרנק בצפון ירושלים, שיראז וברבֵרה (זן איטלקי) בכפר תבור, ובסה"כ כ-450 דונם. ר' צביקה שור, יינן היקב מספר כי כנאמנים להשגחת הבד"צ של העדה החרדית, גם הם הגדילו את כמות הייצור בשנה השישית ובשנה הבאה יעשו יין מיבול נוכרי ומייבוא ענבים ממדינות קרובות (קפריסין, יוון) בלבד.

מיקב דלתון מעדכנים כי מכיוון שחלק גדול מלקוחותיהם יושבים בארצות נכר, הם הגבירו את כמות הייצור בשנה הנוכחית. "אמנם אנו רק בתחילת הבציר" אומרת נעמה מועלם הייננית של היקב "אך נראה לי כי הברכה המובטחת לשנה השישית מתקיימת בנו השנה ויהיה זה בציר מוצלח עם יבול רב ואיכותי". בנוסף בחרו בדלתון את אוצר בי"ד של הרבנות כמועדף עליהם לייצור בשנה הבאה, ותוצרתו תופנה רובה ככולה לשיווק בארץ. 

גם בין היקבים הקטנים, יקבי הבוטיק, ישנם הבדלים בגישות. יש מביניהם שכאילו תיאמו עמדות ומתכננים לשמוט כליל את האדמות ולצאת לשנה שכולה לימוד תורה. אחד מהם הוא יורם כהן מיקב תניא שבעפרה "השנה הגדלתי את הייצור מאוד כדי שבשמיטה אוכל לנוח באמת. אתה מוזמן אלי לכרם בשנה הבאה" הוא אומר לי בשיחה טלפונית "ולבצור בעצמך כמה ענבים שרק תרצה. הכל יהיה מופקר".

עוד אחד שלא  מתכוון לייצר יין בתשס"ח כלל הוא חנוך גרינגרז מיקב המסרק שבהרי ירושלים (מושב בית מאיר) - "75% מהייצור שלנו מיוצא לחו"ל, בעיקר לארה"ב, ושם כאשר יהודי רואה יין ישראלי משנת שמיטה, בלי קשר בין אם הוא אוצר בית דין, היתר מכירה או יבול נוכרי, הוא לא נוגע בבקבוק". הוא אומר "החלטנו לנצל את זה, להשבית את היקב ולהתמסר בשנה הזו לדברים אחרים".

ר' אלי ונחוצקר, ששם יקבו שביישוב מירון הוא כשם משפחתו, מעלה בקודש אף הוא ועובר לייצר יין תחת השגחת אוצר בית הדין של הרבנות הראשית. "אם הייתי יכול לשמוט הכל - הייתי עושה כן" הוא כמעט מתנצל "אבל מכיוון שאני קשור בחוזה רב שנתי ליקב דלתון ורוב רובה של תוצרת הכרם שלי הולכת אליהם אני צריך להתאים את עצמי לדרישות שלהם".

"אצלנו ביקבי ברקן" מעדכן אותי יוסי פרוימוביץ', האחראי על צוות המשגיחים, "מתכננים לעבוד בשנה הקרובה תחת אוצר בית הדין של הרבנות. צריך להבין שיש הרבה מאוד משפחות שמתפרנסות מהיקב ואי אפשר ביקב מסחרי גדול לשמוט הכל וללכת ללמוד תורה שנה שלמה למרות שזה מה שהייתי מעדיף לעשות. מה גם שישנם הסכמים ארוכי טווח עם הכורמים" הוא מטעים.

מה התחדש מאז השמיטה הקודמת?

"בשמיטה הקודמת ייצרנו לפי היתר מכירה, ואילו הפעם אנו נענים ברצון ליוזמה הברוכה של הרבנות הראשית לאוצר בית דין. כל פעולה שיהודי נמנע מלעשותה בשנת השמיטה - זה רווח נקי".

לא רבים יודעים, אבל חוץ מיקב "חברון מסורת" של האדמו"ר מבעלזא שבקרית ארבע, קיים בעיר האבות יקב נוסף וגדול ממנו. יקב "רמת חברון" המוכר גם בשם "יקב נֹח" ומייצר כ-700,000 בקבוקים מדי שנה (!), הינו בבעלות יהודים חמים תושבי צרפת ובניהולו של מישל מורציאנו. בעז"ה עוד נקדיש ליקב זה מדור שלם בקרוב, אולם לעניין השמיטה, מגלה לנו מישל, כי אין הם מסתמכים על היתר המכירה וגם "אוצר בית הדין" אינו פתרון מתאים עבורם. אנשי היקב ערכו זמירה לגפנים לפני ר"ה ואף הגדילו את כמות הייצור בשישית, ובשנה הבאה הם ייצרו כמות קטנה יותר ומיבול נוכרי בלבד - "עלינו לארץ ישראל כדי לקיים בה את המצוות התלויות זה, בלי התחכמויות מיותרות. שמיטה צריכה להיות שמיטה".

האם יש כרמים איכותיים השייכים לגויים בארץ?

מורציאנו: "אכן קשה למצוא. הגויים סביבותינו מגדלים אמנם כרמים, אך היבול מתאים לסדרות הנמוכות של היקב. על ייצור היין האיכותי נאלץ לוותר ככל הנראה בשנה הבאה ולספוג את ההפסדים, אולם אנו לא מוכנים להתפשר על השמיטה".

יקב נוסף מקטגורית יקבי הבוטיק הקטנים שנחנך לא מכבר הוא יקב גבעות, הנמצא בגבעות היישוב שילה שבשומרון. היינן ואחד השותפים, ר' שיבי דרורי, מספר כי בכרמים נעשו עבודות הכנה מדוקדקות לפני השביעית, כמו למשל דישון האדמה בדשן מיוחד שמתפרק לאט לאורך השנה ואף בציר של ענבים שהבשילו זה מכבר וניתן היה לבוצרם לפני ר"ה. לשאלתי כיצד הם מתכננים לעבוד בשנה הבאה הוא עונה בטבעיות - "אנחנו לא מתכוננים לעבוד כלל בשנה הבאה. הכרמים שמוטים ומופקרים. יתרה מכך - אני אשמח באם תספר לקוראיך כי הם מוזמנים בבציר הבא אלינו לשילה לבצור ענבי קברנה סוביניון ומרלו משובחים לייצור עצמי של יין".

בשלהי הבציר, אם ננסה לסכם את הדברים, נבחין כי מבין כל היקבים שנסקרו לעיל לא מצינו אף אחד המסתמך על היתר המכירה שהונהג בשמיטות הקודמות, ואכן זהו הישג ברוך וראוי לציון. נראה כי מדרשי חז"ל תקפים גם בימינו וגם בדורנו ניתן לומר באופן מכליל על כורמי ויינני ישראל כי אכן ראויים הם לתואר "גיבורי כח" ואכן הם עושים, כל אחד לפי שיטתו, יכולותיו ומשגיחיו, את "רצון דברו". ויה"ר שנזכה בעז"ה כולנו בזכות שמירת השמיטה לנסך בקרוב את כל היין המרובה והמשובח הזה כקרבן על גבי המזבח בבית מקדשנו שיבנה במהרה בימינו. לחיים!

ספטמבר 2007