ישראל פרקר

אמצע דצמבר 2003. ערב חשוך מאוד. הבציר כבר מאחורינו. שער הברזל של קיבוץ נחשון נע באיטיות ואנו כבר בחצר המשק, כשפנינו לעבר  יקב נחשון הנמצא בפאתי הקיבוץ. מסביב שקט ואפלה. מסביב, אך לא ביקב ששקק אותה עת בהמולת למעלה מ30 ייננים ובעלי יקבים מהאזור הקרוב וגם מהנגב. מועדון דרך היין יואב יהודה נפגש שוב בניצוחו של נימי יפה, רכז הועדה החקלאית ופיתוח הכפר.
המארחים הפעם היו יינני יקב נחשון  דרור ניסן ושלמי צדוק יחד עם רונית פרייס.
האורח המקצועי  הוא ערן הרכבי, מדריך גפן וכרמים המעורב רבות בנושאי כרמי גפן היין בישראל, וניראה שאין כורם בארץ שלא מכיר ומסתייע בו בעבודתו במשך השנה.
היו שם משתתפים מהיקבים:
ברקן, גבעון, לה טרה פרומסה, סטף, עגור, ענתות, פלם, צרעה,קדש ברנע, קטלב, קלע דוד, קסטל ורמים. יקב מסחרי אחד גדול ויקבי בוטיק גדולים וקטנים.
ראשית, פגישת חברים בחצר היקב והחלפת דעות על הבציר האחרון, היינות הנמצאים בתחילת דרכם וסתם שיחות בענייני חולין.
מתיישבים סביב שני שולחנות ארוכים מכוסים במפות צהובות, ועמוסים בגבינות וכוסיות יין. נימי  סוקר את הפעילויות באזור ומספר על תכניות לירידים ופסטיבלים שיערכו בדרך היין שבאזור בשנת 2004.   (אני מקווה שליקבים יהיה כל כך הרבה יין לשלל האירועים המתוכננים להתרחש באזור.)
ערן הרכבי, המדריך, קיבל את רשות הדיבור וברגע אחד שינה את אשר חשבנו שידענו עד כה על בציר 2003. אנחנו שמענו עד כה  מפי הייננים שהייתה זו שנה בציר מעולה. אך כנראה המגדלים לא בדעה אחת עם הייננים מפני שכל אחד רואה את הנושא מצידו האחר. הכורמים מדברים על כמות ומחיר והייננים על איכות.

הרבה שנים מתריעים בארץ שהולכת להיות בעיה של מפולת בגלל עודפי ענבי יין. פתח ערן את דבריו.  אמרו ששנת 2001 תהייה שנה בעייתית. זה לא קרה ב2001 וגם בשנת  2002 . קרה משהו ב2003. זאת שנה שכל  המקורבים לענף הרגישו את השינוי הגדול.  השינוי  היה כפול: ירידה בכדאיות הכלכלית וירידה גדולה ביבולים.

נתוני כמויות  סופיות ומדויקות של ענבים טרם הגיעו למועצת גפן היין. השאלה היא למה לוקח זמן כה רב להעברת הנתונים, אך זה לדיון בפורום אחר.

באמצע שנת 2003  יצאה  טבלה חדשה של מחירי ענבים ומרגע זה החל השינוי. מבחינה כלכלית, רווחיות הכורם ירדה ב30 עד 40 אחוז.  מצב שלעיתים הוא קריטי מאוד לכורמים מסוימים.

בעבר היה פדיון  ברוטו של  5,000 ₪ לדונם  ממוצע.  בטבלה החדשה הפדיון במקרה הטוב 3,500 ₪ לדונם. ההוצאות השוטפות לניהול כרם  נעות בין 2,500 ל3,000 ₪ לדונם.  לכורם קטן יותר הוצאות מאשר לכורם גדול.
כך ירדה הרווחיות לכורם משמעותית. מדובר ברוב העוסקים בענף ולא רק בבודדים שקיבלו יותר תמורה בגלל ענבים יותר משובחים שגדלו באזורים נבחרים.

הענף, כאמור, נמצא ברווחיות נמוכה מאוד  וקיים  סימן שאלה גדול מאוד  לגבי המשך קיום חלק מהכרמים.

ערן צופה בודאות שיהיה שינוי  גדול של מיקום הכרמים בעתיד. מי שמיקום  כרמו יהיה באזור עם רווחיות נמוכה (במרכז הנמוך) ילך ויעלם, ומי שיקבל יותר כסף עבור פרי, כמו  בגליל, רמת  הגולן וההר, בהם מקבלים בונוס מיוחד, ימשיך וישרוד.  יגדלו הנטיעות באזורים הטובים.
קיים  שינוי גדול בין מיקום הכרמים היום ולפני חמש שנים. הגליל  נטוע בהיקף של  4,000 דונם. לפני  10 שנים  היו שם רק 700 דונם.  גם באזור הרי ירושלים המצב מאוד דומה.

הנושא הכלכלי הוא הנושא העיקרי הדומיננטי כיום בענף. יכול להיות שחלק מבעלי היקבים טרם מודע לכך, מפני שממשיכים לקנות ענבים במחירים של לפני שנה שנתיים.  אך המצב  יקרין בקרוב מאוד  גם על היקבים. המחירים לא יכולים  להמשיך להישאר גבוהים כשרוב הענף נמצא במחירים נמוכים.
בסך הכל קיימת הפסקת נטיעות, חוץ מנטיעות באזורי ההר.
(בשיחה שהייתה לי עם גידי חפר ממשתלת סולו שתיל שבמושב שחר, סיפר לי גידי שבשנים קודמות הם סיפקו כ 800 אלף שתילי גפן בשנה והשנה בקושי 80 אלף.)
רוב היקבים נמצאים בהיקפי קליטה כמעט מלאים.  ממשיך ערן הרכבי את סקירתו,  ולכן גם זו סיבה  למיתון עמוק בנטיעות.
שלומי צדוק, יינן יקב נחשון, מילא את הכוסיות ביקב פושקין של היקב. התוויות כתובות ברוסית, למען הקל על יוצאי  חבר העמים לקרוא אותם.
מהם היקפי הנטיעות של כרמים? נשאל ערן.

באזור המרכז, רחובות וירושלים  יש מעל 10,000 דונם. בגליל בגולן כ 11,000 דונם.  בזיכרון  יעקוב וסביבתה כ6,000 דונם.  בכפר תבור כמה מאות, ובנגב כ1,000 דונם.  (ברמת ערד 700 דונם.  ובמצפה רימון 120 דונם.)

בארץ יש ס"ה 35,000 דונם של כרמי ענבי יין. לא כולם מניבים עדיין. ב2004 יכנסו עוד כ 3,000 דונם להנבה.
כל שנה  החל משנת 2001 נכנסו להנבה כ- 3,000 דונם נוספים. למרות זאת הכמויות הכלליות של ענבים כמעט ולא  השתנו בשנים האחרונות, סביב 45,000  -  40,000  טון לשנה. יש יותר כרמים עם פחות ענבים.
רוב השימוש בפרי הכרמים מדווח, כך שהמספרים מדויקים. אחת מהסיבות  לצמצום ביבולים  היא השינוי בזנים. פעם זן הקרינאן היה מעל 50 אחוז מס"ה התנובה בארץ. היום רק 9,000 טון קרניאן גדלים כאן.

היבול  השנתי של מרלו וקברנה מעל 6,000 טון, כל זן. שירז כ 100 טון. היבולים של זנים אלה נעים סביב טון לדונם בממוצע ארצי , לעומת קרניאן שהיה מניב שנים עד שנים  וחצי טון לדונם. כך יורדת התפוקה הממוצעת של הכרמים.

סיבה נוספת לירידה ביבולים הייתה גם השינויי בממשק. המגדלים החלו  לצמצם את כמויות המים להשקאה, ובדשן כדי להעלות את איכות  הענבים לקבלת יותר סוכר וצבע חזק וזאת על מנת  לקבל מחיר גבוה יותר עבור טון. לאורך הזמן היבולים החלו לרדת בצורה שהולכת וגוברת. אם כרם חולדה היה מניב קברנה 2 טון  לדונם בממשק  של 300 קוב לדונם,  כשהתחילו לצמצם במים לקבלת בומה גבוה, נבצרו בממוצע טון וחצי ענבים, ומגמת הירידה נמשכת. ערן סיפר שכורמי רמת הגולן הזעיקו אותו כדי שיציע מה לעשות כדי להגדיל את היבולים הנמוכים.

מה שמאפיין את 2003 הם כאמור יבולים נמוכים בצורה חריגה. הכורמים   חושבים גם הם על איכות, כי הם מקבלים יותר תמורה עבור איכות אך הכרמים נפגעים לאורך זמן. 

הרבה מומחים ישבו וחשבו מה קורה ולמה, אולם למרות מה שנאמר למעלה אין  בדיוק תשובה חד משמעית. לא הייתה תופעת טבע מיוחדת חוץ מחמסין קצר  שהיה הרי גם בגולן והרי ירושלים. מסתבר שבמקומות הגבוהים הייתה  פחות ירידה ביבול.

אלי בן זקן מיקב קסטל העיר  שהאשכולות היו קטנים יותר השנה.
מספר גרגרים לאשכול היה קטן מאוד, מרחק בין גרגרים גדול יותר, הוסיף איתי להט, יינן מיקבי ברקן. איתי  סיפר שהשנה קלטו יקבי ברקן 7,300 טון  בשני היקבים הממוקמים בברקן ובחולדה. בברקן הייצור ימשך עוד כמה שנים. המילוי, האחסון, המשרדים והשיווק יהיו רק בחולדה.
כרמי היקב עלו  בכמה מאות דונמים  השנה אך היבולים ירדו יחסית לשנה שעברה. ס"ה  ליקב  מעל 5,000 דונם כרמים  המחולקים למעל 60 כורמים. חלק גדול מהכרמים נמצא באזור שפלת יהודה.
השנה  הורגשו הבדלים  גדולים  ביבולים בין אזורים נמוכים והנגב ואזורי ההר. באזורים הגבוהים אין ירידות יבולים אלא היו אפילו עליות ביבול ועליה באיכות. השנה הזכירה את שנת 2000 שהייתה שנה קרירה עם איכויות. החומצות היו טובות עם PH נמוך וצבע טוב.  באזורים נמוכים הייתה ירידה מסיבית ביבולים בעיקר במרלו. בכרם תל צפית בלכיש ובחולדה  אף חלקה לא עברה טון לדונם. כרמים  אלה משמשים לייצור הסדרות הנמוכות וסדרות הביניים.  ציפו לעלייה באיכות בגלל ירידה ביבול והיא לא הייתה.
איתי אמר  שהוא אוהב  את יינות השנה מאוד, אך לא בטוח שיהיה יין טוב יותר משבשנה שעברה.

 אלי בן זקן אמר שהבציר בשנת 2003 היה הטוב ביותר שהיה לו עד היום. ה PH  מצוין וכמוהו גם הצבע האדום העז. אלי רואה בציר זה כבציר היסטורי.  130 דונם כרמים ליקב. הם הניבו  770 ק"ג לדונם, כלומר כ 100 טון ענבים הגיעו השנה ליקב קסטל שבמושב רמת רזיאל.
לשלומי צדוק מיקב נחשון יש גם יקב ביתי קטן, יקב בן חנה. הוא מזג לכוסיות הנוכחים את יין בראשית של היקב מענבים שגודלו בחוות שדה בוקר שבנגב.
שלומי סיפר שהשנה אפיינה את הבציר הבשלה קרובה מאוד של כל הזנים.  הPH  והבומה היו מצוינים. אנשי היקב החליטו לייצר השנה גם יין קינוח מארגמן ( 800 ק"ג לדונם) שתסס 14 ימים והוסף לו אלכוהול לחיזוק.  יין קינוח זה נמצא בשלב זה בחביות עץ. השנה נבצרו  בכרמי היקב זנים חדשים, שירז וקברנה פרנק.

עמוס, מיקב קלע, דוד סייר השנה בכרמי דרום אפריקה והחליט לחקות את הכורמים שם.  הוא דילל את סריגי הגפנים בשיטת הדרום אפריקנית וקיבל תירוש בכמות לדונם הגדולה ב20 אחוזים מהכמות של השנה שעברה. הוא השתמש גם בשמרים חדשים מסוג DL1.  יין הפרנץ קולומברד שלו  הוא בעל טעם פירותי חזק וטעם שולט של לימון.  יין זה יעורבב עם האמרלד ריזלינג לקבלת יין לבן פירותי ומיוחד. כ 4,000 ליטר ייוצרו השנה מענבים אלה ביקב קלע דוד.
גולן פלם מיקב פלם סיפר שהשנה קלט יקב פלם  20 טון ענבים מכרם בכרמי יוסף של דר' אלי היימן 20 טון נוספים מכרמים בגליל העליון. הענבים היו מצוינים השנה  והתוצאות כנראה גם הן תהינה כאלה.

דרור ניסן מיקב נחשון מזג לכוסיות יין חדש ומעניין , פרנץ בלנד  2002 מסדרת סלע. יין זה מורכב מבלנד של 50% קברנה, 33% מרלו, 10% סירה ו7% קברנה פרנק. טעם מיוחד וטוב עם ניחוחות פירותיים. היין שהה 8 חדשים בחביות עץ.

הסתיימו הדיבורים ועברנו לארוחה חלבית קלה, פסטה וסלטים וגם מרק.

לסיכום היינו קצת מבולבלים ממה ששמענו בערב זה. בשביל הייננים הייתה שנת 2003 שנת איכות מצוינת עם ענבים מעולים, אך  עבור הכורמים הייתה זו שנת מיתון קשה וחלשה מבחינה כלכלית.  ניראה שאם לא יתאזנו השניים עלולים היקבים להינזק בעתיד מחוסר ענבים איכותיים שלא יהיה מי שיגדל אותם במחירים סבירים.

לחיים, לחיי היין הישראלי.