קטגוריות:
| >> טעימות יין » גרון עמוק | |
אנדריי סוידאן טועם ולא מרחם – על טעימת יינות מיושנים מאת: אנדרי סוידאן האם מוכרת לכם התחושה של נגיסה גדולה מידי במאכל אהוב במיוחד, ובכדי לא לבזבז זמן מיותר על לעיסה, נשאבת הנגיסה הגדולה פנימה ונתקעת בגרון? במצבים כאלה, יהיו לעיתים צופים מהצד, אשר חשדם לא היה מתעורר לנוכח הדמות המפרפרת לנגד עיניהם, לולא תחושת המחנק של הנוגס. זוהי תחושה שבדרך כלל גם נלווית לה פאניקה, הנגרמת מסגירת מעברים הכרחיים, בנוסף לתגובה חסרת שליטה, ומאוד לא תרבותית בטיפול במצבים קריטיים מסוג זה. כזה הוא המקרה בתעשיית היין הישראלית. ריבוי היקבים והמחסור באסטרטגיה לשיווק התוצרת, יוצרים לחצים כלכליים ועודפים של יין, המצטרפים למאות אלפי ליטרים מיותרים המיוצרים על ידי שוק היין העולמי מידי בציר. התיאור הקובע את גורלו של יין עליו עמלו חודשים רבים, מתבטא לרוב במספר סתמי (ציון היין), שרירותי וחסר טעם, שיכול להסב נזק עצום לכל יין. הדבר כנראה נגרם משום שחלק מהמבקרים אינם מצליחים להעביר בצורה ידידותית את ביקורתם לקוראים, ולעתים אף בשל חוסר סבלנות מצד הקורא להתעמק בטקסט המונח לפניו. הטעימה הבאה מתייחסת ליינות מבוגרים, אשר אינם באים להתחרות עם המוצרים של המאה ה-21. משקה ייחודי זה משקף את אופיו של קיבוצניק חביב, מנהיג ואיש חזון בעל יכולת ראיה הנמצאת במרחק אדיר מיצרני יין מקומיים אחרים. שנת בציר קשה ועתירת חמסינים, מובילה את רוני ג'ימס לייצור אחד היינות הישראלים המיוחדים שטעמנו. צבעו צהבהב, נוטה לכיוון זהוב בהיר בעל גוונים ירקרקים. ליין אף משופע בארומות כבדות, אשר בניגוד לאופיו של עינב הסוביניון בלאן, אינן ממהרות להתרומם מהכוס, אלא מתפתחות באיטיות עם שפע ריחות מינרלים, עשביות, שקד ירוק, משמש מיובש ואשכולית. בפה היין נכנס בהבעת איזון, אך לאחר מספר מועט של שניות הוא מתפוצץ בשלל טעמים בהפגינו עוצמה השמורה ליינות FULL-BODIED מהשורה הראשונה. שפע חומציות וגוף ימשכו יין זה עוד כחמש שנים ללא בעיות. תופעה ב- 14% אלכוהול עתירת טעמים עם יכולת יישון נדירה. שרדונה יונתן תישבי ריזרב 2000 יין זה איבד כל קשר לענבים, והוא נעלם תחת המעטה המודרני של החבית. זהו יין לחובבי העץ. הוא עדין, בעל נוכחות בינונית עד קלה בפה, וללא יכולת התפתחות. היין ישמר במצבו זה עוד כשנתיים. בטעימה של אחיו הבכור מבציר 1997, הוחלט לא לתאר אותו מתוך כבוד לזיכרונות העבר. בן-עמי הרצל ממוספר, כרמי ציון (יינות אשקלון / כרמי צבי / סגל) 1986 משפחת סגל הוכיחה לאורך השנים יכולת לייצר יינות ייחודיים מאוזנים ועשויים היטב. השינוי בהרכב המשפחתי המנהל את עסקי המשפחה, הוביל להליך מכירה של אחד מעסקי היין המבטיחים במדינה לגוף כלכלי. יין זה הקדים את זמנו בארץ, ואמנם, ייעודו היה ייצוא לשוויצריה לקהל יהודי אמיד בעל חיך מפותח. צבעו אדמדם בהיר, יציב עם נטייה להתבהרות לכוון צידי הכוס. כיין בן 19 שנה, נזקק הבן-עמי לכשעתיים אוורור בכדי להיפטר מהארומות הנעימות פחות, המצטברות בחלל שבין היין לפקק. עם אוורור נכון נפתח יין טעים ומאוזן להפליא בעל שפע ניחוחות מתקתקים עדינים, בניצוחו המפתיע של זן הקריניאן (היין מורכב מקברנה סוביניון וקריניאן). לאחר תקופה ארוכה, מולך העבד על המלך ומספק יין פשוט ונעים, אשר מספק חווית שתייה לחובבי ההיסטוריה, ובעל ערך לימודי רב ליצרנים הנוטים לפזול אל עינב הקריניאן. שימוש רגוע ומאוזן מאוד בחביות עץ מבוגרות המאפיין את התקופה – מבורך. 11.5% אלכוהול של תענוג היסטורי. קברנה סוביניון פרייבט קולקשיין, כרמל מזרחי 1988 תופעה ייחודית אשר הפגינה יכולת מרשימה של יינני כרמל בעבר, פרדי שטילר וישראל פלם. שבע עשרה שנה חלפו, ויין זה עדיין לא מגלה סימני ירידה. צבעו אדמדם כהה עם עומק מרשים והתבהרות לכוון גווני הלבנה כלפי דפנות הכוס. האף בנוי בצורה יוצאת מגדר הרגיל בנוף הישראלי, ומשלב חבית עץ מתאימה הנותנת מחמאה לקברנה סוביניון בעל גוף בינוני, חד בטעמיו, המהווה כיום יחידה אחת עם טעמי העץ של החבית. ליין טעמים קונסיסטנטיים מכניסת היין לפה ועד לאחר הבליעה, המשלבים פירות יער מיובשים, תבלון ועץ בעל קלייה עדינה. ביצוע מרשים ומהנה. קברנה סוביניון צרעה 1993 היין הראשון של היקב יין שהזכרתי לא מכבר, ממשיך בכיוון שצוין. ליין גווני יין בורדו מתבגר, צבע עינבר מתגלה בדיסקית. כמו כן, ארומות עדינות של ענבים מהולות בפרי מיובש, עשביות ותבלון עדין, הנחתם בטעמי העץ שהופכים להיות דומיננטים יותר ויותר. בפה היין איבד משמעותית מהגוף שלו, ונוכחות חבית העץ הפכה לדומיננטית מהרצוי. יין שכבר איבד עניין. קברנה סוביניון, חבל שמשון, בוסתן 1994 בציר שלישי של היקב, וכבר אנו רואים נוכחות של חבית עץ דומיננטית. צבעו של היין אדום, והוא כהה לגילו. האף בעל נוכחות עץ מרשימה, המלווה במעט ארומות תותי עץ, תבלון, ווניל ועוד עץ לסיום. ביין ניכר כי היינן התמיד עם שיעורי הבית, והפגין שליטה מרשימה בשתי חביות היין שיצר. פרי עדין לצד טעמי וניל ועץ קלוי במידה. ליין גוף בינוני. שוב יין היסטורי לחובבי העץ, שישמור על טעמיו עוד כשנה. קברנה סוביניון מיראג' ססלוב 1996 באחת מהטעימות בחודשים האחרונים פתחתי בקבוק של אותו היין שלא היה שווה התייחסות. יין זה לעומתו, גילה אהדה בקרב הטועמים. ליין גוונים אדומים בהירים ושוליים בגבול הזהוב. ליין אף של עץ קלוי לצד פרי עדין ביותר הנוטה להיעלם לחלוטין מהכוס כעבור מספר דקות. יין עדין בלגימה הראשונה בעל גוף בינוני קל וסיומת עץ קלוי. ניתן לשתייה, אם כי חסר עניין. ראוי לשתות אותו עכשיו. מרלו מישר 1996 קסמו של היקב הוא בהתבטאותו הגרג'יסטית. טיפול אישי ומסור ליין, לפי מיטב הידע של הבעלים, נותן לו אופי ייחודי. מרלו זה איבד ממורכבותו, וניכר כי טעם החבית פחות מורגש. בגבול השתייה המיידית. מרלו קברנה איריני צרעה 1996 על יין זה כתבתי מספר פעמים בעבר בכתבות קודמות באתר, והוא ממשיך להפתיע. היין מגלה מורכבות השמורה למיטב יינות בורדו וריברה דל דוארו לאחר שהייה של למעלה משנתיים בחביות עץ ישנות ברובן. ליין טעמים בשלים מהולים בפרי מיובש, עשבי תיבול טריים ותבלון במידה. ניכר ביין טעם ארוך מאוד, ושכבות ההופכות אותו למעניין. לאפשר לפחות שלוש שעות אוורור בטרם השתייה. מרלו ירדן 1997 בכל פעם שאני פותח את היין הזה, מתגנבת לליבי התקווה כי טעם הנגרייה המשתלט יירגע, ולו במעט, בכדי לאזן את טעם היין ולהרגיש את הפרי. תקוותי זו נגוזה שוב – יש להעניק את היין הזה תרומה למכון לחקר העץ. ליין בוקה חבית צרפתית, המשלב תבלון ווניל דומיננטי. טעם החבית מולכת, ללא עוררין, בעקביות מקצועית ומרשימה, עם טעמי אלכוהול המאפשרים תחושת מתיקות מסוימת. היכן הענבים? ימשיך בדרכו זו עוד כארבע שנים. מרלו מרגלית 1998 אם יין זה היה מקבל ציון על התחושות שהוא נותן בפה, ציון זה היה ללא ספק גבוה, אך לא בזאת נסתפק. ליין צבע כהה עמוק ועמום, עם שינוי גוון מועט כלפי דופן הכוס. ליין זה אין את תכונות הזן המצוין בכותרת. תחושות פה מלא בטעמים, מלוות בטעמי חבית עץ קלויה מדי, הינה תחילתה וסופה של מורכבות היין. יין פשוט זה ימשיך במתכונתו זו עוד כשנתיים. יינות אלו מהווים אנקדוטות היסטוריות מהעבר הצעיר של ארץ יין מתפתחת ותעשיית היין שלה, ארץ ללא קשר התפתחותי בין עברה, ההווה והעתיד שלה. מן המסתמן בגישה כעת, כי אותם חובבי יין יהפכו לבודדים יותר ויותר בדרכנו ליינות חדגוניים עתירי אלכוהול, שהוא בהחלט בלתי ידידותי כמאפיין יינות מודרניים הנוטים לאחוזי אלכוהול גבוהים, ובמחירים שרק מעטים יוכלו להרשות לעצמם. ספטמבר 2005 |
