דוד גונן

אני רוצה לספר על יקב קטן, ממש קטנטן. לא בוטיק, לא בן-בוטיק, אלא יקב גאראז''.... או....בעצם... אפילו לא גאראז''. מתאים יותר - "יקב חצר", "יקב מטבח". עד עתה עוד לא למדתי איך מבטאים את שמו של היקב. השם הזה הוא בצרפתית; למדתי מהמייסדים והבעלים שלו – יוּאי ואיזָבּל לבנבך - שתרגום השם לעברית הוא: "שני אכרים" או בעברית מצוּרְפתת – דו (או דה, או דואה, השד יודע איך מסתדרים עם הצרפתית הזו) פאייזאן ובמקור הצרפתי - Deux Paysans.
היקב ממוקם בחצר ביתם של בני הזוג, בישוב כוכב יאיר.
כן, ממש בחצר במרכזו המאוכלס של הישוב. יואי ואיזבל התקינו במקום מכולה בגודל סטנדרטי ובתוכה חמש חביות. חמש חביות כי הייצור השנתי של היקב עומד על 2000 – 2500 בקבוקים. כאמור, ממש יקב ננסי.
כמובן שבני הזוג, על שלושת בנותיהם לא מתפרנסים מכך; לשנים יש עיסוקים המאפשרים להם את לעסוק, בזמנם החופשי בתחביבם – עשיית היין.
לאיזבל יש תחביב נוסף – היא מציירת, ומשלבת בכך את שני תחביביה: עיצוב התוויות שעל גבי הבקבוקים מתוצרתם וציורן, הם מעשה ידיה, להתפאר, של איזבל.
כפי שמספר כל אחד מהפורום הפוקד יקב קטן (בןטיק/גאראז''/חצר/מטבח) הרי שבמהלך הביקור הוא מתרשם מהאופי המיוחד של האנשים העומדים מאחורי היקב ומִתְפּעל מאישיותם הצבעונית והייחודית וכן – כך, ברוב המקרים – מהתפיסה הייחודית שלהם בייצור היין.
 ובכן ליואי – היינן של היקב (וגם המנהל הכללי שלו, מנהל השווק שלו, פועל הניקיון והסבל ועוד ועוד תפקידים) יש גישה ייחודית משלו; לדבריו – היין שהוא מייצר צריך לשקף את טעם הענב, בעיקר ולא את הטעמים הבאים מהעץ. יואי רואה צורך ליישן את היין בחביות עץ, אך הוא מקפיד שרק חבית אחת תהיה חבית חדשה ושאר החביות יתיישנו גם הן, לאורך של עד, אפילו חמש שנים. והתוצאה, כמובן, יין פירותי מאד, בין אם מדובר במרלו ובקברנה סוביניון ובין אם מדובר בבלנדים (אגב, נדמה לי ששמעתי על גישה דומה ליישון היין ולטעמו גם מעודד שוסייב, מיקב בראבדו).
טעמנו ארבעה מיינות היקב.

הראשונים והטובים שבינהם היו, לטעמי, שני הבלנדים שטעמנו:
"אַל-תִרְאוּנִי"2002 ו-"עם בָּרְבֶּרָה" 2002 (שמות מיוחדים מצאו להם אלה).
"עם בָּרְבֶּרָה" הוא בלנד של של קברנה סוביניון, מרלו, מלבק, שיראז וברברה (חמישה זנים!! לא פחות. לא זוכר את השיעור של כל אחד מהם ביין). לא נתקלתי בזן בָּרְבֶּרָה, בעבר ולמדתי כאן לראשונה על קיומו. זן איטלקי שנדמה לי שהוא חדש בארץ. הבלנד, בכל אופן מיוחד ומפתיע. מיד רכשתי.
"אל-תראוני" 2002, הוא בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ושיראז. אותו אני מכיר כבר מן העבר. גירסת ה-2001 שלו "התיישנה" אצלי כחצי שנה וזכתה לשבחים מרובים מכל השותים, כשפתחנו אותו לפני כשבועיים. 2002 יצא דומה ל-2001. יין עצמתי, המשקף לטובה את האיכויות של השיראז (לאוהביו, כמוני)

הרהור: עוד אני כותב, תהיתי, ביני לבין עצמי, איך קרה הדבר שבביקורי במקום, שכחתי לשאול את בני הזוג, על הסיבה לכך ששם היקב שלהם נקוב בשפה הצרפתית. הרי שניהם יצרו יין בלנד ישראלי וקראו לו "אל תִראוּני" והוסיפו וציטטו על גבי התוית האחורית את הקטע בשיר השירים שבו מופיע הביטוי הזה ("שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם; כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ; בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִיםכַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי." (שיר השירים, פרק א'' פסוקים ה''-ו''). זה המקום לקרוא להם להחליף את השם לשם עברי. היי יואי ואיזבל, אתם שומעים?
עוד טעמנו מרלו 2001 וקברנה סוביניון 2001. איני רוצה להרבות בסיפורים על היינות על היקב ועל הזוג המיוחד הזה ועל הרהורים נוספים שעלו בי באותו ביקור. אין לי אלא להמליץ לקוראים לערוך ביקור ביקב ולהתבשם ממנו, מיינותיו ומבעליו.
מומלץ ביותר.