אבי הלוי
אמצע ינואר 2004. המקום: בית היין בקיבוץ מעברות (מקום מקסים, אנשים נהדרים, אוכל טוב ובעיקר יין, הרבה יין ובמחירים שאינם נושכים את הכיס...) בחוץ גשם זלעפות ומתחת לסככה המוגנת והמחוממת, אל מול שולחנות עמוסים בלחמים מהבילים, גבינות ובשרים, התכנסו כ- 30 חובבי יין לטעימת יינות יקב דלתון. באשר לי, אודה ולא אבוש, יותר מאשר באתי לטעום את יינות דלתון המצוינים והמוכרים לכל חובב יין ישראלי רציני – באתי לשמוע את ייננית היקב נעמה מועלם.
נעמה, בת מושב אניעם שברמת הגולן, היא בתו של הכורם הוותיק בני סורקין מי שהיה עד לאחרונה אחראי הכרמים של יקבי רמת הגולן. היא בעלת תואר ראשון בביוטכנולוגיה ודיפלומת ייננות מאוניברסיטת ADELAIDE שבאוסטרליה. לפני כשנה התמנתה להיות הייננית של יקב דלתון ובסיועו של יועץ אוסטרלי מנצחת נעמה על ייצור היינות המצויינים של היקב.

הטעימה החלה בסוביניון בלאן רזרבד 2002. מי שזוכר את ההצלחה שהייתה ליין זה מבציר 2001 לא התאכזב גם הפעם. היין שיצא לשוק כבר בחודש מאי האחרון, שומר עדיין על רעננותו וטעמי הפירות שבו. צבעו לבן-צהבהב והוא צלול למראה. הוא בעל 13% אלכוהול ומתאים למאכלים קלים. "מה סודו של הסוביניון בלאן שלכם?" שואל אחד המשתתפים? "הכל מתחיל ונגמר בענבים" משיבה נעמה בצנעה וממשיכה: "היין נעשה מעצמו, צריך רק לתת לו את התנאים המתאימים להתפתחות".

היין הבא היה הפומה בלאן 2002. זהו סוביניון בלאן בעל ריחות וטעמים מעושנים משהו. "תכונות אלו", מסבירה נעמה, "באים מחביות העץ הקלוי ששהה בהם קודם לכן יין שרדונה". אולי זוהי האסוציאציה המיידית אך הייתי שותה יין זה עם גבינות מעושנות ובשרים מעושנים קלות.
שרדונה רזרבד 2001 – יין בעל גוף בינוני מעט חמאתי בצבע חציר. ניחוח ונילי שמקורו כנראה מחביות העץ. מי שרוצה יכול למצוא ביין זה ריחות וטעמים של פרי לבן כגון אגסים בשלים ואולי אפילו מלון.
בשלב זה זכינו לחוויה מיוחדת: שרדונה 2003 מהחבית. הייתה זו התנסות מעניינת לטעם את יין השרדונה הנמצא בראשית דרכו. בתחילה אתה רואה נוזל עכור, מרתיע משהו. לעומת זאת הריחות והטעמים מזכירים אשכוליות. לך תדע איך מתפתח המשקה הזה ונעשה ליין שרדונה חמאתי ופריך... לנעמה הפתרונים.

החברה כבר עולים על מצב רוח. אנו כבר באמצע הטעימה וכל היינות האדומים עוד לפנינו. בין הטועמים מסתובבים אנשי בית היין ודואגים לרווחת האורחים. מגשי העץ הריקים מתחלפים במגשים מלאים. קנקני המים מתמלאים מחדש. לצידה של נעמה, בן זוגה הנאמן יואב. "יואב איתי לאורך כל הדרך" אמרה פעם נעמה בראיון, ואכן, בשיחה שקיימתי בסוף הערב עם יואב נוכחתי שהפתגם "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה תומכת" נכון גם בכיוון ההפוך.

את האדומים התחלנו בדלתון מרלו 2001. צבע היין אדום בהיר עד כהה. ניחוחות וטעמים של שזיפים. מעט מרירות נעימה. מעודן יחסית לקברנה שיבוא בעקבותיו.
דלתון קברנה 2001 - לדעתי, אחד התמורות הטובות למחיר (בסביבות 50 ₪) יין אדום כהה, קברנה אופייני בעל עוצמה בינונית נעים לחיך, קטיפתי משהו. מתאים לבשרים עשירים וגבינות בשלות.
שיראז 2003 מהחבית – מאז ומתמיד אהבתי טעימת חביות. לדעתי, היין האדום-כהה העפיץ הזה הנישלף מהחבית תוך כדי התהוותו, מעניק לטועם מגע בלתי אמצעי עם ראשית הדברים. כאן באות לידי ביטוי כל העוצמות הארומטיות של הפרי. כך חשתי גם הפעם. "יין שאינו מוכן עדיין לשתייה" אמרה נעמה ומן הסתם צדקה במובן המקצועי. אך מה לעשות שאהבתי את גדודי הטאנינים התוקפים את החיך ושועטים במורד הגרון תוך שהם מותירים שובל חם ומעקצץ. אין לי את הניסיון לחזות עתידו של יין משלב החבית ליום יציאתו לשוק, אך ניראה לי שאנו עוד נישמע על היין הזה.
מרלו רזרבד 2001 - זוהי השנה השנייה שהיקב מייצר יין זה. היין אדום כהה עם טעמים עשירים וניחוחות נעימים של פרי בשל. מעט וניל. גם הוא תמורה מצוינת למחיר לאוהבי מרלו.
קברנה רזרבד 2001 – צבע אדום כהה, כמעט שחור. ניכר בו הסגנון האוסטרלי של מיצוי חזק של הצבע מקליפות הענבים. זהו יין עוצמתי בעל גוף מלא ועשיר. היין מהנה מאוד כבר כעת אך הייתי נותן לו להתיישן עוד שנה.

בבית היין שבקיבוץ מעברות מתקיימות טעימות כאלו כמעט כל שבוע. לעיתים זהו יינן מיקב כלשהוא בארץ ופעמים יבואן המציג מיבחר יינות מיובאים. שלב שמאוד אהוב עלי ועל חברי הוא שלב ה- After Party שבו מתאסף קומץ חובבי יין מסביב לשולחן כמו מסרב להאמין שהערב נגמר. כך עשינו גם הפעם. סיגרים נישלפו, קפה נימזג לספלים והשיחה קלחה אל תוך הלילה.