מאת: רבקה פומרנץ

ביקור בתערוכת Israwinexpo הותיר, כך אני מניחה, אצל רבים את הרושם שאכן חל שיפור משמעותי באיכות היינות הישראליים. התרשמות זאת תקפה גם לגבי יינות היקבים  שלא הציגו בתערוכה. בתוך כל אלה ניתן  להבחין בבידול בין הכלל לבין מספר יקבים שאצלם ניכרת בשנים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה בולטות בעליה העקבית והתלולה באיכות היינות שהם מייצרים.

אני מבקשת להטיל אור על שני יקבים - כל אחד באזורי יין המתאפיין בטרואר ייחודי: יקב דלתון הממוקם בכרם בן זמרה, המכונה בפי רבים "טוסקנה של הגליל" ויקב טפרברג 1870, הנמנה על אחד מיקבי יואב יהודה, ששכן עד לא מכבר במוצא, בואכה ירושלים, ומזה שנה ויותר ביקב חדש  שנבנה בצרעה.

בניסיון להתחקות אחר התהליכים וההשפעות שהובילו לתפנית המרשימה אצל שני יקבים אלה, הלכתי לפגוש ולשוחח עם האנשים.

יקב דלתון – השאיפה להימנות על היקבים הטובים ביותר

שיחה עם אלכס הרוני – בעלים

מנקודת מבטו של אלכס הרוני אי-התקדמות או דריכה במקום משמעם נסיגה.

מספר התרחשויות ביקב סייעו לממש את הקידום ברמת האיכות של יינות היקב:

1.       נעמה סורקין - מועלם מצטרפת ליקב בתפקיד ייננית בשנת 2003.

2.  משה חביב, מצטרף ליקב לפני כשנתיים בתפקיד מנכ"ל היקב, חדור בחזון, בסבלנות ובראיה לטווח  ארוך -  כישורים  הכרחיים כשמדובר בתעשיית היין, ומשה מצטיין בהם.

3.        היקב הופך להיות רווחי.

יקב דלתון נמצא בגידול מתמיד. תחת שרביט הניהול של משה היקב נהנה מתזרים חיובי.

בכך, לדעת אלכס הרוני, משה הביא לשינוי המצב: כאשר אתה נמצא במצב שאתה מרוויח כסף אתה יכול לנשום מלוא ריאותיך ולחשוב מה אתה עושה ומה אתה רוצה לעשות. אתה יכול להחליט ליישם שיפורים בטכנולוגיה, וזה אכן היה השלב הראשון בהתקדמות לעבר המטרה - לעשות יין איכותי. משתם שלב זה יקב דלתון יכול להתמקד בפרויקט  הגדול - שיפור בכרם.

העובדה שאביה של נעמה סורקין-מועלם משמש יועץ היקב בנושא הכרם הוא בעל השפעה טובה ביותר. לפני חודשים אחדים החל לעבוד בדלתון כורם צעיר בשם נחום, שאחראי על הכרמים ומטפל בהם בפועל. היום יש ליקב  צוות מקצועי ואיכותי שמוביל אותו להישגים. וכשהיקב רווחי ובעל תזרים מזומנים חיובי, אתה אדון של עתידך. ומה  צופים בעתיד? מהי שאיפת היקב?

תכנית החומש של יקב דלתון היא להגיע לייצור של 1.5 - 1.2 מליון בקבוקי יין בשנה, לעומת 800 אלף בקבוקים שמייצרים היום. המשמעות היא כמעט הכפלת היקף הייצור.

אך התכניות אינן מתייחסות רק להיקף הייצור. המטרה היא להמשיך ולשפר את איכות היין. השאיפה היא שבשיחה על היקבים הטובים בארץ יקב דלתון יכלל בתוכם.

סוד ההצלחה של יקב דלתון בשנים האחרונות הוא השילוב של הייננית המקצועית, היודעת ומבינה, של הניהול הנכון של המנכ"ל ושל החלום. הכל משתלב.

אלכס הרוני לא הגיע מענף היין ולדבריו הוא אינו מושפע ממנו. יש לכך, כמובן, פנים לכאן ולכאן. מאחר שהוא אינו ב"ברנג'ה" הוא מרגיש יותר עצמאי ויותר בטוח בעצמו. אין הוא כבול בכבלי המסורת או בהיסטוריה של התפתחות היין הישראלי. אלה לא משפיעים עליו ולא נוגעים לו. הוא מעדיף להסתכל במתרחש  בעולם הרחב. עובדה זו הכתיבה שגם היועץ של היקב הוא יועץ בינלאומי ולא ישראלי. היועץ של היקב נותן את הפן הבינלאומי. ואכן, ניתן "להריח" השפעה כזאת. הנה דוגמא: יום קודם לכן טעמתי את הויונייה של דלתון והוא אכן הזכיר לי את הויונייה מעמק הרון.

יקב דלתון מונה 13 עובדים ועוד 30 משפחות מהסביבה מתפרנסות מהיקב.

איך כל זה החל? רעיון הקמת היקב מקורו בציונות: הרצון להביא תעשיה לגליל. לבנות תעשיה שתשמש עוגן ותקדם את התיירות באזור. לדעת אלכס הרוני היקב אכן גרם לשיפור המצב באזור מבחינת התיירות בגליל והעלתה את קרנו של האזור כולו. על כך יש לברך.

לטובת קוראים שמכירים רק חלק מיינות היקב, אפרט את סדרות היין כולן – מן הנמוכה  לגבוהה.

● סדרת כנען. בסדרה זו נמצא יין כנען לבן וכנען אדום. סדרה זו מהווה כרבע מהייצור ביקב.

●    סדרת דלתון. סימן ההיכר של סדרה זו היא האות D הגדולה על תוית הבקבוק. דלתון היא סדרה של יינות זניים: סוביניון בלאן, קברה סוביניון, מרלו, שיראז וברברה.

●  בנוסף מייצר היקב זינפנדל ויינות אותם הוא מכנה יינות עונתיים – רוזה ומוסקאטו.

●  סדרת עלמה. זו סדרה של יינות בלנד. לעת זאת מייצרים בסדרה זו קברנה סובינון-מרלו. טעמתי את היין מסדרת עלמה מהמיכל ואני יכולה להעיד על חווית שתייה מפתיעה ומהנה ביותר.

●    סדרת ריזרב. זו הסדרה הגבוהה ביותר של היקב. בסדרה זו מייצרים: סוביניון בלאן, שרדונה, ויונייה, קברנה סוביניון, מרלו  וסירה.

כאן המקום לציין כי חלק מהויונייה שבסדרת רזרב הותסס עם שמרים פראיים, למרות הסיכון הכרוך בכך. זאת הייתה החלטה של נעמה, שרצתה לנסות זאת וניתנה לה יד חופשית לפעול כרצונה, כי היקב סומך על מקצועיותה ויכולותיה של נעמה מאוד.

בשיחה עלה עניין הזדהות הלקוח עם המותג, שהיא שאיפה של כל יקב. יקב דלתון מטפח את הלקוחות שלו ומרכז המבקרים של היקב תמיד הומה קהל שוחרי יינות היקב. עובדה זו מדברת בעד עצמה.

בסיום השיחה בנושא קניית יין שח לי אלכס הרוני: “בעיני קניית יין היא כמו קניית ספר. אתה נכנס לחנות, מסתכל על האריזה, קורא את הכתוב ומופתע תמיד מהתוכן. כך גם יין. אתה אף פעם לא יודע מה יש בפנים.”

אכן ראייה מקורית.

בהצלחה ליקב דלתון. לחיים!

ביקב טפרברג 1870  לא עוצרים בעליה

שיחה עם שיקי ראוכברגר - יינן ראשי ביקב טפרברג .1870

אני בחדר סגול שקירותיו שקופים ולכוסי נמזג  Late harvest white Riesling 2006. לו קראתי משפט זה בספר הייתי מדמה שגיבורת הספר מתארת חלום. אך אני מתארת מציאות. זה תיאור ביקורי בחדר הפרטי של יקב טפרברג 1870 בתערוכת Israwinexpo. אין ספק שחדר סגול הוא בעל קונוטציות רבות אך בעיקר הוא משדר אצילות, מקוריות, תעוזה.

אין ספק שיקב טפרברג עבר מטמורפוזה. (אפילו החדר הסגול מוכיח זאת): ישנם שינויים בתחום המערכתי והשיווקי  אך הפן העיקרי הוא השיפור באיכות היין.

השינוי הדרמטי מבחינת נקודת המבט של שיקי כיינן, שמייחד את היקב, הוא שהשינויים אינם קוסמטיים. לא שהיקב שינה את השם והיין נעשה טוב. השינויים החלו מלמטה. עם המעבר ליקב החדש חלה קפיצת מדרגה משמעותית מבחינת אמצעי הייצור.

שלישית ה – layout . היקב פעל במוצא החל מ – 1965 וניסה להתפתח דונם פה ודונם שם. לא היה קו מנחה וההתקדמות לא הייתה על בסיס טכנולוגי אלא על פי צרכים שיווקיים עד שלא ניתן היה יותר להתפתח.

המעבר ליקב בצרעה היה מענה לחלום הרטוב של שיקי כיינן.

●    בתכנון היקב ישנה התמקדות בתחום הטכנולוגי.

●   היקב צמוד ל – 90% מהכרמים: דיר ריפעת, עמק האלה, מבוא חורון -  ממש כמו שרואים בצרפת. הכל בקרבה לוגיסטית.

●      משך הזמן הקצר בין הבציר לכניסת הענבים ליקב.

●  חלק מהענבים מקורם בכרמים באזורי ההר הגבוה בגליל, בהרי יהודה, ובשומרון.

●       גם בנטיעות העתידיות – ההתמקדות היא בהבנת האלמנט האיכותי.

בעיני שיקי יין מבטא את האנשים ומה שחשוב לו ביותר הם אנשים שטעימת יינות טפרברג תותיר אותם עם חווית יין.

יקב טפרברג הוא יקב משפחתי אך בעשייה ובחיבור של אנשים עם חוסר התפשרות וחוסר עיגול פינות מניבה תוצאות.

●  הקשר עם הכורמים במתן הנחיות גידול הענבים, שמירה על קפדנות במהלך הייצור והליכה למקצוענות אלה מניבים תוצאות טובות.

●  עבודת צוות טובה של אנשים. ליקב הצטרף יינן נוסף, אוליבייה פרתי, שעובד בסינרגיה טובה עם שיקי.

●   גם מבחינת הבעלים יש הבנה מהם היעדים שהולכים לקראתם. הבנה זו והמטמורפוזה שעובר היקב הם חלק מהעשייה.

בימים אלה הולך ונבנה ביקב מרתף החביות. היא יכיל 3,500-4,000 חביות עץ. כל בניית היקב מסמלת את מה שנאמר לעיל. קודם משקיעים במקצוענות ובאיכות. מרכז המבקרים ייבנה בסוף.

●   המיכלים שנרכשו מאפשרים לטפל בסדרות היין השונות. לתת פתרון לכל צורך, למצות את מקסימום האיכות. זוהי שימת הדגש הנוכחית של היקב – מקסימום איכות.

●   מה שעוד מתחברים אליו זה אזור הרי יהודה שיש לו פוטנציאל והוא מתאפיין בטרואר משלו. ביקב הולכים למקד ולפתח את תפיסת הטרואר.בכך חוזרים ומתחברים להיסטוריה: "חכלילי עיניים מיין ולובן שיניים מחלב" (ברכת יעקב לבנו יהודה).

●    עם יין צריך סבלנות. וגם אם בוצרים את המרלו אחרי הקברנה (בשונה ממה שכתוב בספרים) זה בסדר. ביקב טפרברג רוצים שהענבים ילמדו אותם כיצד להפיק מהם יינות הכי טובים.

ביקב טפרברג, לדברי שיקי, הם לומדים. כך הם מרגישים. הם מנסים, הם צעירים למרות שהיקב נוסד בשנת 1870. הם מנסים זנים חדשים: יש לטפרברג מלבק מדהים מבציר 2007, פטיט ורדו, טמפרניו, קברנה פרנק. הם פתוחים לרעיונות חדשים. הכל פתוח.

בבציר האחרון קלט יקב טפרברג 5,000 טון ענבים מהם יעשו 4 מליון בקבוקי יין. תכנית היקב להגיע ל – 8,000 טון ענבים.

הגידול בכמות ובאיכות ילכו בצמידות.

לטובת קוראים שמכירים רק חלק מסדרות יקב טפרברג 1870, להלן פירוט הסדרות כולן:

בטפרברג 1870 יש 3 סדרות יין. סילבר, טרה, רזרב.

סדרת סילבר. בסדרה זו יינות זניים העשויים מענבים שנבצרו בשפלת יהודה: סירה, קברנה סוביניון, מרלו,  שרדונה, אמרלד ריזלינג ו - Late harvest white Riesling .  (יוהנסברג ריזלינג).

סדרת טרה. בסדרה זו רוזה, בלנד קברנה/מרלו, מרלו, קברנה סוביניון.

סדרת רזרב. בסדרה זו שרדונה, מריטאג', קברנה סוביניון.

יינות אפרת הם תת מותג של טפרברג. עלית רמת איכות יינות טפרברג תמשוך כלפי מעלה את יינות אפרת ובעתיד עם השיפור באיכותם הם יסווגו כאחת מסדרות יקב טפרברג.

בקצב העלייה באיכות יינות טפרברג, העתיד מסתמן ורוד.

בהצלחה ליקב טפרברג 1870.

אולי יגיע היום וגם אנו נכבס ביין לבושנו, כנאמר בבראשית מ"ט..

לחיים!

מרץ 2008