קטגוריות:
| >> שונות » דרבי קברנה באיש הענבים | |
מאת: אבי הלוי ואהוד ולטר מסורת 'הבתים הפתוחים' בבית איש הענבים חודשה עם פתיחת שנת 2006 בנושא מענין במיוחד: טעימה השוואתית של יינות קברנה סוביניון מהשנים 2000 ו- 2001 של מיטב היקבים בארץ. היה זה תרגיל מענין בנסיון לשרטט איזו שהיא הבחנה של טעם הקהל בין שני בצירים של יינות מהזן הפופולארי ביותר בקרב חובבי וצרכני היין בארץ. אנו נראה בהמשך שהניסיון הזה, אם בכלל היתה כוונה שכזו, לא צלח מהסבה הפשוטה שכל היינות היו מצויינים ועל פי התרשמות כותבי שורות אלו אין תשובה חד משמעית לשאלה "איזה בציר היה טוב יותר". כמעט כל היקבים המוכרים לנו השתתפו בטעימה: אמפורה, עם ק.ס. 2001 לעומת אותו יין משנת 2000. מאפייני הבציר ומזג האויר של כל אחת מהשנים 2000 ו- 2001 היו בהחלט שונים זה. בחורף שקדם לקיץ 2000 הייתה רמת המשקעים קטנה מהממוצע ברוב חלקי הארץ. בציר 2000 התקיים בשלהי קיץ חם במיוחד והסתיים לפני שהתחילו גשמים עזים בחודש אוקטובר. יבולי בציר 2000 היו נמוכים מהממוצע והביאו לריכוז טעמים וצבע בפרי. שנת 2001 באה לאחר שתי שנות בצורת שלא ידעה הארץ כדוגמתן שנים רבות. בחורף שקדם לקיץ 2001 כמות המשקעים באזור הצפון היתה נמוכה אמנם מהממוצע הרב-שנתי אלא שבאזור המרכז והדרום היא היתה סביב ומעל הממוצע הרב שנתי. טמפרטורות הקיץ היו נמוכות מהרגיל והביאו להתארכות ההבשלה ותקופת הבציר (מקור: פרסומים שונים). אהוד ולטר, חבר ותיק בפורומים שבאתר בחר לערוך את הטעימה עם שתי כוסות, 'בציר' בכל כוס, כדי לשפר את יכולת ההשוואה בין שני הבצירים. בדברי הפתיחה לרשמיו הוא כותב: " את היקבים עברתי בסדר אישי, בניסיון לטעום את היינות "הקלים" יותר בהתחלה ולסיים בכבדי הגוף שבהם." להלן רשמי הטעימה כפי שכתב אהוד: אמפורה 2001 – מעבר לחיבתי ליקב וליינן, הרי שליין של אמפורה יש ייחודיות שאני מזהה מייד, "על עיוור" (יעידו חלק מהחברים). דן אלוף, הכורם (שגם הטעים באירוע), קפץ על המציאה כשהגדרתי את המיקס המיוחד, בארומות ובטעמים כתערובת של מרווה, רוזמרין, זיתים שחורים ואגוז מוסקט. מה לעשות, זה עולם הדימויים שלי. טאניני במידה טובה, פרי אדום בשל, סיומת ארוכה ומתגלגלת. 2000 – ראה 2001, עם מורכבות ואיזון נהדרים! עושר הטעמים וחשיפתם לאורך זמן הרשימו אותי מאוד. למי שמחזיק עדיין את המגנום רזרב של שנה זו – 2003 – צעיר היינות בטעימה, שמצא דרכו לכאן מאחר וגרסאות 2000 ו-2001 אזלו. עולם ישן, שבא לידי ביטוי בשימוש טוב בחבית, שמירה על ערכי חומציות טובה, התומכת באיזון היין והימנעות מפירותיות יתר וריבתיות מחניפה. פרי יער אדום וכחול, צמחי תבלין על האף ובטעמים, גוף בינוני-מלא, תבלינים וקאסיס. סיומת בינונית ומהנה. 2002 – אדום כהה, חבית טובה על האף, דומדמניות בשלות, רוזמרין ותחושת פלפל שחור. גוף בינוני-מלא, מאוזן היטב, טאנינים טובים, מובלעים במרקם, דומדמניות ואוכמניות טריים, מרווה ורוזמרין המובילים לסיומת ארוכה ומתובלת. בזלת הגולן רזרב 2001 – בינוני על האף ועל החיך, נעים אך חסר מעט פרי וחומציות. סיומת בינונית. לדעתי נופל מהגרסה "הרגילה", אולי משום טיפול החבית או תיקונים שנעשו בתהליך. ריזרב מילניום 2000 – גרסה משופרת של הרזרב, עם ארומות בולטות של פרי בשל, קאסיס וחבית טובה. הגוף קרוב למלא, מאוזן, טעמים מורכבים, טאנינים עגולים וכמעט מתוקים. סיומת ארוכה. מזיכרוני, נראה בהשוואה לעבר, שהיין מתחיל לצאת מחלון השתייה שלו. 2001 – אדום כהה, ארגמני וצלול, ארומות דובדבנים, מנטה ואקליפטוס, מיתולוגי ליקב. גוף בינוני-מלא, מאוזן למדי עם חזית פרי עוצמתית, זיתים, מנטה, קאסיס ואניס. סיומת ארוכה ומהנה. 2000 – אדום כהה, תחושה בולטת של תבלינים על האף והחיך, פרי יער אדום, מנטה וקאסיס. לדעתי, לא יישמר עוד זמן רב. ברקן, רזרב 2001 – אדום מבריק, תחושת פרי בולטת על האף והפה, די מאוזן, טאניני במידה עם פחות חבית משל 2000, מעניין בטעמים אבל לא כ"כ מורכב. 2000 – חומצי יותר מה-2001, פירותי ומאוזן, פרי אדום, גוף בינוני, גווני קפה וטבק בטעמים, סיומת טובה. לטעמי היה קצת יותר מדי בי-סולפיט ביין, שלא נעלם בכוס, ואולי יירגע עם השנים. גוסטבו וג'ו 2001 – קברנה מוכוון חבית, עם הרבה פרי משובח, מתובלן היטב ונעים לשתייה. 2000 – מורכב יותר, מאוזן היטב, חומציות טובה וחבית במידה. ארומות פרי אדום צעיר, פטל וצמחי תבלין. גוף בינוני, עגול ועשיר, גרגרי יער אדומים טריים, וניל קל וסיומת מהנה. יחיה עוד מס' שנים. מישר, 730 2001 – אדום כהה וסגלגל, אף מפותח עם ארומות של פרי אדום, חרובים, פלפל ירוק ותבלינים. גוף מלא, עגול ורך על החיך, טאנינים מודגשים ונעימים, פרי אדום בשל וצמחי תבלין. סיומת מהנה ליין מפתה 2000 – עגול יותר ומוכן לשתייה עכשווית, פרי בשל על האף והפה, טאנינים משיים וחומציות סבירה, טעמי פרות יבשים, שזיף שחור, פלפל וצמחי תבלין. למיטב זכרוני כאן עוד יש מעט מרלו, שנעלם מהבלנד בשנים הבאות. מרגלית 2001 – "מורכב ומענג, אף מפואר ופה לא פחות" – ציטוט מדויק ממה שכתבתי באירוע, ללא עריכה. גוף מלא, מאוזן, חומציות טובה, טעמי פרי יער אדום ושחור, זפת, שוקולד מריר וטבק. מתגלגל על הלשון עוד ועוד, עם סיומת ארוכה. 2000 – אדום כהה ואטום, ארומות של פרי בשל, פרות יבשים ותבלינים. גוף מלא, חסר מעט חומציות, טעמי חרובים, פרות בשלים, צמחי תבלין, אגוז מוסקט וסיומת טובה. ססלוב, אדום 2001 – אדום וצלו רמת הגולן, ירדן 2001 – אני סבור שמרבית חובבי היין מזהים את הקברנה של ירדן עם עיניים עצומות, ידיים קשורות מאחורי הגב ועומדים על רגל אחת, כפופה. בלי קשר לשנה. זו עקביות מרשימה, שנשמרת גם כאן, עם ניחוחות פרי על רקע חבית משובחת, גוף מלא עם פרי מודגש, טאנינים יבשים מעט לקראת רגיעה בשנים הקרובות, ציפורן ואגוז מוסקט הגולשים גם לסיומת הארוכה. 2000 – כמו 2001, רק מורכב יותר ומאוזן יותר. אמנם פחות בומבסטי על האף בהשוואה לאחיו הצעיר אבל איזה כושר התפתחות בכוס! מעודן ואלגנטי. אני נזכר שפתחתי לאחרונה בקבוק זהה, שנשמר אצלי במקרר, והוא הראה מופנמות יחסית; שיערתי שזו דעיכה זמנית, וכנראה היא קשורה לטמפ' המקרר כמו גם למשך הזמן מביקבוק, ועובדתית היין שבטעימה היה מעבר לכול דעיכה. רקאנטי, ריזרב 2001 – אדום ארגמני וצלול. פרותי ומורכב על האף, פרי בשל וצמחי תבלין. גוף כמעט מלא, חסר מעט חומציות מאזנת, חבית טובה, אוכמניות ודומדמניות בשלות, רוזמרין, רמזים לציפורן ואגוז מוסקט עם סיומת ארוכה ומהנה. 2000 – נעים לשתייה אבל חסר עתה מורכבות שזכרתי. אדום כהה, ארומות פרי בשל ושוקולד. גוף בינוני-מלא, מאוזן אבל בדעיכה, טעמי אדמה ושוקולד, מעט טבק וצמחי תבלין. שורק, ספישל ריזרב 2001 – נוכחות חבית חזקה (מדי) בארומות ובטעמים! אפשר היה להרגיע את העץ, כי התרשמתי שהפרי היה יכול לשאת את תהליך ההכנה גם עם טיפול חבית מתון יותר. תחושת הפרי היא של בשלות גבוהה על האף, טובה על החיך, טאנינים יבשים וחומציות חסרה. יין טוב, שהזמן יעגל אותו. 2000 – חבית רגועה יותר, פחות פרי ויותר מורכבות, דובדבן שחור, קאסיס, זפת, אספרסו ועוד טעמים שניונים. לטעמי, גם ביין זה יש משקל יתר לתהליך, אולי גם ליינן, ופחות לפרי. תבור, מסחה 2001 – כהה למראה, אף בשל, ארומות ממלאות את הנחיריים עם הרבה תבלינים. גוף מלא, פרי יער שחור, דבלים, תבלינים וצמחי תבלין, עגול ודי מוכן לשתייה. 2000 (חבית פרטית) – ארגמן כהה, כמעט שחור ואטום, ארומות של פרי יבש, חבית טובה, זפת – כמעט כמו אמרונה איטלקי! גוף מלא, מסיבי, מאוד מתובל, טאנינים לעיסים שיסייעו ליין להמשיך ולהתפתח, מורכבות ועושר טעמים עם רבדים המתפתחים בכוס למי שלא מתעצל לסחרר את היין. סיומת ארוכה מאוד, קצת מפולפלת על שולי הלשון. אהבתי מאוד. סיכום: שני הבצירים מצויינים! ייחודו של כל אחד מהבצירים הוא במאפיינים, נגזרי אקלים, אשר השפיעו על איכות היינות, על יכולת התפתחותם עם הזמן, ועל כושר שימורם לאורך זמן. ביינות בציר 2000 ניתן להבחין שהיינות מאוזנים, שיווי המשקל בין פרי-אלכוהול-חבית-חומציות נשמר היטב ואף מרכיב לא ממש דומיננטי. התוצאה היא יינות מורכבים, אלגנטיים, המתפתחים היטב עם הזמן ולהם יכולת השתמרות טובה מאוד. יינות בציר 2001 בומבסטיים. בשיווי המשקל יש דומיננטיות לפרי והחומציות מעט חסרה. התוצאה היא יינות פירותיים, מעט מחניפים, אלכוהול בולט, המוכנים לשתייה כמעט מיידית ויכולת השתמרותם טובה "בלבד". ינואר 2006 |
לחכות עוד כמה שנים, ולקרוא לי בפתיחה...
ל, ריחני מאוד, ניחוחות פרי אדום, עץ משובח מהחבית, קינמון וציפורן. גוף מלא ופירותי, מרקם נעים ועגול, טאנינים משיים, גרגרי יער בשלים, אגוז מוסקט, קינמון, זפת, שוקולד ומוקה. סיומת ארוכה ומתובלת. סברתי שהיין טוב מאחיו הבוגר, גרסת 2000, וייתכן שההסבר לכך הוא שענבי הרזרבד, שלא יוצר ב-2001, מצאו דרכם לאדום. 2000 – גוף מלא, מאוזן, עם חומציות טובה, מורכב ומהנה מאוד. דגש על פרי טוב, גם אם לא מוחצן, חבית תומכת (למעשה כחמישה סוגי חבית), אבל מעט מרירות מיותרת בסיומת.