מאת: ישראל פרקר

בדרך לרעננה, כשטיפות הגשם הגדולות שטפו את סימני הבוץ שעל זכוכית החלון הקדמי באופל שלי ושפריצים של מים התעופפו מתחת לגלגלים בחצותי שלוליות ענק, עלו מחשבות כמעט נוגות במוחי: לא ניראה לי שהרבה חובבי יין יעזבו בערב חורפי כזה בתים מחוממים ויבשים ויגיעו לקניון רננים ברעננה לעוד טעימת יין.

שמחתי שטעיתי ואפילו הייתי בהלם קטן כשהגעתי לרחבה שבחזית חנות "דרך היין", סניף רעננה. ראיתי שם מאות אנשים (קרוב ל-1,000 בס"ה במשך הערב, לדבריו של טל שקד) אוחזים בכוסות זכוכית ארוכות רגלים. ראיתי גם המון בקבוקי יין אדום ולבן וגם שפע של חיוכים, שמחה, הנאה וקצת שיכרות. ומה צריך הבן אדם יותר בערב סגרירי כזה של סוף שבוע שבו החמאס זכה בבחירות אצלם ואנחנו עוד לא בטוחים לגמרי מי יזכה בבחירות אצלנו...

ניראה ששוב עבר בהצלחה עוד מבצע לא קטן של משפחת שקד, זו השוקדת על העלאת המודעות ליין ישראלי (וזה המיובא) בקרב עוד ועוד אנשים במדינתנו.

הפנינג יינות ישראלים
ובחזרה ליום חמישי בערב, סוף ינואר 2006. הפנינג יינות ישראלים – הכריזו השלטים הענקיים בקניון. בדקתי במילון ומצאתי שהפנינג הוא "אירוע בידורי מאולתר וספונטאני בהשתתפות הקהל".

אילתורים לא היו שם, יין זה דבר רציני והמנסים לאלתר נופלים באמצע הדרך. הרבה יינות טובים היו שם (אלי שקד הסביר שהיקבים נדרשו להציג הפעם את יינותיהם הטובים במיוחד). הם הוצגו על 22 דוכני היקבים. נציגי ונציגות היקבים (ייננים כמעט ולא ראיתי שם- וחבל !!! כי אין כמו הקשר הישיר בין יינן לצרכן, לשיפור הבנת היקב ויינותיו אצל חובבי היין) נחמדים\ות ויפים\ות כתמיד, מזגו את היינות לכוסות, בלי חסכנות ובחיוכים רחבים. בקשר להפנינג אז כן, הקהל השתתף בצורה פעילה מאוד בחגיגה. עזרו לכולם אנשי משפחת שקד בראשות אורי, ואלי שהסתובבו בין הנוכחים, יעצו וסייעו להצלחה. (והקופה בחנות תיקתקה... סימן לאהבת היין הישראלי !)

מה נמזג בכוסות:
אמפורה: מד רד, רייטון וקברנה סוביניון.

בזלת הגולן: קברנה סוביניון, וקברנה סוביניון רזרב.

בנימינה: ויונייה ספיישל רזרב, קברנה סוביניון ס"ר, גווירצטרימינר ס"ר , סוביניון בלאן ס"ר, יוגב קברנה – מרלו, יוגב קברנה – שירז, יוגב שרדונה – סוביניון בלאן.

ברקן: מרלו רזרב, קברנה סוביניון רזרב, פינוטאג' רזרב

דלתון: ברברה, מרלו רזרב, קברנה סוביניון.
המערה: המערה 2002

הרי גליל: פינו נואר, שירז, יראון.
טוליפ: JUST סוביניון בלאן, MOSTLY מרלו ושירז.
יתיר: קברנה-מרלו-שירז, סוביניון בלאן.

כרמי יוסף : ברבדו קברנה סוביניון.

מרגלית: קברנה סוביניון 2003 , קברנה פרנק 2003 .

ססלוב: אדום קברנה סוביניון, אביב קברנה סוביניון, אביב מריאג'.
סגל : פיוזן אדום ופיוזן לבן.

עמק האלה: קברנה סוביניון, ואברד.
קלו דה גת: הראל מרלו 2004, הראל סירה 2004, הראל קברנה סוביניון 2004.

קסטל: גרנד ויין 2002, גרנד ויין 2001, פטיט 2003 ושרדונה C
צרעה: גבעת חלוקים קברנה סוביניון 2003, אילן קברנה 2003, צרעה ספיישל סלקשיין 2003.
רקנאטי: מרלו, קברנה סוביניון, מרלו רזרב, פטיט סירה-זינפנדל רזרב.
רמת הגולן: ירדן קברנה סובניון, ירדן סירה, ירדן פינו נואר, ירדן שרדונה, ירדן ויונייה.
שאטו גולן: קברנה סוביניון, מרלו.

תבור: קברנה סוביניון עתידי.
תשבי: אסטייט מרלו, אסטייט קברנה סוביניון.

הייתה זו נבחרת אדירה של 22 ממיטב היקבים שהתברכה בהם ארצנו, ששלחו לאירוע המרשים למעלה מ60 סוגי יין.
כל משתתף באירוע קיבל את רשימת היינות בדף מיוחד בו צוינו מחיריהם. 20% הנחה ניתנו לאלה שקנו לפחות שישה בקבוקים. חבל רק שלחלק מהיינות לא צוינה באותה רשימה שנת הבציר כדי שאפשר יהיה להתמצא טוב יותר בערב רב של היינות שהיו שם.

 קצת סטטיסטיקה: ממוצע מחיר קניה היה 89.16 ₪ לבקבוק כאשר היינות היקרים ביותר היו יינות קסטל גרנד ויין שעלו 160ש"ח לבקבוק. היין הזול ביותר היה בנימינה ס"ר גווירצטרמינר, 29.9 ₪ לבקבוק. 13 יינות היו במחיר מעל 100 ₪ ו9 בלבד מתחת ל50 ₪. (כלומר - אירוע שלא מיועד להמונים המסתפקים ביינות הזולים !)

חינוך חינוך  חינוך
כשחזרתי הביתה סמוך לחצות הלילה הזדרזתי, העברתי את 85 התמונות שצילמתי במשך הערב למחשב והתחלתי לצפות ולערוך אותם. זאת דרכי. ההנאה שלי מהאירועים ממשיכה וגוברת לאחר שאורות מקומות האירוע כבר כבו, הכוסות נשטפו והמשתתפים, שדמם רווי באלכוהול, שרויים על יצועם וחולמים חלומות פז על אירוע הטעימה הבא. ניראה לי שעבור רובם זהו חלום טוב שהופך מהר מאוד למציאות בקצב בו נערכים אירועי היין בארץ. רק בשעות שהשמש כבר כמעט זורחת לקראת יום חדש, אני מצליח להתרשם ולראות מקרוב על מסך המחשב, יותר טוב מאחרים (בעזרת הזום של מצלמתי) את פניהם והבעותיהם של אלה האוחזים בידם בכוס היין (ה"מקצוענים" אוחזים בבטחה ברגל הארוכה והפחות "מקצועיים" מחבקים בכל אצבעותיהם את הכוס רחבת הבטן), בודדים וזוגות, עוברים בין הדוכנים, משוחחים, מחייכים ונפגשים מרוצים עם חברים ותיקים וחדשים (מאירועי יין אחרים). אני רואה ונהנה (עוברת בי מין הרגשה מופלאה וניפלאה), רואה, חושב ומכריז בתוכי:

רבותי, יש עתיד ליין הישראלי !!! אך בשקט בלי להעליב אף אחד אני מוסיף ואומר לעצמי : אבל אנשי היקבים ממשיכים לא לרצות ללמוד ולהבין שיין, שיהיה הטוב ביותר, לא מספיק רק לדעת לייצר כהלכה, יין צריך גם לשווק לכמה שיותר לקוחות!!!
אנשים מגיעים לאירועי היין מכל קצות הארץ. פגשתי ברעננה אנשים מערד, מקרית מוצקין, מראשל"צ, רחובות, מודיעין השרון וגוש דן. אחוז גדול מהבאים הם אנשים קבועים העוברים מאירוע לאירוע לאחר שהבינו כבר מזמן את הכיף הגדול הנגרם להם במפגש עם חובבי יין אחרים ובהכירם עוד ועוד יינות ישראלים חדשים תמורת תשלום קטן (שתמורתו מקבלים כוס טעימה והמון יין). יודעי דבר מעריכים שמספרם של אוהבי היין הישראלי, בארץ, ומביניו האמיתיים לא עולה על 6-7 אלפים, בעוד שמספרם של הבליינים (אלה האוהבים ליהנות מטעם החיים), צעירים ומבוגרים המהווים לקוחות פוטנציאליים ליין הישראלי נושק בקלות ל100 אלף ואף יותר.

מה שחסר פה בארץ זה חינוך מאורגן וממוסד להכרת ואהבת היין הישראלי. בקורסים הנערכים ב"איש הענבים", ביקב ססלוב, ביקב שורק, ב"סוד היין", ב"ספיישל רזרב" בWine Society ועוד, משתתפים בשנה מספר ס"ה מאות אנשים בלבד, ואיפה השאר? רק חינוך ומסירת מיידע מתאים לקהל הפוטנציאלי של צרכני היין יגביר את המכירות.

אני בדרכי שלי מנסה לטפטף מדי פעם בכל מקום אפשרי, אט אט, עוד ועוד עצות שלדעתי יכולות לסייע להרחיב את מעגל קהל מעריצי היין הישראלי. תמיד קיימת תקווה בלב שאולי מישהו יפנים את עצותיי ועצות חברי וישתפרו מעשיו בנדון... (לרוב, לצערי, הרצון נשאר בגדר תקווה בלבד, דבר הגורם כמובן ליציבות רבה וארוכת זמן ללא שינוי בכמות צריכת יין לנפש במדינה, המסרבת לעלות בקצב שמספר היקבים עולה וכמוהם מספר היינות המיוצרים מדי שנה בארץ)

ידידיי בעלי היקבים, האם אתם באמת חושבים שמשתתף באירוע המגיע לדוכן שלכם ובידו רשימת 60 יינות המוצגים במקום, יכול לזכור את היין שלכם יותר משתי דקות ולדעת את הבדלי טעמיו ומרכיביו מאלה של היין של היקב הסמוך וזה שאחריו ולפניו? חובה עליכם לדעתי, לצייד כל טועם בדף יינן מפורט המתאר את היין הניטעם באירוע ומחירו. לא מספיק רק למלמל בחפזון את שם היין ולמזגו לכוס. דקה אחת לאחר מכן כבר ימולמל שם יין מיקב אחר שימזג לאותה כוס בדיוק. כשאחוז האלכוהול בדם עולה, רמת הבנת וזיכרון המלמולים יורדת. רק חומר כתוב, ממוקד, יאפשר לזכור טוב יותר את היין הנטעם ואחר לרכוש אותו (או לא). אפשר להשאיר מקום על הדף למתן ציון מידי לשימוש הטועם. שלושה ציונים מספיקים בהחלט: טוב, בינוני וגרוע (לא עלינו, הרי יין גרוע לעולם לא תביאו לטעימות).

ידידיי בעלי החנויות, מאות יינות ישראלים מוצגים על המדפים בחנויותיכם. ההלם גדול לכל בר דעת הנכנס לחנות, שהולך לאיבוד בקלות בין המבחר הענק של הקברנה והמרלו, השירז והסוביניון בלאן. "כמה יקבים יש לדעתכם בארץ?" שאלתי זוג צעיר נחמד מכפר סבא ב"רננים". "בערך 50" ענו השניים ביחד במקהלה.
הם הופתעו כששמעו ממני את המספר הכמעט "אמיתי". מאיפה שידעו את המספר אם אף אחד לא טורח לספר להם בשפה הידועה להם (ללא מליצות, טאנינים ועפיצות) על כל היקבים הפזורים בארץ. אף אחד לא דואג לחנך וללמד אותם ועוד עשרות אלפים צעירים בנושא. החנויות הם בית הספר הראשוני בו נתקלים הצעירים ביין. חייבים לרכז את יינות כל יקב בנפרד עלהמדפים ולשים לידם שלט עם דברי הסבר על היקב ומיקומו. חייבים גם לצרף לכל בקבוק הניצב על המדף דף יינן מקוצר שיספר על היין, וגם כמה ביקורות, ואף מידע על פרסים שקיבל. יהיה גם נפלא ומועיל אם לכל בקבוק יין שייארז לאחר הקנייה יצורפו גם דף היינן והיקב. אם בנאפה ובסונומה וואלי שבקליפורניה עושים זאת (ראיתי בביקורי שם- ראו תצלום יינות על מדף בחנות יין למטה), אין כל סיבה שגם כאן לא יעשו זאת גם. מסר דומה אני גם שולח למסעדנים שדאגו להכין תפריטי יין יפים ומגוונים. האם נידמה לכם שהלקוח הממוצע ידע מהו יקב בוטיק X או Y או מה ההבדל בין יינותיהם, שלכולם שם דומה, אם לא תדריכו אותו ותצרפו לתפריטים גם את המידע על היקבים והיינות.

כולנו מחכים לעוד הרבה אירועי יין טובים ומהנים, משפחת שקד !!

לחיים, לחיי היין הישראלי !!

ינואר 2006

לגלריית התמונות שקלטה עדשת המצלמה