מיזם גדול ומיוחד הולך ונירקם לו בחדרי חדרים ומתחיל לזרום מהם החוצה, הקמת התיישבות מרחבית ייחודית בגליל.
בראש  צוות החשיבה של המיזם עומדים :  
שורצמן צבי
מידען ויזם העוסק בבניה ופיתוח בנגב, ביהודה ושומרון ובמקומות נוספים בישראל מזה כשלושים שנה, אוהב ארץ ישראל המודאג מהמתרחש בארץ בשנים האחרונות והמאמין כי הגיע הזמן לעשות מעשה.

סיני גדעון
פרופסור להנדסה חקלאית אוהב הארץ אשר פיתח יחד עם פרופ' דן זסלבסקי את שיטת מלכודות הנגר להחדרת מי הגשמים לקרקע ומניעת זרימתם העילית לים שיטה המגדילה את רטיבות הקרקע ומאפשרת גידולים חקלאיים ללא תוספת השקייה.

הדס עמוס
פרופסור מומחה לקרקע, גמלאי מכון וולקני במשרד החקלאות בבית דגן, ישראלי שרשי המשמש כיום גם כיושב ראש פורום יינני ישראל.

צבי שורצמן, הוגה הרעיון השואף להגשימו בשטח במהירות האפשרית, סיפר לנו על רעיונו והצעותיו לפיתוח המיזם. הרעיון החל לצוץ לאור הצורך להגדלת ייהוד הגליל והביטחון שקיימות דרכים לעשות זאת בדרכים פשוטות יותר וזולות יותר מהנעשה כיום ע"י הממסד.

ישראלים רבים טיילו וראו עולם, הם ראו את דרכי היין ואת טוסקנה וכשהיו שם שאלו את עצמם למה לא אצלנו. אכלוסיה זו, וזו אשר כבר הבטיחה את קיומה הכלכלי הבסיסי כמו גמלאי צה"ל ומשרד הביטחון, הם קהל היעד להתיישבות מיוחדת וחדשה בגליל אשר ללא כל ספק תענה לכמיהתם לשיפור איכות חייהם.
ידוע  כי "אי אפשר לחיות מחקלאות" ולכן אוכלוסיית היעד היא זו אשר תשתמש בחקלאות כתוספת להכנסתם ולא תראה בה את הכנסתה העיקרית. היא תהיה רגישה פחות לשינויים המתחוללים מעת לעת בענפי החקלאות השונים.
מערכת הכבישים בגליל ששופרה מאד בשנים האחרונות והתקדמות הביצוע של כביש מס 6 "חוצה ישראל" תורמים רבות לצמצום המרחק המנטלי בין הגליל למרכז הארץ ויקלו מאד את המעבר.

תהליך ההתיישבות במאה השנים האחרונות והמקובל גם היום מכיל את הפעולות הבאות: איתור משבצת קרקע גדולה יחסית העונה לדרישות ביטחוניות, חקלאיות או אחרות, גידורה, סלילת דרכים פנימיות ודרך חיצונית מכביש ראשי אליה, השקעה גדולה בתשתיות מים, אנרגיה, תקשורת, שירותים קהילתיים ושירותים נוספים ומסירתן חינם למסגרות קיבוציות או מושביות, או מסירתן למתיישבים בחצי חינם במצפים ובישובים קהילתיים
הליך כזה המאופיין בעיקר בכך שהכל עד למסירת היישוב למתיישבים מבוצע בידי הממסד נמשך בשל סרבולי מערכת ידועים זמן רב ועולות לעם ישראל ממון רב.  הממסד במקרים רבים נדרש להמשיך ולתמוך ביישובים זמן רב לאחר הקמתם
באירועי האדמה האחרונים בגליל מצאו עצמם כמה יישובים נצורים ומאוימים בידי הלא ציוניים.
ההתיישבות המוצעת מצביעה על האפשרות לנצל את התשתיות שנוצרו ממילא בכל שנות ההתיישבות בדרך שתתפוס את צירי התנועה בין הישובים הקיימים באמצעות אכלוסיה איכותית המבקשת לשפר את איכות חייה, שצורת התיישבות כזו מתאימה לה מאד, שתיאחז בקרקע עם גידולים חקלאיים במשבצות קרקע גדולות ככל האפשר.המתיישבים ייצרו לעצמם ולמתיישבים נוספים מקומות עבודה על ובסמוך לדרכים הקיימות ובזמן קצר יחסית, שכן המטלה המרכזית תבוצע בעיקר ע"י יוזמה פרטית.
מתיישבים אלה יצטרפו וישתלבו בתשתיות הקיימות כמו: חינוך, רפואה, תחבורה, אנרגיה, מים ומסחר ויחזקו בכך את המערכות הקיימות מחד ויוזילו מאד את עלות הקמתן.
לדעת המציעים תוכל התיישבות זו לשנות את מפת ההתיישבות בגליל בתוך 3 שנים.
לאחר שיקבע חבל ארץ להתיישבות יסרקו כל הקרקעות לאורך הצירים הקיימים במטרה לאתר חלקות שיתאימו להקמת 3 עד 6 חוות בכל חלקה. המרחק בין הקבוצות ייקבע בהתאם למצאי הקרקעות המרחק בין החוות בכל חלקה יהיה קרוב ככל האפשר האחת לשניה.
כל החוות בחבל יאוגדו תחת שם ומסגרת אחת למשל: ארץ מגד, דרך יין, דרך יודפת הררית.
נמצא כי עם סיום סלילת "חוצה ישראל" יהיו מרבית ההתיישבויות במרחק דקות נסיעה מכביש מס 6 ובמרחק כשעת נסיעה למרכז הארץ.
התפתחות המכללות האקדמיות הגליליות בשנים האחרונות ותכניות הפיתוח הכוללות הקמת אוניברסיטה בגליל יאפשרו לדור ההמשך להיאחז באזור תוך השלמת השכלתם האקדמית. 
בשנים האחרונות השתפר טעמו של הישראלי הממוצע, הציבור הישראלי הגדיל את צריכת היין השנתית הממוצעת לנפש מכ 4.5 ליטרים בשנה בשנות השמונים עד לכ 7.0 ליטרים בשנת 2002 . בארץ פועלים כ 16 יקבים מסחריים ומעל ל 50 יקבי משפחה או בוטיק. כלל הייצור בשנתיים האחרונות הוא כ 45 מליון בקבוקים לשנה. למרות המיתון השורר בארץ, תרבות היין ממשיכה לפרוח, כרמים ניטעים, יקבים נפתחים וסדנאות יין צצות כפטריות לאחר הגשם.
לישראל חסרים היום כ 60 אחוז ממוצרי שמן הזית, זיתי מאכל וזיתי שמן והם מיובאים בעיקר מירדן. רוב הייצור המקומי נצרך  בעיקר ע"י ערביי ארץ ישראל.
הנתונים הנ"ל בצירוף הנטייה העולמית לחזור למזון טבעי מצביעים על אפשרויות פיתוח חקלאות שתצליח לפרנס בעתיד חקלאים רבים.
גם שיטת השקייה מיוחדת וזולה מציעים יוזמי ההתיישבות החדשה.
שיטת "מלכודות הנגר" המוצעת מתבססת על מנגנון טבעי הקיים בשטח פתוח לריכוז מי נגר למקומות קעורים. היא מוצאת את אותם קערים זעירים בשטח ומייעדת את הגידול רק לשטחים קעורים, המנגנון הטבעי של זרימות עיליות וקרקעיות לאזור הקעור מתוגבר בשיטה שפותחה ע"י  הפרופסורים זסלבסקי וסיני בעזרת סוללת עפר נמוכה שתבוצע ע"י קק"ל. זרימת המים לשטח הקעור ממשיכה עוד זמן רב אחרי הפסקת הגשם כך שרטיבות הקרקע גדולה בהרבה מזו הממוצעת לשדה, ומאפשרת גידולים חקלאיים מסורתיים, טבעיים, אמינים וברי קיימא המבוססים על מי גשם.
מוצע כי קק"ל תנצל את משאביה לנטיעת עצי ארץ ישראל מניבי פרי  (במקום עצי היער שאין בהם כל שימוש בעת צמיחתם) שיימסרו למתיישבים שישמרו, יתחזקו, ינצלו אותם וישלמו תמלוגים, המציעים חושבים כי בשיטה זו יחסכו משאבים רבים בגין שמירה, אחזקה ונזקים רבים בעיקר שרפות שהפכו למכת מדינה.
כפר נושאי

רעיון הכפר המתהווה סביב ענף חקלאי אחד, הוא היוצר את המונח המרחבי התואם כמו "דרך היין", "ארץ מגד" וכו',  שכן ריכוז רב יחסית של העוסקים באותו ענף באותו חבל ארץ יוצר "סביבה מתמחה" המעלה את איכות התוצרת ומהווה גורם משיכה עז לתיירות פנימית וחיצונית. "סביבה" מכילה את כל מגוון המקצועות והעיסוקים הדרושים לפיתוח, ייצור, ושיווק הענף.
ענף היין למשל כולל: כורמים, משתלות, יקבים, ייננים, מדבירים, מסגרים, שרברבים, חשמלאים, אנשי קירור, בוצרים, חבתנים, משווקים, אנשי יחסי ציבור, הדרכה, הלנה, הסעדה, מכירת ציוד, גרפיקה ועיצוב , ארגון תערוכות השקות טעימות ועוד
חווה היא מילה נרדפת ליזמות ולמשפחתיות, שכן חוות חקלאית מתנהלות בדרך כלל ע"י בני המשפחה, סביב ובתוך חווה משפחתית אפשר לפתח תעסוקה ומגורים לעובדי חווה נוספים שאינם מבני המשפחה והמעונינים בדרך חיים זו והמתאימה מאד למשפחות לא יזמיות.
תשומת לב רבה תושקע בבינוי ההתיישבות. החל מבחירת המשבצות וכלה בבניית המבנים ונטיעת הנוף.
 לאחר שיאותרו קרקעות זמינות ומתאימות ייקבע מספר החוות והתמהיל  הקבוצתי המתאים ביותר. למשל: אם תאותר משבצת המכילה 150 דונם קרקע המתאימות לנטיעת כרמים ועוד 30 דונם המתאימים לתעשייה חקלאית ניתן יהיה להקים בה 3 חוות כרם עם או בלי יקב ועוד חוות שירותים אחת וכן חווה נוספת שתכלול מסעדה ותשמש מלונית בת 8-10 חדרים.
התכנית תשאף לקרב את מבני המגורים של כל החוות האחת לשניה ולדרך הראשית וזאת כדי להגביר את תחושת הביטחון הן של המתיישבים והן של המשתמשים בדרך. הבינוי ייצמד לתוואי הקרקע ככל האפשר ויימנע מחציבות עמוקות מחד ומפגיעה בקווי הרכס מאידך. חומרי הבנייה במעטפת המבנים  יהיו בחלקם מאבן מקומית. גם במבני תעשייה ושירותים יידרש פתרון אדריכלי קפדני שיחייב בין השאר שילוב של אבן מקומית.
בתחום זה מוצע כי כדי לזרז, לייעל, ולהוזיל את עלויות התכנון, תיערך תחרות בין האדריכלים, התכנית או התכניות ופרטי הבניין שיזכו בתחרות יהוו את ההנחיות לתכנון בוועדות התכנון.
כל התשתיות המסחריות, החינוכיות, התחבורתיות, והרפואיות יסמכו על התשתיות.
משימות המדינה

יוסמך צוות מצומצם שיכלול נציגים ממנהל מקרקעי ישראל, משרד החקלאות, קק"ל, ונציג המתיישבים שיאתר קרקעות זמינות מתאימות. חברי הצוות יסיימו את עבודתם בתוך 60 יום
במקביל, משרד הבינוי והשיכון האגף לבנייה כפרית יקיים תחרות בין אדריכלים לבינוי כולל ואפייני של כל אזור או מרחב המיועדים להתיישבות. יבחר את התכניות הטובות ביותר תוך 5 חודשים. התכניות ופרטיהן ישמשו את וועדות הבנייה המקומיות כבסיס לאישור התכניות של כל חווה שיוכנו ע"י המתיישבים
תשונה שיטת אישור תכניות לבניה. הוועדות המקומיות יאשרו בו ביום כל תכנית המוגשת להם, וזאת כנגד התחייבות אישית של המתכננים והמתיישבים לעמוד בכל תנאי התכנון שנקבעו ופורסמו מראש ע"פ התכניות שזכו בתחרות. ההתחייבויות יכללו סנקציות כמו הפסקת הבנייה, אי מתן טופס אכלוס, קנסות ועוד. מתכנן שתכניתו תסטה מהוראות התכנון יידרש להליך רישוי רגיל בתכניות הבאות שיגיש לוועדה.
ההצעה לוקחת בחשבון כי מערכת הדרכים הקיימת והתשתיות שעליהן מים, חשמל, וטלפון ישמשו כדרך הפנימית המחברת בין החוות. ייתכן ויימצאו מקומות אחדים עם תשתיות חסרות, באחריות משהב"ש להשלים תשתיות אלו עד ובסמוך להשלמת החוות ע"י המתיישבים.
קק"ל יבצעו מלכודות נגר להחדרת מי גשם לחלקות המתוכננות לנטיעה, ע"פ הנחיות הטכניון הפקולטה להנדסה חקלאית. התחלת העבודות עם אישור תכניות הבנייה של כל חווה.

ארכיאולוגיה

אתרים ארכיאולוגיים רבים בגליל, ובמיוחד אלה הפחות ידועים, מוזנחים מאד והמטייל המצוי לא נחשף אליהם.
בעולם המודרני קיימת נטייה לשחזר מבנים המיועדים לשימור ולמסור אותם לגורמים פרטיים לצורך הפעלתם והצגתם לציבור.
ביוון שוחזרו בכפרים עתיקים בתים שהפכו לאתרי אירוח.
 מבוקשים מאד גם ארמונות בני מאות שנים  חודשו והפכו למלונות מבוקשים מאד ברחבי אירופה.
ההשקעות נעשו ע"י משרדי התיירות במדינות המדוברות ונמסרו להפעלה לגורמים פרטיים שגרו תחזקו שמרו התפרנסו מהאתר ושילמו תמלוגים למדינה.
מוצע בתכנית זו לאתר באזורי ההתיישבות אתרים עתיקים שיימסרו חינם ליזמים פרטיים אשר ישקמו ישחזרו ויגורו בחלק מהמבנים בעצמם כנגד התחייבות לשמור ולתחזק את כל האתר ולפתוח אותו לציבור.

התחייבות המתיישב

המתיישב יכין תכנית עסקית שתציג התכנות כלכלית לחווה שתנוהל כיחידת רווח. התכנית תכלול את תאור עיסוקי החווה, מספר מקומות התעסוקה שיווצרו ומקורות המימון. התכנית תאושר ע"י גורם כלכלי עסקי שיוסמך ע"י משרד התמ"ת
התשתיות הנדרשות בתוך המשבצת שתימסר למתיישב תבוצענה ע"י ובמימון המתיישב למעט מלכודות הנגר שיבוצעו ע"י קק"ל
כל הגידולים בחווה יבוצעו בהתאם להמלצות משרד החקלאות והפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון ע"פ המחקר של הפרופסורים דן זסלבסקי וגדעון סיני. שמטרתן העיקרית הימנעות מהשקיה לא טבעית. 

צבי שורצמן מאמין שתכניתו היא ברת ביצוע מהיר, ולא ירחק היום בו יוכלו חובבי היין בארץ לשתות עוד הרבה יינות חדשים שיוצרו ביקבים חדשים שיוקמו בקרוב מאוד ברחבי הגליל, בדרך היין הגלילית.

תכנית ההתיישבות נמצאת עתה בבדיקת התכנות במוסדות השונים. התכנית הוצגה עד היום בפני אנשי מעשה, אקדמיה ומוסדות מיישבים, ונתקבלה באהדה רבה.
במקביל החלו לבנות מאגר מידע שיכלול מידע על משפחות המעונינות בצורת התיישבות מיוחדת זו.
פרטים נוספים אפשר לקבל לאחר פניה לאי מייל know@bezeqint.net .

גם אתר אינטרנט למיזם.