ישראל פרקר

"בקבוק יין הוא חי –משתנה כל הזמן ומשיג מורכבות. זאת אומרת, עד לשיא שלו – כמו ה-61 שלך – ומתחיל את נסיגתו הבלתי נמנעת. ואז הוא מה זה בן זונה טוב."
מאיה (מלצרית יפה) –"דרכים צדדיות"

יום רביעי בלילה חורפי. ההצגה השנייה בבתי קולנוע אחרים בת"א כבר התחילה. בקולנוע גת בת"א, טרם כבו באורות. בלובי של הקולנוע מזגו יוסי שחם ורעייתו, מיקב שורק, יינות אדומים בגביעי זכוכית, להנאת הלוגמים שנגסו בקוביות גבינה ריחניות. היו אלה כמה דקות לפני תחילת הפרמיירה לסרט חדש העומד לעלות לאקרנים בבתי הקולנוע בארץ ב17 בפברואר:

"דרכים צדדיות (Sideways)"

זהו סרטו הרביעי של הבמאי אלכסנדר פיין. עד כה הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר מטעם איגודי הקולנוע של ניו יורק, טורונטו, לוס אנג'לס, בוסטון, סן פרנסיסקו, שיקגו ופלורידה. רבים מהם העניקו לסרט את פרסי המשחק, התסריט והבימוי. הסרט שהיה מועמד ל- 5 פרסי גלובוס הזהב, זכה בפרסי התסריט והסרט הטוב ביותר בקטגוריית הקומדיה והוא מועמד ל-7 פרסי אוסקר.

הכל מתחיל עם שני חברים שיוצאים למסע יינות בכרמי קליפורניה... רק כדי להיתקל באבחון שנון ויבש על ערכי האהבה והחברות, על הבדידות והחלומות שלא עוזבים אותנו יחד עם המאבק הממושך בין יין פינו נואר לקברנה.

ומה בעצם אני, המטיף ליין ישראלי עשיתי בפרמיירה הזאת. הגעתי  לשם כדי לחזק ולהוכיח לעצמי שוב עד מה עוצמתי הוא היין. זהו לא סתם נוזל אדום, משכר. יש בו שילוב של הרפתקנות, רומנטיקה, סקס, מסתוריות, יופי, ריח משכר, צחוקים, שמחה ואפילו שקרים ואלימות. הכל מצאתי בסרט המקסים הזה.

 ההרפתקה מתחילה כאשר מיילס (פול ג'יאמטי) מחלים טרי מגירושיו, סופר נחוש, ומעריץ כפייתי של עולם היין, מחליט להעניק לחברו מימי הקולג', שחקן מדרגה משנית, ג'ק (תומאס היידן צ'רץ'), מסע חגיגי אל תוך הכרמים כמתנת חתונה, בין הדרכים הצדדיות של עמק סנטה אינז בקליפורניה. זוג מוזר מהם לא יכול היה להיברא. ג'ק הוא ממגנט נשים שחולה על סקס. מיילס הוא לוחם חבוט ועייף. ג'ק מחפש את "הטעם האחרון של החופש". מיילס מחפש את טעם היין המושלם. לג'ק מתאים מרלו זול. מיילס משתוקק לטעום יין פינו נואר משובח.
 מיילס הוא מומחה לטעימת יין ובמשך הסרט הוא מראה את כישוריו ומלמד את חברו מהו יין טוב ואיך טועמים אותו ונהנים מלגימתו.
ג'ק לעומת זאת, מחשיב עצמו כמומחה לנשים יפות, ובימים האחרונים לפני חתונתו הוא מרגיש שהוא חייב לשכב לפחות אם יפיפייה אחת נוספת לפני שיחשב כבוגד. הוא מנסה ללמד את חברו הגרוש מהו מין משובח...

בעודם נוסעים לאורך החוף המערבי, מיילס וג'ק מוצאים את עצמם טובעים ביין ונשים יפות. ג'ק מתאהב למעלה מראשו במוזגת יין מקומית (סנדרה או) ומאיים לבטל את חתונתו עם מחשבות להישאר במקום ולבנות עתידו בין הכרמים בעשיית יין. מיילס מתחיל בסדרת פגישות מאולצת עם מלצרית חובבת יין (וירג'יניה מדסן).

קולות צחוק והנאה מילאו את האולם המלא לאורך כמעט כל הסרט. היה זה צחוק גורף שהעיד על קומדיה עם טקסט שנון ואפיזודות הגיוניות מהחיים, שלעתים התחשק לי עצמי להיות חלק מהם, שותף ללגימות היין, סיור בין הכרמים בעלי השורות האינסופיות של גפנים והתנשקויות רומנטיות בחשיכה, בין חביות עמוסות יין במרתפים ענקיים של יקבי קליפורניה.

בסרט, הבמאי פיין מטפל בסיפור על שני חסרי מזל – אך עדיין עם תקווה – שמרגישים כישלונות: מיילס וג'ק, אשר מסעם לאורך החוף המערבי בחיפוש אחר יין, מועדוני גולף ומנוחה תחת השמש מסתיים בתשוקה סוערת, בגידות כנות, נזק גופני... ופיוס בלתי צפוי עם העליות, המורדות ומסעות צדדיים שמסכמים בסך הכל את החיים, וזה היפה בכל העניין.

עבור הסופר רקס פיקט, הדרך בה שני גיבוריו הספרותיים עושים טעויות, הופכת אותם למשעשעים ולעתים נוגעים ללב, מה שעושה אותם לאמיתיים ומעניינים מבחינתו. "אני מאמין שאנשים מזדהים עם הבחורים האלה בגלל כישלונותיהם", הוא אומר. "לכולנו יש שאיפות לחיים טובים וזוהרים יותר אבל מעטים הם המשיגים את המטרה הזו. לדעתי, בתוך תוכנו כולנו רוצים לראות את ג'ק מגיע ליום החתונה שלו בלי שיהרוס את הכל, ואת מיילס מתמסר לאהבה בלי להתענות עם עצמו כל כך הרבה. אנו רוצים לראות אותם מסתדרים עם חייהם, אפילו שהתוצאה היא לא מה שדמיינו לעצמם.".

התעניינותו של פיקט ביינות קליפורניה בהחלט מצאה את מקומה בסיפור, במיוחד בתיאור ההבדלים באופיים של ג'ק ומיילס, המשתקף בויכוח הישן והנושן בין יינות הפינו נואר והקברנה, האחד ידוע כמורכב, רב גוני וקשה לייצור, והשני הרבה יותר חזק וקל לאהוב. פיקט מסביר: "ג'ק הוא בחור שיחליק לגרונו כל דבר. אבל מיילס שרוף על פינו שמופק מאחד ענבי היין המורכבים ביותר ועם זאת בעל הפוטנציאל הגדול ביותר לאכזבה. למעשה ג'ק בוחר להיות חסר הבחנה בעוד מיילס בוחר להיות מאוכזב."

         

זהו סרט המומלץ בחום לחובבי יין ורומנטיקה. היה כיף לחזות בו ולהרגיש למשך שעתיים מהנות שהכל כל כך מוכר לי. היה זה גם היין, הסובב אותו והשפעתו המבורכת, וגם הנופים והעיירות היפיפיות במערב ארה"ב בהם צולם הסרט, ובהם ביקרתי בעבר. כן, כמה שמתחשק לחזור לשם שוב...
חבר שישב לידי היטיב להגדיר את מחשבותיי שכנראה היו גם מחשבותיו לאורך כל הסרט. כשחיוך מלא הנאה על פניו הוא לחש לאוזני לפתע, באמצע הסרט :
"ישראל, עכשיו אני בטוח ששנינו בחרנו במקצוע הנכון - היין !!!"

ציון 9 בסולם היין והרומנטיקה של פרקר.

פברואר 2005

קטעי וידאו מהסרט