קטגוריות:

גלריות תמונות
אביזרים, מונחים והמצאות
ארועים עד מאי 2003
אתרים הסטוריים
ביקורת בגובה העיניים
בירה
בישול ויין
בעולם הקולינריה והבארים
גולשים כותבים
גולשים מדרגים ומספרים על יינות ששתו
הביקורת של סוניק
היינות במקרר שלכם
הכל מכל
הכל מכל ביקבים
הכרם, הגפן והבציר
המועצה לגפן היין
הצגות וטיולי יין בארץ
חנוכת יינות
טעימות יין
יין בעולם
יין ובני הנעורים
יין ובריאות
יין וגבינות
יינות ישראל בפחות מ60 ש"ח
יננים כותבים
יקבים ביתיים
יקבים מהעבר
כתבות
לא רק יין
לומדים באקדמיה ליין ובמכללת תל חי
מאמרים
מגזין פורטל היין הישראלי
מומחי יין טועמים ומעלים דעות
מידע על יינות ישראלים
סטודנט ישראלי בצרפת
ספרי יין ישראלי
על היין וייצורו
עם יננים בישראל
פרסים והמלצות יינות ישראל בחו"ל
קורסי יין
רשמי ביקור ביקבים
שונות
שועל בכרם
שמן זית ישראלי
תמונות מכרמי ישראל
תערוכות וירידי יין
Articles
Handcrafted Wines of Israel
History
Israel Wine Industry
Israeli Olive Oil
Kosher / Holy Land
Letters
New Wines
News
Rogov's Tastes
Welcome
Wine Tourism
Wineries
>> חנוכת יינות » האור שבקצה המערה

מאת: אבי הלוי

אירוע חנוכת 'המערה 2004' היווה הזדמנות מצוינת לאנשי היקב ולאורחיהם לערוך טעימת אורך של יינות 'המערה'. בציר 2004 הוא הבציר החמישי היוצא לשוק של היין הזה כאשר קדמו לו כל הבצירים שלפניו החל מבציר 2000. את הטעימה הנחה היינן הראשי של יקבי בנימינה ששון בן אהרון שפתח בדברי רקע על היקב ואופן הכנת היין. יקב המערה הוא למעשה מעין יקב בוטיק של יקבי בנימינה. השלבים הראשונים של ייצור יינות 'המערה' נעשים ביקבי בנימינה אך היין מתיישן בחביות במערה 'אמיתית' הנמצאת בשמורת הר חורשן בין זיכרון יעקב ויקנעם.

 

המערה הזו, 90 מטר אורכה, נחפרה, ככל הידוע, בתקופת השלטון התורכי בארץ. עקב תנאי האקלים והלחות במערה היא שימשה כבר בתקופת הברון רוטשילד לאחסון יין וברנדי וכאשר עברה לבעלות יקבי אליעז המשיכו אלו להשתמש במערה לאותן מטרות. כאשר נכנסו לתמונה המשקיעים לרנר ודימבורט, שרכשו את יקבי אליעז בשנת 1994 והפכו אותם ליקבי בנימינה של היום, התקבלה ההחלטה להשקיע בהקמת יקב המערה. החל משנת 2000, תחת ניהולו של המנכ"ל הנוכחי אילן חסון הוחל בייצור יין 'המערה'.

 

הענבים המשמשים להפקת יינות 'המערה' מגיעים מכרמים מבוגרים בצפון הארץ המניבים, באופן טבעי עקב גילם, 800 ק"ג לדונם. יינות 'המערה' מורכבים מבלנד של בערך שני שליש קברנה סוביניון ושליש מרלו המתיישנים בנפרד במשך למעלה מ-20 חודש בחביות עץ במערה. הרכבת הבלנד נעשית סמוך לביקבוק. הלחות היחסית הגבוהה שבמערה, 80%, מאפשרת יישון ממושך עם פתיחות מועטות של החביות לצורכי TOPING. "משך השהייה בחביות שונה מבציר לבציר ונע בין 20 ל-26 חודש", מסביר בן אהרון ומוסיף: "זוהי תקופה ממושכת יחסית אך אנו מרוצים מהתוצאות. היין מתפתח יפה, אינו מתרכך מהר מדי ושומר על הרעננות שלו".

 

         

 

יינות 'המערה' מיוצרים בכמות נמוכה יחסית. בבציר 2000 בוקבקו כ- 7,500 בקבוקים ובמשך השנים הכמות גדלה והגיעה ל- 19,000 בקבוקים מבציר 2004. "היתרון שלנו כיקב בוטיק הנסמך על ידי 'אח הגדול', הוא בכך שאם יש כמה חביות של יין שאינו עומד ברמת האיכות הנדרשת ליין 'המערה', אנו מעבירים את היין לסדרות אחרות של יקבי בנימינה", אומר בן אהרון. עוד סיפר בן אהרון שהיין נמכר גם בארץ וגם בארצות כמו ארה"ב, אנגליה וצרפת וביקב מרוצים מהמכירות עד כה.

 

 

הטעימה החלה עם היין החדש כדי שניתן יהיה להתרשם ממנו ללא השוואה עם הבצירים הקודמים, אך מאוחר יותר חזרנו אליו עת טעמנו את כל הסדרה החל מבציר 2000. ככלל, כאמור, היין מוכן מבלנד של כשני שליש קברנה סוביניון ושליש מרלו עם שינויים קלים משנה לשנה. בטבלה שלהלן, ריכזתי את נתוני היינות כפי שמצאתי בדיווחים מההשקות הקודמות:

 

שנת

 בציר

כמות

בקבוקים

%

קברנה

% מרלו

חודשי

יישון

2000

7500

60

40

24 ח'

2001

9000

62

38

22 ח'

2002

10,500

65

35

20 ח'

2003

15,000

65

35

26 ח'

2004

19,500

65

35

26 ח'

 

 

'המערה 2000'

צבע היין אדום-כתום נוטה לחום. דמעות דלילות יחסית על הדופן הפנימית של הכוס. ריח של יין בשל ובוגר. שזיפים מיובשים, ריבתי משהו. ריח הפרי נחלש במשך השנים והבוקה שמקורו מן העץ בולט כעת באופן ניכר. בגלגול היין בפה מתפתחים טאנינים מפתיעים לגילו של היין. גוף בינוני. היין טעים מאוד לחיך ומשאיר אחריו אפטר טייסט נעים. בקבוק אחר של אותו יין אשר נפתח מאוחר יותר היה עוד יותר עוצמתי. בסך הכל עוצמות וטעמים מכובדים לגילו של היין בהשוואה ליינות ישראליים בני שבע שנים באופן כללי. כבוד ליין.

 ששון בן אהרון , היינן

'המערה 2001'

היין הזה כבר יותר אדום מקודמו אם כי בשוליים ניתן להבחין בגווני אדום-חום כצבע אדמת חמרה. לאחר עירסול היין בכוס ניתן להבחין בדמעות כבדות ושמנות על הדפנות. באף ריחות של פרי בשל אך ללא הריבתיות שאפיינה את היין הקודם. הפה ממשיך את שהאף חש: פרי בשל וטעמים מלאים. גוף בינוני עד מלא. בגלגול היין בפה אכזבה קלה מעוצמות הטאנינים. יש להניח שהיין הזה ידע ימים טובים יותר.

 

 'המערה 2002'

שנה לא כל כך טובה שהיטיבה דווקא עם היין הזה. הפרי, שכנראה שרד את החמסינים של אותו קיץ נורא, סיפק ליין מורכבות ועושר טעמים הוגן. ריחות של פרי שחור בשל ועשיר. דמעות נאות על דופן הכוס ובהמשך גוף מלא. יין טעים ומפתיע.

 

 'המערה 2003'

את היין הזה אני מכיר היטב. טעמתי אותו בטעימת 'דרך היין' בקניון רננים בינואר השנה ורכשתי בקבוק שנפתח חודשיים מאוחר יותר. צבעו של היין אדום ארגמן כהה כמעט שחור. הוא מדיף ארומות פירותיים ועישון קל של עץ קלוי. בגלגול היין בפה מתפתחים טאנינים רכים עד בינוניים ולאחר הבליעה נשאר אפטר טייסט מאוד נעים. גוף מלא, כמעט לעיס. חמיצות נאה שמאוזנת היטב על ידי הטעמים האחרים. יופי של יין. למי שיש את היין הזה הייתי ממליץ לא לחכות יותר מדי זמן. לפתוח וליהנות.

 

'המערה 2004'

יין ההשקה. כדי להעריכו צריך להפעיל מקדמי גיל צעיר, כלומר להביא בחשבון שהוא עדיין צעיר, על כל המשתמע מכך. צבעו אדום-רובי-סגול. באף המון פרי. לאחר עירסול היין בכוס ניתן להבחין בדמעות כבדות ואדמדמות על הדפנות. בפה שוב פרי ובגלגול היין בפה מתפתחים טאנינים מתאימים לגילו הצעיר של היין. בחרתי ביין הזה ללוות את מנת הפילה בקר שהוגשה לי כמנה עיקרית בארוחת הצהריים ונהניתי מאוד. היין השתלב בטעם המנה ולא השתלט עליה למרות גילו הצעיר. יופי של יין שנכונו לו ימים טובים בהמשך.

 

באירוע נחנך 'ברנדי המערה' שהופק מיין קולומבר וזוקק ביקבי בנימינה זיקוק כפול לפני כעשר שנים. הברנדי התיישן כל השנים הללו במערה ומשווק כעת תחת הקטגוריה XO שמשמעותה יישון של שש שנים לפחות למרכיב הצעיר ביותר בבלנד, אם מדובר בבלנד. ברנדי המערה מהנה מאוד. צבעו חום קרמל ריחו דבשי משהו והוא 'מתחלק' יפה בגרון. מתאים מאוד לליווי סיגר, תאמינו לי... ניסיתי זאת אחרי הטעימה.

 

כמה מילים על מחירו של היין (170 ש') שגרר תגובות תוכחה מצד קהל חובבי וצרכני היין. עיון בטבלה שלעיל מלמד שיקב המערה מגדיל את כמות הייצור של יין 'המערה' בכל שנה יותר ויותר. גם המחיר גדל משנה לשנה.. אם לשפוט לפי דבריה של תמנע שטרית, מנהלת השיווק של יקבי בנימינה, הרי שהיין יוצא בכל שנה באוקטובר ועד אפריל שלאחריו כבר לא נשאר ממנו כלום ביקב. מאחר ואנו במדינה שהעסקים בה פועלים בתנאי שוק חופשי, לא ברור על מה מלינים המתלוננים. אם היקב לא היה מצליח למכור את היין, מן הסתם היה נקבע לו מחיר יותר נמוך. אז מה בעצם הבעיה?

 

 אוקטובר 2007.