קטגוריות:

גלריות תמונות
אביזרים, מונחים והמצאות
ארועים עד מאי 2003
אתרים הסטוריים
ביקורת בגובה העיניים
בירה
בישול ויין
בעולם הקולינריה והבארים
גולשים כותבים
גולשים מדרגים ומספרים על יינות ששתו
הביקורת של סוניק
היינות במקרר שלכם
הכל מכל
הכל מכל ביקבים
הכרם, הגפן והבציר
המועצה לגפן היין
הצגות וטיולי יין בארץ
חנוכת יינות
טעימות יין
יין בעולם
יין ובני הנעורים
יין ובריאות
יין וגבינות
יינות ישראל בפחות מ60 ש"ח
יננים כותבים
יקבים ביתיים
יקבים מהעבר
כתבות
לא רק יין
לומדים באקדמיה ליין ובמכללת תל חי
מאמרים
מגזין פורטל היין הישראלי
מומחי יין טועמים ומעלים דעות
מידע על יינות ישראלים
סטודנט ישראלי בצרפת
ספרי יין ישראלי
על היין וייצורו
עם יננים בישראל
פרסים והמלצות יינות ישראל בחו"ל
קורסי יין
רשמי ביקור ביקבים
שונות
שועל בכרם
שמן זית ישראלי
תמונות מכרמי ישראל
תערוכות וירידי יין
Articles
Handcrafted Wines of Israel
History
Israel Wine Industry
Israeli Olive Oil
Kosher / Holy Land
Letters
New Wines
News
Rogov's Tastes
Welcome
Wine Tourism
Wineries
>> הכל מכל » האושפיזין שירעיד את מיתרי הסוכה

אחרי שכל המוטות חוזקו, אחרי שכל הקישוטים נתלו, ואחרי שכולנו החלטנו לתת בראש עם יין ישראלי, הגיע הזמן לבחור את האושפיזין האלטרנטיבי לחג:

היינות שיכניסו לכם קצת נשמה והרבה אהבה לתוך הסוכה  

 

מאת: שי פוגלמן

 

שלומית בונה סוכה,

מוארת וירוקה

על כן היא עסוקה היום

ואין זו סתם סוכה

מוארת וירוקה

שלומית בונה סוכת שלום.

היא לא תשכח לשים לולב והדסים

ענף של ערבה ירוק

רימון בתוך עליו

וכל פירות הסתיו

עם ריח בוסתנים רחוק

 

רימון בתוך עליו? שלומית, את בסדר? רימון? סוכות? אולי התכוונת לאתרוג? גם אותו אפשר להשאיר בתוך עליו ואפילו את החרוז לא היית הורסת. לולב, ערבה, הדס ורימון? את בטוחה? טוב שיהיה, זו הסוכה שלך. אבל תדעי שעם רימון לא עושים שלום.

כבר מאוחר מידי לשאול את נעמי שמר על הבחירה המוזרה ברימון במקום באתרוג, אך ברור שהיא לא טעתה או עשתה זאת בשגגה. במקום זה אפשר לנסות ולחפש אחר אותו אתרוג אלטרנטיבי שיצליח להציל את הסוכה ואת החג.

כשהתבקשתי לחפש אחר יינות ישראלים אשר יהיו ראויים לעלות על שולחן החג, חיפשתי אחר יין אתרוגי שכזה, יין שיהיה בעל טעם, שיהיה בעל ריח ויותר מכל - שיהיה בעל נשמה -    יין שיכיל ערך אנושי מוסף, או משהו שיוכל להחליף את הקדושה.

בחרתי שישה יינות ויקבים לשבעת ימי החג, אשר סדר הופעתם ברשימה נקבע על-פי אותיות הא"ב בשמותיהם.

 

ברבדו - קברנה או מרלו כל בציר שתמצאו

פרופסור בן עמי ברבדו, מבחירי המומחים בעולם בנושא גפן ויין, ותלמידו פרופסור עודד שוסייב, קליבר לא קטן בזכות עצמו, הם ההורים של יקב ברבדו, יקב אשר מצליח להוציא כבר שלוש שנים יינות שגם ללא הייחוס המפואר הזה, ראויים להיכנס לכל רשימה. הקברנה סובניון והמרלו האחרונים שלהם, שטעמתי בזמן שהיו ממש תינוקות, השאירו בי את הרושם שהם קרובים לשלמות. הם מדויקים, מאוזנים, גדושים בפירותיות מתפרצת, ואומרים שמחכה להם עוד עתיד גדול. אך כאמור מדובר פה לא רק על טעם וריח, אלא גם על נשמה וגם בקריטריון הזה, למרות שמדובר פה על יינות טכניים לחלוטים, מצליחים צמד הפרופסורים בגדול. שניהם אנשים נעימים וסבלניים המוכנים לחלוק את הידע העצום שלהם בכל עת. הם צנועים ונטולי מניירות או גינונים מיותרים והלוואי והיו כמותם עוד הרבה ייננים.

   

טוליפ

למען האמת, אף פעם לא נפלתי לרצפה מטעימת יינות טוליפ, אך אם אפשפש קצת יותר, אזכר די בקלות שאף פעם לא נפלתי לרצפה מיין, אלא אם כן ממש הייתי שיכור. אבל לטוליפ יש יין מצוין בעיקר בסדרות הגבוהות. חוץ מזה הם משתפים פעולה עם קהילת כפר התקווה, כפר לאנשים מיוחדים, אשר בחברה כשלנו מתקשים להתקבל כשווים. כמה מהם עובדים ביקב, ואם מתייחסים אליהם שם טוב והוגן, זה מעשה שרק בזכותו שווה להשקיע ברכישת תוצרתם.

 

יתיר – יער יתיר

למרות שדעותיי והשקפת עולמי שונים ואף מנוגדים לכל מה שיש לחבר'ה של דרום הר חברון להציע, עם היין שלהם אני כבר לא יכול להתווכח - הוא פשוט מצוין. הוא מגיע מאזור אקלימי ייחודי בעל פוטנציאל אדיר, ומאחוריו מסתתרת הרבה אהבה: אהבה של היינן המוכשר ערן גולדוואסר ליין, ואהבת הכורמים ואנשי היקב לאדמה ולפירותיה. ביקרתי שם לפני כמה שנים בזמן שהמיזם עוד היה אפוף מעטה חשאיות קל, ואהבתי את מה שהם עושים. אהבתי את היין, אהבתי את נופי המדבר בו הוא שוכן ואת הגישה החיובית (אך קצת תמימה) של אנשי היקב.

 

פלאם

גם ביקב פלאם בחרתי לא רק בגלל היין. לא שהוא כשלעצמו אינו ראוי להיכנס לרשימה, אך לאחר היכרות מצומצמת עם כמה מבני משפחת פלאם, ברור לי שגם פה יש הרבה נשמה. מסדרת הרזרב כמעט כל יין שטעמתי היה מצוין, עשיר מאוד ומלא בטעמים, אך גם בסדרת הקלאסיקו טעמתי דברים נהדרים.

 

קסטל, פטיט קסטל כל בציר

זאת לא חוכמה גדולה להחמיא לאלי בן זקן וליין הנהדר שלו, כולם עושים זאת - ובצדק. קסטל, על אפם וחמתם של יריבים ומתחרים, הוא יקב הבוטיק הישראלי המשגשג ביותר בעולם. ראיתי בקבוקים שלו בניו יורק, בלונדון, בפריז ואפילו בטוקיו. הם ניצבו שם גאים על המדף ולא על תקן קוריוז מארץ הקודש.

חוץ מהיין שעליו נכתבים כל מיני סופרלטיבים שאולי הוא אפילו אינו מבין תמיד, והוא באמת מצוין, מדובר פה על מותג חכם שנבנה עם המון מחשבה, ירידה לפרטים והקפדה. מותג שנבנה על ידי אלי ובני משפחתו קודם כל בזכות האהבה. אהבה ליין, לשתייה, לארוחה טובה ולחיים.     

 

תבור - סובניון בלאן   

למרות שתעשיית היין הישראלית חלוקה כמעט על כל נושא או דעה, כנראה שמצליח להתגבש בשנים האחרונות קונצנזוס סביב הצלחת גידול סוביניון בלאן באזור כפר תבור. יש הטוענים אף שהאזור מוצלח מארץ ומחוזות המקור. שיהיה, טוענים אז לא נתווכח. לא נפר תחילתו של קונצנזוס, ונסכים שבאזור התבור באמת מצליחים לגדל סוביניון בלאן מהמובחרים שיש. חוץ מזה מגיע ליקב תבור הצעיר הרבה קרדיט על התעוזה בהכנסת פקקי ההברגה נטולי הפאסון שעושים מצוין את העבודה, ועל הראייה העסקית המפוכחת, ראייה שהובילה אותם לשיתוף פעולה פורה עם חברת IBBLS.