אבי הלוי

יש שמות המלווים אותנו, ילידי השנים הראשונות לקום המדינה, מימים ימימה, והם מהווים במובנים רבים סמלים בל ייכחדו. כזה הוא הנס קפה של עלית, המרק של ויטה, האוטובוס של אגד, ו- היין של כרמל מזרחי (כן, אני יודע שיקבי כרמל שינו את שמם והשמיטו את ה- 'מזרחי', אך לאוזני נעים דווקא השם הוותיק). על רקע זה, משמח אותי, כחובב יין, לראות את הענק (260 מיליון ש"ח מכירות בשנת 2003) המתעורר והמתחדש הזה יוצא ביינות מפתיעים שאינם מפגרים אחרי יינות היקבים הקטנים והטובים שקמו לנו בשנים האחרונות.

יצאתי בשליחות אתר היין הישראלי להשתתף בטעימה של יינות חדשים בסדרה האזורית של יקבי כרמל. הטעימה התקיימה במסעדת יועזר בר-יין ביפו והשתתפו בה כעשרים כתבים מתחום היין בארץ. אקדים ואומר שהתיאורים שיימסרו להלן הם סובייקטיביים לחלוטין ומשקפים את טעמי האישי ואת השפעת התנאים הסביבתיים שבהם טעמתי את היינות. כמו כן ברצוני להתייחס לתיאורי מנות האוכל. ככלל, אין הכוונה לנקר עיניים ולתאר משתאות בסגנון רומאי. ראשית אני אוהב אוכל (מי לא?) וסוגד למי שיודע להכינו ולהגישו באופן מעורר תאבון. כמו כן, הקשר של המנות ליין, לטעמי, הוא הדבר האמיתי. למיטב הבנתי רוב היינות בעולם מיוצרים על מנת שיצרכו אותם בארוחות ולכן יש חשיבות עילאית, בעיני, להתייחס ליין בצמוד לאוכל המסוים שהוגש לידו.

לפני למעלה משנה הושקו היינות הראשונים של יקבי כרמל שהופקו מענבים מוגדרי אזור. היו אלה השרדונה תבור 2002, סירה רמת ערד 2002, קברנה סוביניון זרעית 2001 ו- קברנה סוביניון רמת ערד 2000. בפברואר השנה השתתפנו, כמה חברים, בטעימת היינות הללו במסגרת מועדון הלקוחות של בית היין בקיבוץ מעברות ונהנינו לחוש את החידוש (ראה 'כרמל בקיבוץ' ). אל היינות שמניתי לעיל מצטרפים כעת חמישה יינות נוספים, חלקם חד-אזוריים וחלקם דו-אזוריים: סוביניון בלאן- שרדונה גליל עליון-רמת ערד 2003, שרדונה גליל 2003, קברנה פרנק הרי יהודה 2002, מרלו גליל עליון-רמת ערד 2001, קברנה סוביניון גליל עליון-רמת ערד. במהלך הטעימה הסתייג אחד המשתתפים מהכינוי 'יינות אזוריים' ליינות שהופקו מענבים של שני אזורים. אני באופן אישי לא רואה בכך כל רע, להיפך, היות ומדובר באזורים מנוגדים, יש עניין וסקרנות לזהות ביין את שילוב תכונות הענבים של שני האזורים, כפי שנראה בהמשך.

עם הגיעי למסעדת יועזר בר יין, וזאת לאחר שצעדתי כברת דרך מהמקום שבו החניתי את רכבי ובטרם התרגלתי לאפלולית השוררת במקום, הגישה לי מלצרית כוס יין לבן, קר מאוד. לגמתי והופתעתי מרמת החומציות הנעימה והמרעננת. היה זה הבלנד סוביניון בלאן- שרדונה גליל עליון-רמת ערד 2003. מאוחר יותר טעמתי אותו שוב עם המנה הראשונה שהייתה בליני (מין קרפים קטנים) עם ביצי סלמון וקרם פרש. שילוב מעולה. הטעם הדגי של ביצי הסלמון מתעדן לנוכח החומציות שביין (80% סוביניון בלאן 20% שרדונה). גם פרוסות הסלמון הכבוש שהוגשו בהמשך משתלבות היטב עם היין הזה. ליין צבע זהבהב יפה והוא בעל גוף בינוני. הסוביניון בלאן נבצר בבציר מוקדם (מכאן כנראה החומציות) ברמת ערד, תסס ושהה במכלי נירוסטה בלבד ואילו השרדונה הגלילי התיישן 6 חודשים בחביות עץ. אני צופה ליין זה, שמחירו כ- 50 שקלים, הצלחה במסעדות דגים ופירות ים. זיכרו לדרוש שיגישו לכם אותו קר מאוד מאוד.

את הפגישה פתח דוד זיו, מנכ"ל יקבי כרמל. "אנו משיקים היום את היינות החדשים בסדרה האזורית. אנו חושבים שלמרות היותנו מדינה קטנה יש בה אזורים ואזורי משנה בעלי אופי שונה והיינות בסידרה מייצגים אזורים אלו. היינות יימכרו במחירים נוחים ושווים לכל נפש: הלבנים 50 עד 60 שקלים והאדומים כ- 70 עד 80 שקלים. גם בעיצוב התוויות (דמויות חיות בר על מדבקה שקופה) יש מסר אזורי. את היינות האלו ניתן יהיה להשיג בשלב ראשון בחנויות יין מיוחדות ובעתיד גם בנקודות מכירה נוספות."

השרדונה גליל 2003 הוגש שני, מקורר כראוי, אך לא יותר מדי, וליווה היטב את פרוסות הסלמון הכבוש קלות ואת טרטר הסלמון עם חלמון הביצה, שבא בעקבותיו. היין שצבעו צהוב קש משחרר ריחות מינרליים וחמאתיים. גוף די מלא ('דמעות' יפות) ובטעימה חשים את המינרלים ומעט עץ. על פי נתוני היקב היין תסס בחביות עץ אלון צרפתי והמשיך להתיישן על המשקעים במשך שמונה חודשים נוספים. היין מתאים למאכלי דגים ועוף. מחירו 59 ש"ח.

הייננים שיצרו את היינות הלבנים בסידרה הם ליאור לקסר וצבי סקייטס (את הלבנים) וליאור לקסר וחיים וכטנהיים (אדומים). דוד זיו הזמין את היינן ליאור לקסר לומר כמה מילים. ליאור תיאר את המאפיינים של כל יין ויין ובין היתר אמר: "הסדרה משקפת משהו שאני מאוד מאמין בו מבחינה ייננית והוא 'ידיים בכיסים'. כלומר, עד כמה שפחות להתערב בתהליך הייצור של היין: היינות לא עברו פיינינג, פיסטור או סינון למעט סינון גס. סביר להניח שיופיעו משקעים במשך הזמן אך אין לכך השפעה על איכות היין" ליאור, בהתייחסו לקברנה והמרלו שבסדרה, דיבר על השילובים המתאפשרים משילוב יינות משני אזורים שונים כגון רמת ערד והגליל: הפרי מרמת ערד מתאפיין בפירותיות מאוד בולטת וגוף בינוני. לעומת זאת, ענבי הגליל העליון מתאפיינים במבניות ואלגנטיות. כך הם משלימים זה את זה."

כעת הוגש המרלו גליל עליון ורמת ערד 2001. יין אדום-סגול כהה המפיק ריחות פירותיים כאשר מסובבים היטב בכוס. מנת ניוקי תפוחי האדמה עם פטריות הכמהין השתלבה להפליא עם יין זה. כפי שתיאר ליאור קודם לכן, יש ביין שילוב בין הפירותיות המודגשת של המרלו מרמת ערד והאלגנטיות הנעימה של המרלו הגלילי. היקב ממליץ לשתות את היין קריר (16 עד 18 מעלות) ולהגישו  לצד מאכלים קלים עד בינוניים כגון צלי בקר או גבינות קשות מיושנות. ככל שהיין שהה בכוס נהניתי ממנו יותר. יופי של יין לאוהבי מרלו. מחירו 71 ש"ח.

בשלב זה הגיע אל השולחן ה'ילד החדש של יקבי כרמל' כדברי ליאור, והוא הקברנה פרנק הרי יהודה 2002. איך אומרים החברה, יין חבל על הזמן. הענבים גדלים באזור בית שמש ומניבים יין אדום כהה, כמעט שחור. הריחות והטעמים הם של פטל שחור שהבשיל. היין  התיישן כ- 14 חודש בחביות מעורבות (ישנות וחדשות) והוא בעל עפיצות נעימה ואיזון טוב. טעמתי אותו עם פרוסות שוק טלה שהוכן עם עשבי תיבול וחגגתי. גם פרוסות הקורנד ביף החם (טעים ומיוחד) שהוגשו בהמשך שידרגו את עצמם כאשר עשו את הדרך לפי בין לגימה ללגימה מן הקברנה פרנק הטוב הזה. היקב ממליץ להגיש את היין הזה בטמפרטורה של 16 מעלות, לדעתי זוהי טמפרטורה נמוכה מדי שעלולה להבליט את טעמי העץ יתר על המידה. להערכתי, אנחנו שתינו אותו בטמפרטורה יותר גבוהה, אולי אפילו 20 מעלות, והוא היה מצוין. מחירו: 70 ש"ח.

אחרון חביב: קברנה סוביניון גליל עליון-רמת ערד 2001.  הקברנה, כמו קברנה, חזק ומודגש מן המרלו אחיו. גם הוא הופק מענבי רמת ערד הפירותיים וענבי הגליל האלגנטיים. היין התיישן 14 חודש בחביות מעורבות (שוב, חדשות וישנות) והוא בוקבק ללא תהליכי סינון והצללה, למעט סינון גס. התוצאה: קברנה סוביניון קלאסי וטעים. התאים מאוד לפרוסות הרוסטביף שהוגשו לשולחן באותה עת. מחיר: 77 ש"ח.

לסיכום: יינות הסדרה האזורית מתמקמים במקום טוב באמצע בין סדרת פרייבט קולקשן הוותיקה לבין סדרת כרם הגבוהה ממנה, שהושקה גם היא לאחרונה (ראה כרם במול ים). אלו יינות הנותנים תמורה טובה למחיר. הבולטים, לטעמי, מבין הלבנים הבלנד סוביניון בלאן- שרדונה גליל עליון-רמת ערד 2003 ומבין האדומים המרלו גליל עליון ורמת ערד 2001 והקברנה פרנק הרי יהודה 2002. כעת נותר לקהל חובבי היין לומר את דברו.

גולשים שיטעמו את יינות הסדרה האזורית בקרוב מוזמנים לחוות דעתכם בתגובות לכתבה.

לחיים ! לחיי היין האזורי ! לחיי היין הישראלי !