יקב עמק האלה נותן הזדמנות לחובבי יין וטבע, בודדים ומשפחות, להשתתף בבציר הלילי הנערך בכרמי היקב הנמצאים במושב אדרת.

שלמה גרדמן מספר על רשמיו מהבציר החוויתי:

בליל אוגוסט קריר, בלי ירח מכוון מעל, הגענו יחד עם ילדינו לכרמי מושב אדרת, לשעתיים של בציר ענבי מרלו עבור יקבי עמק האלה.

במקום חיכה לנו יוסף מחברת כרמים, שסיפק לנו את הציוד אשר כלל פנסים עם סרט לקשירה על הראש, מזמרות וארגזי פלסטיק אדומים. יוסף הסיע את הילדים על הטרקטור שלו, ואנחנו המבוגרים הלכנו ברגל עד לשורת גפנים שהוקצו במיוחד בשבילנו. יוסף הסביר לנו כיצד מגלים את האשכולות שעל הגפנים, כיצד אוחזים באשכול, היכן חותכים את האשכול ומפרידים מגזע הגפן בלי לפגוע בענבים או בידיים וכיצד מבחינים בין אשכולות המוכנים לבצירה לבין כאלה שנרקבו ואינם ראויים לעשיית יין.
התחלנו לבצור תוך שימוש בפנסים שהיוו את התאורה היחידה בלילה חשוך. הילדים סייעו בהתלהבות, ואט אט החלו הארגזים להתמלא באשכולות אדומים. ברקע ראינו מעין קומביין מיוחד אשר בצר ענבים באופן אוטומטי עבור יקב אחר. הקומביין הענק האיר לנו את החשיכה באורותיו הבוהקים, תוך שהוא נוסע בין הגפנים: שורת הגפנים נכנסה לבטנו ויצאה בצד השני, כאשר שדרות הענבים נותרו מיותמות על גבעוליהם, בעוד הענבים שנתלשו בסיוע פלאי הטכניקה הועמסו על מיכל בראש הקומביין. בהמשך הבציר הצטרף טרקטור עם מיכל גדול שנסע במקביל לקומביין ואסף אל קרבו את הענבים ששפך לתוכו הקומביין.
הייתה זו חוויה משפחתית מסוג אחר.

גם שמואל זנו השתתף באותו בציר עם חבריו  שי שרצר ושי אלדור  והוא מספר:

בלילה של אחד מימות אוגוסט הלוהטים - השתתפנו שלושה חברים בבציר ידני באחד מכרמי יקב האלה באדרת.

התיאום עם מיתר מהשווק היה זריז וקיבלתי תחושה שרק לנו מצפים. קיבלנו את מספר הטלפון של ערן - הכורם - והעניין סגור. - כל הכבוד אנשי שווק מעולים יודעים להעריך כל לקוח וגם כל שיגעון של לקוח.

הגענו בסביבות השעה 22:00 - אחרי נסיעה בשבילי עפר מפותלים וחשוכים, מבלי להכיר את השטח נמשכנו כמו במגנט היישר לכרם הממוקם בעמק קטנטן אותו מקיפות כמה גבעות. קיבלנו מזמרות דקות וחדות, וקיבלנו הדרכה קצרה כיצד להחזיק את האשכול, לחתוך, ולארגז. כמובן שנפצעתי קלות ביד (אבל זה היה זניח).

בבציר התלהבנו כילדים שבפעם ראשונה נמצאים בחנות צעצועים .

מסביב הייתה המולת עבודה. טרקטרונים הביאו ארגזים ופנסים ריצדו לכל כוון   - לעומתם אנחנו השלושה - מתלהבים - קופצים בחוסר אחידות מאשכול לאשכול.

שעתיים וחצי חלפו עם הפסקת יין כמובן, במהירות שיא. זאת הייתה חוויה מיוחדת  כיף התעלות - אחד מהשיאים בתחביב המופלא הזה. תודה מיוחדת למיתר וערן.

אוגוסט 2005