מאת: שגיא קופר

אוקי, אין צורך להיכנס לפאניקה. אני מציע להמשיך לטעת כרמים כמו מטורפים, וכמה שיותר – יותר טוב. אם למישהו בוולקני יש זמן (ותקציב), אולי אפשר באותה הזדמנות לבקש להשביח איזה זן של ענבים כך שיתן פירות עם הרבה – כמה שיותר – חרצנים וזגים עבים.

העולם מדבר על "אגם של יין" ועל עודפים גדולים של הנוזל האלכוהולי, אבל מסתבר שיש מי שמצאו לכל זה שימוש ויעוד. אנחנו כבר יודעים שאפשר לעשות ורמוט מיין, אלכוהול מיין ודלק מיין, אבל זה לא הכל. בעולם – והאמת שהעניין החל בצרפת – אפשר גם לעשות טיפולים ביין. מהיום אל תאמרו "אגם של יין", אלא "אמבטיה של יין".

תארו לכם שאתם עומדים לבקר בארץ היין, כמו שיקבי רמת הגולן אוהבים לתאר את הרמה, מזמינים איזה צימר באחד מהישובים שם. בטלפון תצוץ לפתע השאלה "האם תרצו טיפול וינותרפי?"

אין מה להיבהל. מדובר בשילוב של טיפולים שונים, שכולם כוללים מוצרים שמיוצרים מענבים או מיין, ונמכרים על ידי חברה צרפתית בשם קודלי – Caudalie. שם הטיפול עצמו, "וינותרפיה", מוגן כסימן רשום.

קודלי מייצרת קרמים שונים, משחות ומיני שמנים כאשר יצוב הפוליפנולים בענבים והמוצרים השונים מוגנים על ידי פטנטים שהיא רשמה. המוצרים מיוצרים מגפת של ענבים לבנים, כיון שבעיקר מעניינים אותם חרצני וזגי הענבים, ואלה, כאשר הם באים מענבים אדומים שעברו תסיסה, נמצאים במצב מפורר לחלוטין ולא מתאימים לשום דבר מלבד יצור ברנדי גרמני. החרצנים הלבנים עדיין שלמים ומכילים את כל אותם אנטיאוקסידנטים שאמורים להגן על העור ולחדש אותו.

הדברים "הוכחו מדעית", אומרים בחברה ונבדקו על מתנדבים. מה שהוכח הוא קיומם של חומרים נוגדי חימצון – פוליפנולים – שכולנו מדברים עליהם כבר זמן רב, אבל אני לא בטוח עד כמה הוכחה יעילותו של הטיפול בענבים או בגפת. באתר האינטרנט שלה, החברה מראה תמונות "לפני ואחרי", ואם להאמין למה שרואים שם, הרי שסדרת טיפולים כזאת עלולה להוציא חגמלאות הרבה מנתחים פלסטיים שמתפרנסים ממתיחת פנים.

בנוסף על המשחות והקרמים, מציעה החברה גם שורה של טיפולים אותם ניתן (לדבריה) לקבל אך ורק במקומות ששייכים לרשת שלה. מקומות כאלה קיימים בכל העולם – ארה"ב, צרפת, איטליה, ארגנטינה ובמקומות נוספים. עיון בתפריט הטיפולים של הסנטֶה ויינלנדס בדרום אפריקה מגלה את החבילה הבאה, שיכולה להיות כולה שלכם בתמורה ל- 1240 ראנד:

- קוקטייל ויטמינים של סנטה

- סקראב של חרצני שיראז

- מעטפת גוף רכה של שרדונה

- מסאז' קרקפת (לא צוין הזן או שנת הבציר) קלאסי

- אמבטיית חבית קברנה סוביניון, עם צבע, סאונד נוזלי ושדה מגנטי

- מנוחה בחדר השקט

- ארוחת צהרים של בריאות

אני מבקש לא לזלזל. המקום הזה נחשב לאחד מאתרי הספא ובתי המלון הטובים בעולם (המגזין ELLE בגירסא הבריטית הכניס אותו לרשימת ה- 16 שלו), ונמצא ממש בלב אזור הכרמים של הקייפ, בכרם של כ- 140 אייקר. רק הבריכה שלו נראית כמו משהו בגודל של כרם בוטיק ישראלי ממוצע. המיקום בלב הכרמים הוא לא מקרי, והאחוזה נבנתה כמלון כזה, שצופה אל ההרים שמעבר לים הירוק שממלא את העין.

אין ספק שליקבים, תיירות היא אחת מהפעילויות שלא רק מהוות מקור הכנסה טוב ונח, אלא גם מקדמות הכרות עם יין בכלל, ועם היין של היקב בפרט. כאן יש שילוב מוחץ של תיירות וקוסמטיקה, תעשייה נוספת שמתפרנסת מתדמית ומכירת אשליות. במחירי היין הישראלי, אני לא בטוח כמה יוכלו להרשות לעצמם חבית שלמה לאמבטיה של קברנה סוביניון גלילי משובח. אפשר להניח שרוב הנופשים הישראליים יהיו יותר בעניין של ג'קוזי משותף או עיסויי קרקפת או טיפולים. זה לא צריך למנוע מאף אחד להתארגן לקראת השנה הבאה ולהציע פעילות עונתית חד פעמית. כרגע הכל ישמע לכם מוטרף לחלוטין, אבל למה לא להפוך את זמן הבציר למשהו חגיגי במיוחד ולהאיר אותו באור מזווית שונה לגמרי.  למה שלא נזמין את נשות ישראל ל"מעטפות גוף רכות" של זגי שרדונה אורגני, ועיסויים בתמציות ענבים וקרם או דה וי מענבי מוסקט אלכסנדרוני. בעיני רוחי אני כבר רואה את המשאיות עולות בכביש המתפתל מכרמי זיכרון יעקב אל אחוזת הנופש יערות הכרמל, ואת הרכבת האווירית מכרמי הר אודם, אביטל ואל רום, מביאה גפת משובחת וטריה להרודס ויטאליס באילת.