קטגוריות:
| >> הכרם, הגפן והבציר » הדרך לענבים איכותיים | |||||
גב' ד"ר תרצה זהבי היא מדריכת גפן מחוזית במשרד החקלאות. התמזל מזלה, כך היא מעידה על עצמה, ודרכה המקצועית התנהלה בד בבד עם ההתפתחויות בענף הגפן והיין באזור שבו היא פעילה, אזור הגולן והגליל. ההתעניינות בגפן החלה אצלה לפני שנים לא מעטות עת עבדה בכרם בקיבוץ גשוּר, אח"כ באו הלימודים ואז התחילו לטעת יותר ויותר כרמים ובהמשך הוקמו יקבי רמת הגולן ויקבים אחרים, "והנה כיום", אומרת תרצה זהבי, "בעוד אנשים רבים מתלוננים על העבודה שלהם, אני נהנית מכל רגע. אחת הסיבות לכך היא שבעולם הזה, של גפן ויין, לומדים כל הזמן דברים חדשים". ההרצאה שסיכומה מובא להלן, ניתנה ביום עיון שנערך בחודש אוקטובר 2006 עבור קבוצה של כשישים איש, עובדי חנויות יין, מלצרי יין וחובבי יין. היו אלו מתחרי 'פרס ירדן' שעלו לשלב חצי הגמר בתחרות הידע בנושאים הקשורים ליין, תחרות הנערכת מדי כמה שנים על ידי יקבי רמת הגולן. במשך יום שלם האזינו המתמודדים להרצאות העשרה בנושאי יין ואלכוהול. הם שמעו את אלדד לוי, עורך מדור היין של 'על השולחן' שהרצה על תעשיית היין הישראלית, את חיים גן, מנכ"ל 'איש הענבים', שדיבר על יינות העולם, את רונן צור, מדריך יין ואלכוהול ב'זמן אמיתי', שהרצה על משקאות אלכוהוליים שמקורם מענבים, וכאמור, הם שמעו גם את ההרצאה הזו על הכרם והטיפול בו מפי ד"ר תרצה זהבי. בפתח ההרצאה הוצגה שאלה שקשה להמעיט בחשיבותה: מהם ענבים איכותיים? לדעת תרצה זהבי התשובה טמונה בשני הפרמטרים הבאים: (1) על הענבים להיות נקיים ממחלות ומזיקים ו- (2) על הענבים להכיל הרכב חומרים אופטימלי. השאלה היא מה ניתן לעשות כדי להשפיע על האיכות של הענבים. את הפעילויות האלו מחלקת תרצה זהבי לשתי תקופות עיקריות בהתאם לטבלה הבאה: לפני הנטיעה אחרי הנטיעה, במהלך הגידול לפני הנטיעה התאמת זן, קלון וכנה קלון הוא שתיל ספציפי של זן מסוים והכנה משפיעה על יכולת ועוצמת הצימוח. כאשר באים לבחור את אלו יש להגדיר קודם כל את המטרה: איזה יין נרצה לעשות מפירות הכרם שניטע? ואז נשאלת השאלה האם הבחירה בסוג היין היא ריאלית ביחס למיקום הכרם? ידועים מקרים שבהם נשתלו קלונים של זנים באזורים שאינם מתאימים להם רק בגלל ההחלטה לייצר יין מסוג מסוים. כמו כן, כנה שנקלטת יפה במקום אחד יכולה להיות פגיעה ולחלות במקום אחר. בהקשר זה ידוע המקרה של מחלת הפילוקסרה שתקפה לפני למעלה ממאה שנים את גפני אירופה והשמידה כמעט את כל הכרמים. במחקר שנערך לאחר מכן התברר שהכנות האמריקאיות אינן רגישות לאותה פילוקסרה אירופאית וכך חודשו הכרמים באירופה על ידי הרכבת קלונים אירופאים על כנות אמריקאיות. מציאת שטח (בחירת הטרואר) בהקשר של מציאת שטח מתאים לנטיעת כרם דובר על שני פרמטרים: מזג האוויר המקומי וסוג הקרקע. תרצה זהבי הסבירה שאת מזג האוויר המקומי מודדים על ידי פרמטר הקרוי 'ימי מעלה' זהו סיכום של ערכי הטמפרטורה היומית הממוצעת, מעל 10 מעלות, בין החודשים אפריל ואוקטובר. לשם המחשה הוצג גרף המשווה את מזג האוויר בין כרמים שונים ברמת הגולן. בגרף ניתן להבחין שכרם אורטל נמצא במקום "הקר" ביותר ברמת הגולן. נושא הקרקע נבחן בשלושה פרמטרים: הרכב מיכני (צפיפות, למשל), עומק והרכב כימי. לסוג הקרקע יש קשר מכריע לדרישות ההשקיה מכיוון שהקרקע משמשת 'בנק מים'. שיטות הדליה בארץ נפוצות שתי שיטות הדליה עיקריות, אלו הן הבלרינה ושיטת VSP (ר"ת של Vertical Shoot Positioning). בשיטת הבלרינה חלק מן הענפים עולה כלפי מעלה וחלק יורד כלפי מטה. כך מושגת חשיפה מירבית של העלווה לשמש ואור. בשיטת ה- VSP הנקראת בעברית 'שילוב שריגים אנכי' כל הענבים מכוונים כלפי מעלה. יש גם שיטות נוספות כגון שיטת הסוכה ושיטת V אך אלו אינן מקובלות בגידול גפן היין. תכנון מערכת ההשקיה בתכנון מערכת ההשקיה יש להביא בחשבון את סוג הקרקע ואת מזג האוויר המקומי. יש השקיה עילית ויש השקיה תחתית או טמונה מתחת לקרקע. לכל שיטה היתרונות והחסרונות שלה ויש להתאים את השיטה לתנאים הסביבתיים בכרם. אחרי הנטיעה, במהלך הגידול כהקדמה לנושא זה הציגה תרצה זהבי שמות, מושגים ומונחים מעולם הגפן: טיפולי נוף כאמור, זמירה היא מילה ייחודית לגפן ומשמעותה גיזום. הגפן הוא צמח בעל פוריות גבוהה ולכן כמעט בכל שריג יש אשכולות. על מנת להקל על פעולות עתידיות בכרם מרכזים את כל האשכולות לקו גובה אחד, על ידי גיזום. בנוסף, כדי לשלוט על כמות האשכולות ועיתוי ההבשלה מבצעים דילול שריגים ואשכולות, פעולה הנעשית ביד. השלב הבא הוא שילוב שריגים. לשריג יש אמנם נטייה לגדול כלפי מעלה אך כאשר הוא נעשה כבד הוא נופל כלפי מטה. או אז תומכים בו על ידי קשירה לחוטי ברזל ויצירת "קיר" של שריגים ועלים. בהמשך יש פעולות נוספות כגון קיטום (קיצוץ עודפי שריגים) וחילון (פתיחת פתחי גישה ומעבר אור ואוורור אל האשכולות על ידי הורדת עלים). השקיה כרם, כמו כל צמח, צריך מים כדי לחיות. אלא, שבהשקיית כרמים יש משהו מן האומנות וזה על מנת לשלוט בצימוח וכן למנוע מן הפרי לגדול יתר על המידה. המים גם מהווים את הכוח הדוחף פוטוסינתזה על ידי שמירת לחות הפיוניות שבעלים שדרכן קולט הצמח את הפחמן הדו חמצני ופולט חמצן. כאמור, עודף השקיה יגרום הן לצימוח רב מדי ומניעת משאבים מהפרי והן לגידול לא רצוי של גודל הפרי. כדי למדוד את כמות המים בצמח כדי לשלוט בהשקיה פותחו מכשירים אין ספור אך תרצה זהבי וחבריה המדריכים במשרד החקלאות ממליצים לכורמים להתבונן בכרם, להכיר את ההתנהגות שלו ולפי זה לווסת את ההשקיה. ההיכרות האינטימית של הכורם עם הכרם היא קריטית לנושא. דבריה אלו של תרצה זהבי הזכירו לי (א.ה.) את הרצאתו של עמיתה, ערן הרכבי, ביום עיון שהתקיים בינואר 2005 במסגרת תערוכת Tec Enology. הרכבי דבר שם על משטר השקיה בכרם ואמר שאנו חיים במדינה חמה ויש להקפיד על משטר השקיה נכון. "כל כורם צריך להכיר את תכנית ההשקיה המתאימה לכרם שלו", אמר הרכבי. הוא הבחין בשלושה שלבים: השלב ראשון הוא מההתעוררות ועד החנטה ובשלב זה יש להרבות בהשקיה כדי לאפשר צימוח. השלב השני הוא לאחר החנטה ועד הבוחל ובו מצמצמים את ההשקיה כדי להאט את הצימוח. משלב הבוחל ועד ההבשלה יש לשמור על משטר השקיה שמונע צימוח כמעט לחלוטין. הגנת הצומח חלק נכבד של ההרצאה יוחד לעניין הגנת הצומח. תרצה זהבי דברה על גורמי הנזק וחילקה אותם לשתי קבוצות עיקריות: מחלות (פטריות, חיידקים ווירוסים) ומזיקים (זחלי עש, כנימות וזבובים). בהקשר של מחלת 'קימחון הגפן' סיפרה תרצה זהבי שייתכן ויש ממש בסיפור על הסיבות לנטיעת שיחי וורדים בשולי שורות הכרמים. הוורדים רגישים לקימחון יותר מן הגפנים, ולכן כאשר הורד נפגע בקימחון (אם כי מדובר בקימחון מסוג אחר אלא שהתנאים היוצרים את שתי המחלות זהים) עדיין יש זמן לטפל בגפנים. בהמשך דברה תרצה זהבי על ריקבונות, על פטריית הבוטריטיס ועוד. דרכי ההתמודדות הן: בחירת מקום מתאים מראש (לחות, מזג אוויר), הכרת הפגעים וריסוסים. משקל רב נותנת תרצה זהבי לנושא ניקיון חומר הריבוי. היא סיפרה שתופעת מחלות הגפן המועברות על ידי חומר הריבוי החלה למעשה ביום שהתחילו ההרכבות. בעבר תופעה זו לא הייתה קיימת כי בשטות הישנות כל בעל כרם יצר שתילים מהגפן היפה והבריאה ביותר שהייתה לו בכרם. באופן כזה נעשתה סלקציה טבעית נגד וירוסים. ברגע שלקחו גפן יפה ובריאה והרכיבו על כנה נגועה קיבלו העברה סמויה של מחלת גפן. מאחר והכנות לא מראות שום סימן שהן נגועות במחלה כל שהיא, ייתכן מצב שלוקחים כנה נגועה ש הכרם כגורם מרכזי באיכות היין – חלק א הכרם כגורם מרכזי באיכות היין – חלק ב |
