ישראל פרקר

יין טוב הולך מצוין עם אוכל טוב. אני לא מחדש בזה כלום, כמובן.  הפעם אני רוצה לספר על השקת יין ששולבה עם השקת בר מסעדה חדש בת"א. סוף חודש פברואר 2004.  ברי ססלוב  עם בתו רוני חגגו את השקת יין "אדום 2000 "(קברנה עם 10% מרלו) יחד עם שמוליק מרכוס שחגג את חנוכת מסעדת הבר "בראון", שהוא אחד מבעליה. שבוע ללא גשמים ( "גשמים  בחורף חשובים מאוד לכרמים", יגיד לנו ברי לאחר מכן). אלו היו ימים של מין סוף חורף משונה. התאספנו קומץ עיתונאים ואנשי תקשורת ב"בראון", ברחוב נחלת בנימין פינת אחד העם, בתל אביב, להשתתף בהשקה הכפולה. בשבילי, כל השקה היא מסיבה קטנה (ולפעמים גדולה...).

ברי  (הכל כך אופטימי תמיד ומלא חיוכים) פתח את הערב בנאומון קצר בו שילב יין ומסעדנות.

"מתחילים לאט לאט להכיר יותר ויותר שמות של שפים מוכשרים. מספר המסעדות הטובות הולך וגדל בארץ. גם הלחם, הגבינות, שמן הזית והיינות השתפרו והם שונים מאוד (לטובה) בהשוואה לאלה של פעם." פתח ברי את דבריו.  קיים  דור חדש של אנשים שנכנסים לעולם האוכל והבישולים. אוכל לדעתו של ברי הוא דבר הנחמד, המעניין והשמח ביותר. "קורה דבר יפה בארץ, וגם אני בזה. ב1967 הגעתי מקנדה. אני עובר את התקופה הטובה ביותר שעברתי בחיים שלי. אני עושה יין ומאמין שכרמי  בקדיתא, נמצאים באחד האזורים הטובים בעולם לגידול גפנים. אני מאמין גם שהסקרנות שלי במטבח היא ללא גבול.
אני יכול לעשות מה שאני רוצה. איפה שאני רוצה במטבח, בכרם וביקב. וזהו הדבר היפה בחיי כיום. זה מאפשר ליקב שלי, הקיים חמש וחצי שנים, לגדול ולהתפתח. ברוך השם היין שלנו נמצא במצב שאנחנו צריכים כל שנה לייצר יותר כדי לספק את הדרישה. דברים מלאי אופטימיות אומר ברי, הנותנים הרגשה טובה והתרוממות רוח.

ברי עובר להציג את היין המושק "קברנה – אדום מבציר 2000 ". הוא לא שוכח  להזכיר את האח הבוגר של היין  שקיבל גביע בתחרות בצרפת בבורדו.  ענבי הקברנה הגיעו מכרם בן זמרה. ברי מציין לשבח את הכורם ישראל רוזנברג בעל הכרם בן ה14 שנים.

שמוליק מרכוס  מבעלי "בראון"  סיפר שהמקום נפתח בינואר, בעקבות "בראון" חיפה. מקום שנפתח בחיפה לפני 3 שנים. הם מנסים להביא  למקום את תרבות האלכוהול תוך מתן כבוד ליין הישראלי הנמצא בתפריט. כך גם נוצר הקשר עם יקב ססלוב. הכוונה היא להתאים את התפריט ליינות.
מתברר שה"אביב" של ססלוב הוא היין הנמכר ביותר במקום הזה.
תפסנו את מקומותינו סביב השולחנות לארוחת טעימות מבישולי השף
 דודי אטיאס שהיה השף של "בראון"  בחיפה והגיע לאחרונה לעיר הגדולה.
מנה ראשונה בספל קטן, אספרסו בטטה עם נגיעת קצף. כתום חם, טעים ומיוחד.
לכוסיות נמזג ה"אדום 2000 " של ססלוב. היין לדעתי היה מאוזן לגמרי ללא השפעה בולטת וחריגה של אחד ממרכיביו.  הכל לפי התיאוריות הנכונות.  חשנו בטעם חלש של עץ קלוי, קצת מנטה ושוקולד. טעם הוניל הזכיר לנו שהיין שהה גם בחביות עץ אלון אמריקאיות. אהבתי אותו.
ברי התיישב לידי, ושוב הייתה לי ההזדמנות לשמוע ממנו, כטוב ליבו מיין, סיפורי יין המלווים בתקציר שעורי עשיית יין וטיפול בכרמים. זאת כרגיל הייתה חוויה מרנינה לחובב יין השואף ללמוד עוד ועוד...
צלחות שריפמסים וקלמרי הונחו על השולחנות והדיפו ריח נהדר.

לדבריו של ברי,  בחורף שנת 2001 לא היה  מספיק קור וביוני התחילו חמסינים. שנה זו לא הייתה שנה טובה לענבי היין.  2002 הייתה שנה טובה מאוד, וגם  שנת 2003.

 לגפן חשוב מאוד לקבל מנות קור יותר מאשר  גשם. אך האדמה חייבת לספוג מים בחורף.   בכרם קדיתא נספגים בחורף מים באדמה ונספחים לחרסית. במים אלה משתמשים הגפנים  בקיץ ואין כל צורך להשקותם כמעט. הניקוז  הטוב חשוב לכרם במהלך העונה כשנותנים מים. בחורף הגפן ישן ולכן הניקוז לא חשוב.
לשולחנות הוגשו טרטר שלמון  ואחריו טורטילוס עוף עם צ'ילי.
היו גם קציצות בשר בקר וצ'וריסוס, שהשתלבו יפה מאוד עם היין האדום של ססלוב.

הטבע הוא משהו יפה. מתחיל ברי להשתפך. אני מאמין באלוהים ואני קורא לו הטבע. "הטבע הוא  האלוהים שלי". דברי ברי ססלוב.
 ברי גם סיפר לי על בתו האמצעית ,רוני, שהיא גם העוזרת המסורה שלו ביקב. רוני תעשה השנה יין לבד. היא קיבלה חלקת  כרם בקדיתא בגודל של כדונם וחצי. בתקופה זו היא גוזמת לבד את הכרם. טון וחצי ענבי קברנה יהיו לה, אותם תבצור לבד.  היא גם תטפל בייצור היין ביקב בהדרכתו של אביה, כמובן. זאת הפעם הראשונה שהיא עושה יין ויכול להיות שהיין לא יצא טוב. (לוחש לי ברי באוזן). הנחמה היא שאפילו אם היין יוצא גרוע, תמיד יש אנשים שהוא מתאים לטעם שלהם והם אוהבים אותו. אנחנו כבר מחכים בכיליון עיניים לטעום את יין  הביכורים "רוני" מכרמי קדיתא שבגליל העליון.

ברי נזכר שבתערוכת יין מסוימת הוא טעם יין  גרוע מאוד והבין מיד מה הבעיה ואיך אפשר לפתור אותה.  אך היינן אמר לו שמאוד אוהבים את היין שלו. ברי החליט לא לומר לא מאומה ולא לנסות להדריכו איך לשפר את היין הפגום.
 המסקנה היא שבארץ כמעט  לכל יין יש קונה...

והיו שם עוד ועוד סיפורים וגם הרבה יין נמזג לכוסיות. קינחנו ביין מתוק מחוזק גווירצטרימינר 2002-2003 של ססלוב, יין עתיר ריחות של פירות טרופיים וטעמי מלכות...

כרגיל הראש קצת סחרחר, הפעם גם מיין וגם מסיפורים, והגיעה השעה להיפרד ממסעדת הבר החדשה וגם מהיין החדש.

לחיים, לחיי היין הישראלי.