עם הרבה כוונות טובות ועם קהל מועט, נערך יריד היינות השמיני של מגזין "יין וגורמה". ישראל פרקר ואבי הלוי מדווחים מהשטח.

מאת: אבי הלוי וישראל פרקר

שוב עלו ריחותיהם המשכרים של יינות ישראל מבין העצים בגן היפה שבמוזיאון ארץ ישראל שברמת אביב, עת נערך בו יריד היין הישראלי השמיני במשך שני ערבים רצופים בהפקת המגזין "יין וגורמה".

מאות אנשים גדשו את מתחם היריד כשהם אוחזים בידיהם כוסות מלאות יין, והיינות נמזגו לכל דורש מתוך עשרות בקבוקים של היקבים הפזורים ברחבי הארץ שהציגו את יינותיהם.

היקבים שלקחו חלק בירד היו: סגל, ברקן, ששי, רמת חברון, טפרברג, אפרת, תשבי, אלכסנדר, נח, שדה בוקר, מוני, כרמל, רקאנטי, ענתות, יינות נעמה במדבר ויקב רימון המייצר שיכר מרימונים.

לצד דוכני היקבים אפשר היה לטעום ואף לרכוש מבחר שמני זית וזיתים בטעמים וגדלים שונים, והרעבים יכלו להשביע רעבונם בסושי, במבחר גבינות ובמאכלי ים מתוך דוכנים שהיו פזורים בגן.

בין הדוכנים חיפשנו האם נוסף ליינות החדשים ישנם דברים נוספים שטרם נראו בירידי יין בארץ ומצאנו:

יקב רימון - הכריז שלט גדול שלידו מצאנו עשרות רימונים, ומתברר שגם מרימונים אפשר לייצר שיכר (שימו לב, לא יין, מפני שיין מייצרים רק מענבים). מדובר במיזם של משפחת נחמיאס ממושב כרם בן זימרה הידוע דווקא בענביו המשובחים מהם מייצרים יינות ביקבים רבים.

משפחת נחמיאס (050-8848635) פיתחה זן מיוחד של רימון, שמומחים גילו בו כמויות גבוהות במיוחד של נוגדי חמצון. את השיכר מייצרים מגרעיני הרימונים המרוסקים והמותססים בעזרת שמרי יין. יקב רימון הציג שני סוגי שיכר: שיכר רימונים יבש (שטעמו המיוחד והחמצמץ מקביל לטעמו של יין יבש) ושיכר רימונים מתוק המועשר בכוהל רימונים המזוקק ביקב ממיץ הרימונים. אלו הם שני משקאות מרעננים בצבע אדום כהה, שיכולים להוות תוספת לארוחה בשרית ממש כפי שעושים היינות האדומים.

בהמשך פגשנו בשורת מקררי יין שגופם ומדפיהם עשויים עץ. המקררים מיוצרים במפעל אדמה שבטבריה, והעיצוב יפה ומיוחד. עוד בשורה לחובבי היין המחפשים מקררי יין שאפשר להעמיד אפילו בסלון.

כתבנו אבי הלוי הסתובב בין המציגים וטעם את יינותיהם והוא מדווח על מחשבותיו ורשמיו:

אל יריד היין השמיני, שאורגן על ידי המגזין "יין וגורמה", אי אפשר שלא להתייחס ברגשות מעורבים. מצד אחד יש לקדם בברכה כל אירוע יין בכל מקום ובכל זמן. אין זה מתפקידנו לבקר יוזמות של גופים כאלו או אחרים לעריכת אירועים. אלא מה, העובדות מדברות בעד עצמן, והעובדות הן שהיריד משך מעט מאוד מבקרים. באופן אישי, נהניתי מאוד ממיעוט המבקרים: לא היה צורך להידחק, ניתן היה לשוחח בשקט עם המציגים באווירה רגועה ונעימה וכן הלאה. אלא שאני לא בטוח שבעלי היקבים שהשקיעו ממון ויין כדי להציג ביריד וכמעט ולא מכרו יין, חושבים כמוני. התחושה הכללית היא שהיריד הזה היה מיותר, במיוחד לאור העובדה ששלושה חודשים קודם לכן התקיים באותו מקום, על ידי אותו גוף, יריד זהה מוצלח במיוחד. מסתבר שאת ההצלחה אי אפשר לשחזר בתכיפות גבוהה מדי.

כך או כך, הסתובבתי בין הדוכנים וטעמתי בנחת כמה יינות מעניינים. את רשמי הטעימה אני מביא לפניכם בשורות הבאות:

אלכסנדר, אלכסנדר הגדול 2003, טעימת חבית

אני לא יודע איך הוא עושה זאת, אבל אלכסנדר הגדול של יורם שלום מיקב אלכסנדר הוא תמיד יין פגז. לא מזמן פתחתי עם חברים אלכסנדר הגדול 1999, והופתעתי מעוצמות היין (שש שנים חלפו מיום שנוצר). ביריד ניתן היה לטעום את אלכסנדר הגדול 2003 השוהה כעת בחבית. ההנאה הייתה מושלמת, וכבר עתה ניתן להרגיש בעושר ובמורכבות של היין שנכונו לו עוד חודשים רבים בחבית ובבקבוק לפני שיצא לשוק. הזמנתי פיוצ'ר.

ברקן שרדונה "נגב", 2003

יין זהוב בהיר, כמעט לבן. הענבים מגיעים ממקום גבוה במצפה רמון, איזור קר בלילות ויבש, דבר המונע ריקבון בפרי ומאפשר הבשלה מבוקרת, לדברי אנשי יקב ברקן. ליין ניחוח פירותי, ובפה מורגשת מתיקות קלה המתאזנת על ידי חמיצות נעימה. היין תסס במיכלי נירוסטה בלבד, בוקבק בתחילת 2005 ולאחרונה הוחל שיווקו. יין קיצי ונעים לחך.

טפרברג, קברנה סוביניון רזרבד 2002

יקב הבוטיק של יקבי אפרת עלה לתודעת קהל חובבי היין בתערוכה האחרונה בבית הסקוטי לפני פחות משנה. ואכן, היין שלפנינו מצדיק את המוניטין ההולך וגדל של היקב הזה. ענבי הקברנה שמהם עשוי היין מגיעים מעמק האלה מאזור "קריר" יחסית. היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדשות ועוד 12 חודשים בבקבוק. צבעו אדום ארגמני כהה, והוא מעניק ארומות וטעמים של פרי שחור בשל. הוא מאוזן היטב (שום דבר לא קופץ יותר מדי) וסיומת נעימה מותירה אותך עם טעם של עוד.

כרמל, שרדונה גליל עליון 2004, הסדרה האזורית

יין מבציר חדש בסדרה האזורית של כרמל. היין הקודם שיצא לפני שנה נקרא שרדונה גליל כיוון שהכיל ענבים גם מן הגליל העליון וגם מן התחתון ואילו הפעם הוכן היין הזה רק מענבים שמקורם בכרמי הגליל העליון, כך הוסבר לי. על פי נתוני היקב, היין הותסס בחביות עץ אלון צרפתי והמשיך להתיישן בהן על משקעיו במשך שמונה חודשים. כשליש מן היין עבר תסיסה מאלולקטית. ליין צבע צהוב קש, והוא בעל ריחות וטעמים מינרלים עם מעט חמאה המעניקה רכות ליין.

כרמל, גווירצטרמינר בציר מאוחר 2004

זהו הלהיט של השבועות האחרונים. לפני כששה חודשים טעמתי את היין בביקור ביקב כרמל בזיכרון יעקב, וכבר אז חשתי שמדובר במשהו חדש במחוזותינו. אסף הסביר אז שהיין הוכן בסגנון גרמני אלזסי על ידי סחיטה ארוכה וקרה ללא כל תוספות, וכך התקבל יין קינוח מתוק וטעים באופן בלתי רגיל. יש בו 9% אלכוהול (שהושג כאמור על ידי התסיסה בלבד, ללא תוספת חיצונית), ומתיקות הנובעת מסוכר שיורי של 150 גרם לליטר. ליין צבע צהוב יפה, והוא שופע ריחות של ליצ'י והדרים. זהו יין קינוח מעולה, ומתחרה רציני להייטס ויין של רמת הגולן.

מוני, מרלו 2004 וקברנה סוביניון 2004

שני היינות האלו של יקב מוני יצאו זה עתה לשוק, וניתן היה לטעום אותם ולהתרשם מהם ביריד. אלו הם יינות קלים ונוחים לשתייה. שהיה של שלושה חודשים בלבד בחביות עץ מאפשרת ליקב לתמחר אותם גם במחיר נוח, ולאפשר ללקוחות תמורה טובה למחיר.

נעמה במדבר, מרלו 2003 וקברנה סוביניון 2003

זהו יקב חדש יחסית שאליו התוודענו בפעם הראשונה ביריד. מדובר בחוות בודדים באזור ירוחם, המייצרת יין זו השנה השלישית. הענבים מגיעים מכרם בן כחמש שנים הנטוע בחווה. מאיר בן ישי, בעלי החווה, למד להכין יין מאביו עוד במרוקו, ואת הידע הזה הוא מיישם בהכנת יינותיו. היינות שהו בחביות עץ אלון צרפתי משופצות, הם טעימים מאוד ובאופן מפתיע אף דומים זה לזה (המרלו והקברנה). צבעם אדום רובי כהה מאוד, והריחות והטעמים הם כשל ליקר דובדבנים.

סגל, דישון 2000 ו"בלתי מסונן" 2001

הצמד המנצח של יינות סגל. שניהם 100% קברנה סוביניון. "כרם דישון" כשמו כן הוא, עשוי מענבי כרם דישון שבעמק קדש בצפון הארץ. צבעו אדום כהה והוא מאוזן וטעים מאוד. 18 חודשים בחביות עץ משלימות את טעמי הפרי, ומוסיפות ניחוחות תבליניים. גם סיומת היין נעימה במיוחד. ה"בלתי מסונן" 2001 בעל אופי שונה, אך יחד עם זאת דומה באופנים רבים: צבע היין ועוצמתו מזכירים את כרם דישון, ולא בכדי - מקור הענבים באותו כרם בתוספת ענבים מכרם דובב. הבלתי מסונן צלול פחות מכרם דישון, אך למעשה זהו ייחודו. יש לציין שכאשר הוחל בייצורו של היין הזה בשנות השמונים, לא רבים העיזו שלא לסנן יין.  ה"בלתי מסונן' מורכב ועשיר מאוד בטעמים, החל מפרי שחור בשל מאוד וכלה בעור, אדמה וטבק. כיף לשתות.

ענתות, נוטרה 2002

בלנד של 60% מרלו ו- 40% קברנה סוביניון. ענבי המרלו מגיעים מלכיש וענבי הקברנה משילה. היינות משני הזנים התיישנו בנפרד בחביות נפרדות, ולאחר הכנת הבלנד הם המשיכו יישון משותף. ליין צבע אדום כתמתם, באף ריחות פרי אדום מעורב (פרי צעיר עם פרי בשל) עם ניחוחות מתובלנים שמקורם  בחביות העץ. יין טעים ונעים לשתיה.

רמת חברון, ארמגדון 2002

היה צריך לשהות דקות ארוכות בדוכן של יקב רמת חברון, ולהתחבב על אנשי היקב, כדי שמישהו מהם ישלוף אי משם בקבוק, וימזוג את היין המדהים הזה. אין לי פרטים על היין, אני רק יודע שהוא נמכר בחו"ל בלבד. זהו יין בעל גוף מלא, ובעל עושר בלתי רגיל של מורכבות וטעמים. לא נופל ממנו בהרבה הוא יין המכפלה – בלנד של 80% קברנה סוביניון 15% מרלו ו- 5% סירה.

שדה בוקר, זינפנדל 2003

מאחר שכמה ימים קודם ליריד חזרתי מארה"ב שם טעמתי והצטיידתי בכמה זינפנדלים טובים, הסתקרנתי לטעום זינפנדל משלנו. "מה גרם לך להתעסק עם הזן הזה?", שאלתי את צבי רמק הבעלים והיינן של יקב שדה בוקר, וצבי השיב: "אני יליד קליפורניה, והזינפנדל מלווה אותי מאז ומתמיד. זהו אכן זן בעייתי. יש לו נטייה לעודף יבול, ואם לא מטפלים בו נכון מקבלים תוצאות לא טובות". הזינפנדל של שדה בוקר הוא יין טעים ונעים לחך. צבעו אדום רובי, והוא שופע ניחוחות וטעמים של שזיפים מהסוג הכתום בפנים וסגול-שחור מבחוץ. היין הופק מענבים שגדלים בשדה בוקר בכרם בן 4 שנים. אני מניח שעם התבגרות הכרם נראה מהיקב הזה זינפנדלים באיכויות גבוהות עוד יותר בשנים הבאות.

ששי, קברנה סוביניון 2002

מקור הענבים בגוש עציון בכרם בן שמונה שנים (כרם די "ותיק" במושגים ישראליים). צבעו של היין אדום כהה מאוד, והוא מדיף ריחות וארומות של פרי שחור ובשל. היין טעים ונעים ללגימה. 26 חודשי חביות עץ לא חדשות ("סיבוב שני", אומר ששי) הוסיפו לעץ טאנינים רכים ונעימים. גוף בינוני-מלא ודמעות נאות על דופן הכוס. יין איכותי ומפתיע.

תשבי, פרנץ' קולומבר בציר מאוחר 2004

פעם ראשונה, מזה שנים, שאני נתקל ביין זני מהעינב הזה, ולכן הסתקרנתי מאוד לטעום אותו. זהו יין חצי יבש בעל צבע זהבהב, והוא מפגין ריחות וטעמים פירותיים המזכירים פלחי אפרסק בסירופ. היין הופק מענבים הגדלים בהרי ירושלים, תסס תסיסה ארוכה וקרה (שלושה שבועות ב- 10 מעלות), והתישן ארבעה חודשים בחביות ששהה בהם הברנדי של תשבי. טעמו מתקתק ויש לו סיומת מרירה קלות בדומה לאשכולית. יופי של יין לאוהבי יינות לבנים חצי יבשים.

ספטמבר 2005