קטגוריות:
| >> הכרם, הגפן והבציר » היה תוסס | |
האשכולות מרשימים, הענבים נפרדים מקליפתם והארומה באוויר חודרת כמו יין לדם. רק אם אימא אדמה הייתה מתחשבת קצת עם התזמון שלה – זה יכול היה להיות מושלם. מאת: שירה אבידן החורף הקר והקיץ החם האיצו השנה את קצב הבשלת הענבים, והביאו להקדמת מועדי הבציר, כשהם תופסים אותנו באמצע פעילות בקבוק היינות האדומים מבציר 2004, למעט סדרת הריזרב כמובן, שממשיכה להתפתח לה בחביות. הקדמת הבציר כמעט שיבשה לנו את התכנית שערכנו בנוגע לסדר בצירי הזנים השונים, כך שמצאנו את עצמנו בוצרים ומתסיסים, כמעט במקביל, את השרדונה, המרלו, הקברנה סובינון, הפטיט סירה, השירז והגרנש. לא נעים אבל לא נורא. משהחלו להצטבר הסימנים להבשלה המואצת בחלקות הענבים שלנו בכרמי יהודה, הסבנו תשומת לב מיוחדת למעקב אחר התקדמותה. וכמו תמיד, גם הפעם אי אפשר היה להתווכח עם אימא אדמה: בדיוק כמו שלא הועילו כל הבקשות והתחינות שהפננו אל אשכולות הענבים כדי שיואילו להתאים את קצב הבשלתם למועדי הבציר הנוחים לנו... הביקורים בכרמים, שנועדו כדי להיטיב בקביעת ימי הבציר, נעשו תכופים יותר ויותר. כמעט מידי יום התרוצצנו עם הטרקטורון בין החלקות, מודדים, טועמים, מלטפים את האשכולות ומתרשמים מאיכותם עד לרגע הגורלי שמחליטים לבצור. עם הענבים, כבר אמרנו, לא מתווכחים. נקודה. ככל שהעומס והלחץ גברו והלילות הצטרפו לימים, הקפדנו לחייך, לנשום עמוק, ובעיקר השתדלנו ליהנות מהתהליך ומחוויית הבציר. הבציר היה ידני והתבצע במשך הלילה או מיד עם אור ראשון. את הענבים הקפדנו להוביל אל היקב בארגזים קטנים ובמשאית הקירור של עדי, וכל זאת, כדי להעניק לאשכולות את הפינוק הראוי בדרכם אל התחנה הראשונה במסעם אל הבקבוק, כשהם שלווים, שלמים, צוננים ועם מלוא הארומות שאגרו בעמל רב. במבט מקרוב, אפשר היה ממש להבחין בהכרת התודה ובחיוך הנסוך על קליפתם. ביקב המתין להם בקוצר רוח "המפריד מועך" החדש שרכשנו, שהטיב לפנק אותם בחבטות קלות ובמעיכה עדינה, תוך שהוא דוחק אותם אל המשאבה שהסיעה אותם בעליצות רבה, ישירות אל מיכלי התסיסה. בתוך זמן קצר הפעלנו את מערכות הקירור, כיבינו את האורות ואפשרנו להם להירגע ולנמנם במשך מספר ימים על קליפתם עד להתחלת התסיסה. והחגיגה האמיתית? היא מתחילה עם הוספת השמרים. אז היקב מתמלא בניחוחות התסיסה, ובקוקטיל מדהים של ארומות תפוחי עץ, בננות, סיידר ואחרים שמערפלים את החושים. היה שווה לחכות שנה שלמה. ערבובים וערבולים עדינים מפנקים את הענבים התוססים כמו בעיסוי מענג. עוד מדידה, עוד בדיקה - והופ אל המכבש לסחיטה עדינה. אפשר לומר שהרגע שבו מגיח היין הצעיר כשהוא נפרד מקליפתו, הוא תמיד רגע מלא התרגשות שמזכיר לי הולדת תינוק המגיח לראשונה אל אויר העולם. ואכן, אט אט מגיחים להם יינות 2005, צעירים ומבטיחים, על רקע ציוני דרך היסטוריים לא פחות כמו קתרינה, ההינתקות והיציאה מעזה. בין לבין, חברי מועדון היקב ואורחים מזדמנים מגיעים אל היקב, צופים ומקבלים הסברים על התהליכים שעובר היין בשלבים הראשונים בחייו. תודה מיוחדת אנחנו חייבים לכל החברים והידידים שסייעו לנו בכל ימי הבציר. עד היום לא ברור אם הם הגיעו בגלל הרצון לחוות ולעזור, או סתם בגלל ארוחות הבוקר הכפריות שהפכו כבר למסורת היקב בימי הבציר העליזים... ומה הלאה ביקב? בימים אלה אנחנו נערכים לחג הקרב ובא, ומזמינים את חובבי היין למכירה מיוחדת של היינות האדומים מבציר 2004 שתתקיים ביקב בקיבוץ איל בתאריכים 24 – 23 בספטמבר, 30 - 29 בספטמבר ו – 1 באוקטובר, בין השעות 16:00 – 11:00. |
