היה מעניין ומשובב את הלב לראות אנשים שאינם מגיעים בדרך כלל לאירועי יין, כולל זוגות צעירים שהובילו עגלות עם תינוקות, מתעניינים ביינות הישראלים (וגם קצת מחו"ל...) וטועמים אותם. הנהנים מהיינות אף רכשו בקבוק אחד או שניים והמשיכו בדרכם, במסדרונות ובחנויות הקניון הגדול.   

כ20 יקבים ישראלים , גדולים וקטנים, יקבים מסחריים ויקבי בוטיק, הציגו את שלל יינותיהם בדוכני היין הגדולים, שמוקמו במרכז הקניון, שכל אחד מהם כוסה ביריעת בד בצבע בורדו, צבעם של היינות האדומים.

הוצגו שם יינות מיקבי כרמל, רמת הגולן, פלאם, לה טרה פרומסה, תבור, מיישר, אבידן, דלתון, רוזנבאום, קלו דה גת, יתיר, צרעה, בזלת הגולן, ששי, שדה בוקר, ענתות, ססלוב, ודמרי.
הטעימה הייתה חופשית לכל דורש.
היו שם יינות משנה אחרונה וגם יינות רזרב שיושנו מספר שנים בחביות עץ. אני מחפש תמיד לטעום את היינות ה"זקנים" דווקא, מפני שמעניין אותי לדעת מה עשה להם הזמן.
אולם לא פיספסתי הפעם גם את שלושת יינות הבוז'ולה הישראלי, מביניהם אהבתי ביותר את הגולן גאמיי נובו  2004 של יקבי רמת הגולן .

הפסטיבל נערך במשך שלושה ימים, החל מיום חמישי. בימים חמישי שישי היו גם סדנאות בישול בו הציגו מעל במה מוגבהת שפים ישראלים מהמסעדות אורקה, ארטישוק ופסטיס, את מיטב בישוליהם. נערכו גם סדנאות הכרת וטעימת יינות.


בקומה השנייה של הקניון נערכה במשך כל זמן הפסטיבל סדנה גדולה לילדים. גם אותם מנסים לקרב ליין, או יותר נכון למיץ הענבים.
כלנית סוסובר מחברת "עולם אחר- גמיגו" ומספר בנות נוספות עסקו בהפעלת הזאטוטים. הללו קיבלו בקבוקי זכוכית קטנים, עיטרו אותם באביזרים קטנים שונים וצבעוניים. את רבע מהבקבוק המקושט מילאו בתמיסה מתקתקה של דבש תמרים, רום בלי אלכוהול, ריבת תפוזים או תות, כדי ליצור "ליקר". בתחנה הסופית מולאו הבקבוקים במיץ ענבים (תירוש) מתוק של יקבי כרמל. כך בדרך פשוטה, שעניינה מאוד את חובבי היין העתידיים, הם יצרו במו ידיהם ליקר תמרים, רום, תפוזים או תות בהתאם לחפצו של כל אחד.

נהרות המבקרים בקניון לא פסקו לרגע מהרגע שהגעתי למקום. חניה במקום טוב הייתה מציאה בה זכו רק ברי המזל. ומה שחשוב לנו ביותר, הבקבוקים נפתחו כל העת ויינותיהם נמזגו לכוסות.

ניר סיפר לי, והדגיש מספר פעמים, שהרעיון שהוביל לארגון הפסטיבל היה להביא יין לאנשים המרגישים מאוימים להיכנס לחנויות מקצועיות של יין, או להגיע לאירועים מוכווני אנשי יין מקצועיים. אנשים אלה מרגישים יותר טוב ובטוח בסביבתם הטבעית בקניון הגדול ההומה אנשים, שרובם לא מבינים עדיין (לצערנו) מה ההבדל בין יין נחות ליין טוב באמת. האירוע בקניון אינו מחייב ואינו דורש ידע מוקדם ביין. יכולים לטעום יין ולהמשיך לקנות, או סתם לבלות בין קומות המקום המשופע בחנויות אופנתיות. כך היין יורד יותר לעם ולא העם עולה ליין.

המטרה היא לקרב יקבים ויינותיהם לכמה שיותר לוגמי יין פוטנציאליים שלא נגישים ליין בדרך כלל. בעתיד יהיו עוד אירועים כאלה בקניון הרצליה או במקומות הומי אדם אחרים. הבטיח ניר .

ניראה לי שאירועים מסוג זה, דווקא באזורים בהם קיימת תנועת אנשים הרחוקים מעולם היין (בשלב זה, כמובן), עשויים לתרום רבות לקידום תרבות היין הישראלי בארץ. הבעיה היא שלפעמים מידלדל מלאי יין יקבי הבוטיק מרוב מספר גדול של ארועי טעימה....

נובמבר 2004