קטגוריות:
| >> הכל מכל » היין של שקד | |
מאת: כשאני נכנס לחנות יין ורואה את הכמות הענקית של בקבוקי יין הנמצאים על המדפים עולות במוחי תמיד השאלות: איך הם מגיעים לשם? מי דואג למלא את המדפים? איזה יין זוכה להגיע לחנויות הספציפיות בכל איזור? ועוד ועוד... החלטתי שסוף סוף הגיע הזמן לקבל תשובות לשאלות. לקחתי יום חופש מהעבודה (דבר לא כל כך שיגרתי), ובמשך יום שלם התלותי ל המרכז הלוגיסטי של החברה נמצא באור יהודה. בחזית ממוקמת החנות העמוסה בבקבוקים. בקומה העליונה נמצאים המשרדים, (הנהלה, כספים, מנהלי תחומים ועוד) המ "שוק היין בישראל מאוד מתרחב ומתפתח בשנים האחרונות" אומר אורי. "אבל הצריכה השנתית לנפש ממשיכה להיות נמוכה 6.5 - "ס"ה ייצוא היין מישראל לא עולה על 10% מהייצור השנתי והוא כלל לא משמעותי. לו היו מתייחסים לפוטנציאל הגדול הטמון בישראל ומשקיעים לקידום היין בארץ, שוק היין היה ניראה אחרת לגמרי. כל אחד מנסה בכוחות עצמו להגיע לנקודות המכירה. חייבת להיות פעולה משותפת של כל הענף בפיתוח תרבות יין. כרגע כל אחד מפחד שאם יעשה צעד מועיל גם האחרים ייהנו ממנו." חנות הדגל של "דרך היין" נמצאת ברחוב החשמונאים בת"א (280 מ"ר ) ויש בה מרתף ענק המשמש לאכסון יין, ומקום לעריכת אירועי טעימה. בחנות, שעיצובה מהווה מודל לפיו עוצבו שאר ארבעת חנויות הרשת, מסודרים יינות ישראל על מדפים במרכז, ויינות העולם ממלאים את המדפים על הקירות. בסניף ת"א יש מדף גדולה מוקדש ליינות שפלת יהודה עליו מצאתי עשרות בקבוקי יין של יקבי האזור. שאר חנויות הרשת נמצאות ברעננה, נס ציונה, מודיעין ואור יהודה. "איך בכלל הגעתם ליין?" "בשנת 1983 הוקמו יקבי רמת הגולן, שחוללו מהפכה בענף היין האיכותי בארץ. ב1985התחלנו לשווק את יינותיהם בארץ." סיפר לי אורי. "בשלב הראשון הייתי חייב להבין את המוצר שהיה חדש בשבילנו. ישראל עשהאל ניסה להתחמק מהתלמיד הפוטנציאלי החדש. שקד קנה קורס שלם למספר תלמידים (בני משפחה ועובדי החברה) ואלה היו צעדיו הראשונים בעולם היין. "בשנת 1990 הבנו שאנחנו בבעיה רצינית. חלק מהיינות ששיווקנו היה מאוחסן לא טוב בחנויות והיה מגיע ללקוחות מקולקל. מצד אחד היינות זכו בפרסים ומצד שני אותם יינות הגיע ללקוחות מקולקלים. הצעתי לבעלי החנ שער ברזל נעול היטב נפתח בפנינו במרתף הסניף בת"א. חשתי לרגע כאלו אני נמצא במרתף מקורר היטב של סניף בנק קטן. על קיר אחד היו כספות נעולות עבות דפנות. ממול בתוך כלובי ברזל סגורים במנעולים שכבו עשרות רבות של בקבוקים שמחירם גבוה. אלה הם תאים של לקוחות המעדיפים להשאיר את יינותיהם במקום ולהגיע מדי פעם לאספם. "הלקוח יכול לבחור יינות יקרים מכל העולם ולהשאירם במקום". הסביר לי אורי והזדרז להוסיף: " אל דאגה, בדרך היין יש גם יינות בשלושים ₪ מכל הסוגים. אנחנו מוכרים רק מה שאנו מאמינים בו." ראיתי במרתף בקבוקים שעלות כל אחד מהם אלפי ₪. "יש לשים לב שיינות איכותיים ויקרים מחיריהם בעולם ידועים לחובבי היין ואנחנו חייבים להיות מאוד אטרקטיביים כדי שיקנו אותם. המחירים נקבעים בעולם ע"פ דירוג של טועמי יין ואיכות היי מתברר שלא כל מי שיש לו כסף שותה יין יקר. יש כאלה שלא מתחברים ולא מבינים ביין והם רוכשים דווקא יינות זולים. "דרך היין מתאימה עצמה לשינויים שמתחוללים ואנו משלבים כידוע יינות ייבוא עם יינות ישראל. אנו מביאים יינות כשרים מארגנטינה מספרד ומבורדו. מתברר שאנשים רוצים לגוון וגם לטעום מדי פעם יינות זרים חוץ מיינות ישראלים." אורי חזר במשך היום מספר פעמים על דעתו שיש חשיבות לייבוא היין להגברת התחרות ועל העובדה שמושקעים יותר מדי תקציבים להגדיל את הייצוא של יינות ישראל (שהוא רק 10% מהייצור הכללי) במקום להשקיעם לקידום היין בארץ. "אם לא נעשה מהר מהלך מיוחד של הרחבת צריכת היין בארץ נהיה בבעיה. היקבים הישראלים לא ימצאו מזור בחו"ל. קשה לנו הקטנים להיאבק עם יצרני היין בעולם. יש לתמוך בצריכה בארץ תוך כדי עשיית הרבה עבודת שטח. חייבים להציע את היינות במחירים שפויים יותר. יש לציין שהייצור גדל והייבוא מתייצב על 15% מסך המכירות בלבד. תיירים תמיד ירצו לשתות בארץ יין מקומי, ישראלי. כשיש פחות תיירות נפגע גם היין. רוב הציבור מתייחס ליין בטעות כמותרות שרק חוגגים איתו. חייבים לעשות הכל כדי לשנות דעה זו. מה שמוסיף עניין ליין הישראלי אלה הם יקבי הבוטיק הצצים כפטריות אחרי גשם." יצאנו מת"א לכיוון הרצליה פיתוח. אורי רצה להראות לי דגמי חנויות שפעלו בעצת "שקד" במטרה להגדיל את מכירות היין בהן. חניה ראשונה עשינו לפתחה של חנות מיני מרקט "טרי בריא" שבבעלות אבנר אוהב ציון. שם סמוך בדרך לחנות השנייה אורי הסביר לי:" השיטה היא להגדיל את שטחי המדף ליין לפי רמת המכירות. ניראה שהשיטה עובדת טוב. בחנויות נמכרים יינות של ספקים שונים. לא טוב להיות בלעדי מפני שהבלעדיות מכניסה לשאננות. התחרות היא טובה ונכונה. המהלכים נגד הייבוא אינם נכונים. עובדה היא שחנויות יין שמכרו רק יין ישראלי נכשלו ונסגרו." החנות השנייה אליה הגענו הייתה "סטופ מרקט". חנות סופר מרקט מעוצבת בסטייל אמריקאי, מרווחת ויפה. מחלקת היין בחנות כל בו זאת יכולה להתחרות בשקט עם הרבה חנויות המתמחות רק ביין. המחלקה גדולה ועל המדפים מאות בקבוקי יין. סמוך לבקבוקים היו שלטים המתארים את היינות ומרכיביהם לנוחיות הקונים, המשלבים במקום קניית מזון עם קניית יין. ניתן להשיג במקום יינות איכותיים ביותר וגם יינות פשוטים. על מדף אחד עמדו בשורה עשרות בקבוקי גאטו נגרו בהם יין כשר שתקופה מסוימת נעלמו מהמדפים. הייתה זו הזדמנות לשמוע מהיבואן "ייבאנו לארץ הרבה בקבוקים מיצרן זה. היקבים המקומיים נלחמו בנו דרך הרבנות והוצאו נהלים שליבואן אסור לייבא יין באותו שם שחלקו כשר וחלקו לא כשר. פתחנו חברה בשם אגוז מוסקט, התוויות הוחלפו וכולן נכתבו בעברית בשונה מהכתוב על תוויות היין שאינו כ ברמת אביב ג' פגשנו את ניר מהמעדנייה הקטנה "חלום של טעם" במרכז שוסטר. משלבים שם מכירות יין איכותי עם אוכל. מתברר שתושבי המקום מחפשים יין טוב ומותגים ידועים. אנשים מחפשים יין במחירים של 100 ₪ פלוס. מגוון היינות בחנות נבחר בהמלצת משפחת שקד הדואגת שניר יכוון קונים ללהיטים העכשוויים. שוסטק מ"מעדני מזרע", שבחנותו ראיתי הרבה סוגי יינות לבנים בין הררי הבשר והגבינות, סיפר לנו שבקיץ שותים באזור הרבה יין לבן. הקונים הרבים מגיעים מוכנים ומבקשים יינות איכותיים ידועים. בדרך לחנות "דרך היין", הנמצאת בקניון רננים ברעננה, סיפר לי אורי על משפחתו העוסקת ביין. אלי האח, האחיינים יואב ואילן, הבנים טל אלי, כאמור מנהל את הרשת. טל וקובי מנהלים את התכנים, התמחור, הוצאת עיתון החודשי לחברי המועדון ורכש יינות. הם מבלים מספר פעמים בשנה בחו"ל ביקבים שונים ובתערוכות יין כדי לבחור עוד יינות מעניינים המתאימים לחיך הישראלי. "לא נביא יין שלא מתאים לחיך הישראלי שלא יאהב אותו כאן." "יש לנו בארץ כ2000 נקודות מכירה. בדרך היין עובדים כ- 30 איש ובשקד כ40 איש. אלדר מ"דרך היין" ברעננה סיפר לנו שמחיר קניה ממוצע לבקבוק יין במקום הוא בסביבות 100 ₪. בכל יום שישי מגיעים עשרות תושבי האזור לטעימות יין הנערכות במקום. אלדר: "יש הרבה אנשים המבקשים רק יינות ישראלים במרכז החנות ,על דוכן מעוגל, נמצאים סוגים רבים של יינות ישראלים וביניהם בלטו יינות מהיקבים מרגלית, צרעה רקנאטי קלו דה גת, רקנאטי ובנימינה אותם משווקת חברת שקד בארץ. רוב צרכני היין הם בגיל 30 ומעלה. אורי: "הנוער מנסה לומר שמה שההורים עשו זה לא טוב. אם ההורים שתו יין אנחנו לא נשתה." המשכנו בדרכנו בדרך היין הישראלית והגענו לחנות הותיקה "המרתף של רוזנר" השוכנת באזור התעשייה של כפר סבא. חנות זאת היא אחד מלקוחותיה של חברת לפני 35 שנה הצטרף לעסק מחיר ממוצע של בקבוק יין הנמכר בחנות הכפר סבאית הוא עד 50 ₪. אחוז קטן מאוד של אנשים קונה בקבוקים מעל 100 ₪. במסעדת ברקרולה הנמצאת בכפר סבא פגשנו את מנהל המסעדה והאחראי על היין, שי טובלי. קיר שלם במסעדה מוקדש למקרר היין. בתפריט היין עשרות סוגים של יינות ישראלים ותוצרת חוץ. שי: "לצערי בארץ מלצרות זה לא מקצוע. אנחנו כל הזמן מכשירים מלצרים ומרעננים ידע של מלצרים ישנים בנושא היין, כולל עריכת סיורים ביקבים וארגון ערבי יינן מדי פעם במסעדה. אצלנו כשצריך לחדרר יין המלצר יגיש לשולחן דקנטר ולא ימזוג את היין ישירות לכוס." "מה דעתך על סוכני המכירות של יין המגיעים לחנות מדי פע שי טובלי: "אני אוהב לעבוד עם סוכנים המגיעים סבלניים, מסודרים ונקיים ועוזרים לנו לא רק ביין אלא גם באביזרים ודברים שסביב היין. הסוכן של שקד מגיע לראות אם צריך עזרה בנושאים שונים והוא כאילו לא מוכר כלום. הוא אף פעם לא שואל אם צריך יין אבל מקבל מכאן הרבה הזמנות. יין לדעתי צריך שיווק נכון המכירות כבר יגיעו בעצמם." היום הארוך והמעניין במחיצתו של "רקנאטי הוא יקב שרציתי להיות בו בעל עניין חוץ מהיותי מפיץ יינותיו. רציתי שילדי ייהנו מתוצאות עתידיות ולכן התנתי את עבודתי כמפיץ בשני דברים: א. שהיקב יקרא יקב רקנאטי ולא בשמות אחרים כפי שרצו בהתחלה. ב. שאהיה שותף בו ב17.5%. כך היה." לחיים, לחיי היין הישראלי, וכנראה לא מזיק (לפי תאוריית שקד) שיגיעו לארץ גם מעט יינות ייבוא שיגדילו את התחרות, יגרמו לעשיית יינות משובחים יותר במחירים יותר שווים לכל נפש. אוקטובר 2006 |
שופעים בצגי מחשב, ומאחור ניצב מחסן גדול שתקרתו מבודדת לשמירה מתמדת על קרירות. את אבי ועובדיו מצאתי שם מלקטים בקבוקי יין. מלקט - מילה ששמעתי הרבה במחסן הגדול בפעם הראשונה בהקשר לעולם היין. עד כה חשבתי שרק מלקטים שיבולים בשדות. אורי מיהר להסביר לי את התהליך: סוכן המכירות נע בין הנקודות למכירת יין. את הדרישות לסוגי היין השונים הוא מקליד במסופון- מחשבון קטן הנמצא בידו. בלחיצת כפתור מועברות הדרישות מיידת (אלחוטית) למחשב במשרדי שקד, ומודפסת הוראת ליקוט ליינות. היינות מלוקטים, מסודרים על משטחי עץ לפי אזורי חלוקה ומונפקת חשבונית לכל לקוח. בבוקר מועמסים המשטחים על משאיות מבודדות ומסופקים ללקוחות. 8 משאיות חלוקה יש לחברת שקד. הכל מתקתק בדייקנות וביעילות!
דווקא מתמחות רק בשיווק יין) וככל שיגדל מספר יבואני היין כך ייוצר בארץ יין טוב יותר ומחיריו ירדו. ללא ייבוא אנחנו מתחרים עם עצמנו וללא יקבי בוטיק לא יומרצו היקבים הגדולים בארץ לייצר יין טוב יותר. כל היקבים הגדולים הקימו מחלקות של יינות בוטיק איכותיים בתחומם" דברי מנכ"ל חברת שקד. "לצערי תעשיית היין משקיעה מעט מאוד בפיתוח תרבות היין בארץ ברמה הכוללת. כל אחד עושה מה שטוב לעצמו. המאגד, למשל, שהוקם לאחרונה לצורך קידום שיווק היין הישראלי בארה"ב לא יצליח לדעתי מפני שיש ניגודי אינטרסים בין הגדולים לקטנים."
התעניינתי, ביודעי שלמשפחת שקד היו שתי חנויות מיני מרקט ומעדנים עד שהחלו לעסוק ביין.
ויות לשפר אותם לטובת היין. רק חלקם הסכימו לשינויים, לצערי. ב1993 הקמנו את הסניף הראשון של "דרך היין" בת"א. הייבוא היה בחיתוליו ויקבי בוטיק היו מעט. בלטו יקבי מירון ומרגלית. הקמנו ראשונים בית ספר ליין שהרצו בו בין השאר ישראל עשהאל, אפי וינטר ודר' יאיר מרגלית. זימנתי את כל הענף לכאן וטענתי שחייבים להקים חנויות מתמחות ליין בארץ. בין החנויות הראשונות שהוקמו בארץ היו סופר דרינק, נפתלי
ן באותה שנה."
למדפי העגבניות, מלפפונים, מרקים וגבינות הוקדש קיר שלם, מוצל, בסמוך לכניסה, ליינות. על המדפים שכנו בבטחה מיטב יינות ישראל ולאו דווקא הזולים שביניהם. 
שר וכך ניתן היה להמשיך ייבא לארץ מאות אלפי בקבוקי יין גאטו נגרו כשרים."
במיוחד בלטה התופעה אחרי המלחמה כשאנשים חיפשו בעיקר יינות מיקבי הצפון."
יהודה הבעל שהכניס לחנות, שהלכה וגדלה, את היינות. יפה החלה בעבודה מלאה בחנות כשיהודה יצא למספר שבועות למילואים. "הרבה ק"ג הורדתי בתקופה הראשונה, ממתח ועבודה מאומצת בה ניהלתי בעצמי את החנות" סיפרה יפה השולטת היום היטב בכל המתרחש בחנות. "התחלנו לעשות טעימות בימי שישי, להסביר לאנשים מה זה יין וחובבי יין הגיעו מכל הארץ. בהתחלה היו כאן רק יינות רמת הגולן, אליעז, ברקן וכרמל וגם ניצוצות של ייבוא תוצרת חוץ. היום יש לנו מאות מותגי יין על המדפים"
ם?" התעניינתי כששי מזג לכוסי יין מיקב קלו דה גת.