אבי הלוי

 במסגרת תערוכת הציוד לתעשיית היין Tech Enology שהתקיימה לאחרונה במלון דן פנורמה תל אביב, בהפקת סטודיו בן-עמי, נערך יום עיון בנושא חשיבות הכרם כגורם מרכזי באיכות היין. ארבע הרצאות התקיימו ביום העיון, שמתוכם הבאנו לכם בחלק א' את סיכום הרצאותיהם של  דוד ברעם, מנכ"ל המועצה לגפן היין, שהרצה על מועצת גפן היין, מקומה ותפקידיה, ושל  ערן הרכבי, מדריך גפן וכרמים במשרד החקלאות, שהרצה על הגורמים המשפיעים על איכות הענבים.

בחלק זה אנו מביאים את סיכום הרצאותיהם של ד"ר תרצה זהבי, רפרנטית הגנת הצומח והגפן במשרד החקלאות, שהרצתה על השפעת ניקיון חומר הריבוי על איכות הענבים, וכן את הרצאתו של ד"ר שמואל עובדיה, מומחה להדברה משולבת, שהרצה על הדברה משולבת בכרמי יין בארץ.

ד"ר תרצה זהבי, רפרנטית הגנת הצומח והגפן: "יש קבוצה של מחלות גפן המוגדרות כמחלות המועברות על ידי חומר הריבוי. את המחלות הכירו בעבר והגדירו אותן כמחלות מועברות על ידי חומר הריבוי אך לא ידעו את הגורמים למחלות אלו. כיום מכירים את הגורמים האלו ומחלקים אותם לכמה קבוצות: וירוסים, וירואידים, חיידקים ופיטופלסמות.

חשוב לציין שהמחלות המוגדרות כמועברות על ידי חומר הריבוי יכולות לעבור גם באמצעים אחרים. יש חרקים, כמו סוג מסוים של כנימות, היודעים להעביר את המחלות לכרמים סמוכים ולכן מי שנוטע זן נגוע בוירוס, צריך לדעת שהוא לוקח על עצמו אחריות והוא עלול להעביר את המחלה לשכניו.

כיום מוכרים בעולם ארבעים ותשעה סוגי וירוסים, ביניהם: קיפול עלים, ניקרון משועם, ניקרון עצה, עלה מניפה ועוד. לתופעת קיפול העלים מצאו כבר תשעה גורמים שונים הגורמים כולם לאותן תופעות. שניים מהם, הנפוצים ביותר, קיימים גם בארץ. שתי מחלות ניקרון נפוצות בארץ והן הניקרון המשועם וניקרון העצה. נזקי המחלות האלו הם: הפחתת יבול, פגיעה בהצטברות הסוכר וקיצור חיי הגפן. מחלה נוספת נפוצה, הן בעולם הישן והן בעולם החדש, היא מחלת עלה המניפה. אצלנו בארץ המחלה הזו פחות נפוצה.

תופעת מחלות הגפן המועברות על ידי חומר הריבוי החלה למעשה ביום שהתחילו ההרכבות. בעבר תופעה זו לא הייתה קיימת כי בשטות הישנות כל בעל כרם יצר שתילים מהגפן היפה והבריאה ביותר שהייתה לו בכרם. באופן כזה נעשתה סלקציה טבעית נגד וירוסים. ברגע שלקחו גפן יפה ובריאה והרכיבו על כנה נגועה קיבלו העברה סמויה של מחלת גפן. מאחר והכנות לא מראות שום סימן שהן נגועות במחלה כל שהיא, ייתכן מצב שלוקחים כנה נגועה שחיה יפה עם הוירוס וכשמרכיבים עליה גפן מזן אחר מתפרצת המחלה.

נושא נוסף שבולט בארץ, בעיקר בענבי מאכל, הוא השפעות האקלים. זן כמו הסופיריור נגוע כולו בארץ בניקרון. אלא, שבעוד באזורים כמו לכיש או מושבות השומרון, מגדלים את הזן עם יבול של כשלושה טון לדונם, בבקעה, לעומת זאת, בקושי מצליחים לקבל טון וחצי לדונם. ברור לנו שיש השפעה, ישירה או עקיפה באמצעות וקטורים (מעבירי מחלות), לתנאי האקלים על התבטאות המחלה.

במהלך ההרצאה הוצגו שקופיות המציגות כרמים הנגועים במחלות השונות והוסברו התופעות השונות. הוסבר גם שזני גפן שונים מגיבים באופן שונה לאותו וירוס. ד"ר תרצה זהבי סיימה את דבריה באומרה שהיות ובכרמים עוסקים בגידול רב שנתי ושואפים להגיע לאיכויות גבוהות, יש חשיבות ראשונה במעלה להקפדה על איכות חומר הריבוי. יש בידינו את הכלים והמנגנונים להביא לארץ חומר ריבוי נקי וחשוב להשתמש בהם.

ד"ר שמואל עובדיה, מומחה להדברה משולבת: "הדברה משולבת היא בחירת הדרך הנכונה להדברת פגעים המאפשרת הדברה יעילה וחסכונית, תוך מיזעור סכנות של רעילות ופגיעה בסביבה. עד לפני כמה שנים היה נושא ההדברה בעל יעילות נמוכה: רוב הטיפולים היו ריסוסי מניעה שבוצעו במרווחי זמן שרירותיים, הפיקוח והניטור בכרם היה מצומצם ולא אחיד ויעילות המרססים בכרמי היין הייתה נמוכה.

למרות הריסוסים הרבים הייתה נגיעות קשה של פגעים בכרמים. בשנים 1996-1995 היו רמות גבוהות של קימחון. בשנת 1997 היו רמות גבוהות של עש האשכול. תוצאת משנה של מצב זה הייתה רמה גבוהה של שאריות חומרי הדברה בפרי, פגיעה באיכות היין ופגיעה באיכות הסביבה. בחמש עשרה השנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בפגעים. סוגי המזיקים וכמותם גדלו וחלק מן המזיקים החלו לפתח עמידות. מאחר והידע היה מוגבל ומצומצם לעומת היום, ניסו לפתור את הבעיה בהגברת הריסוס. אין ספק שככל שהידע גדל, ההדברה נעשית באופן מיטבי ויעילות ההדברה גוברת.

יעילות ההדברה מורכבת מכמה גורמים: ממשק הדברה מיטבי, ניטור הפגעים, יישום מיטבי ומערך מקצועי ולוגיסטי. ממשק הדברה מיטבי משמעותו לימוד והכרת הפגעים כדי לפעול נגדם בשלב הנכון במחזור חייהם, הניטור צריך שיהיה אמין ויעיל כדי לאתר את הפגעים מוקדם ככל שניתן, יישום מיטבי ייתן אחוזי הצלחה גבוהים ומערך מקצועי ולוגיסטי יאפשר ביצוע יעיל של כל אלו.

דוגמא טובה להצלחת ההדברה המשולבת היא אופן הטיפול בקימחון הגפן. בעבר טיפלו בקימחון על ידי ריסוסים במרווחי זמן קבועים החל מרגע שגודל השריגים הגיע לעשרים סנטימטר ועד לתקופת הבוחל שאז רגישות הגרגר לקימחון יורדת. בענבי יין בוצעו ששה עד שמונה ריסוסים לעונה ובענבי מאכל הגענו עד עשרה ריסוסים ויותר לעונה. זה היה הריטואל הקבוע של העבודה להדברת קימחון הגפן.

היום אנו יודעים הרבה יותר על הפטרייה וכתוצאה מכך אנו מסתכלים עליה באופן שונה. אחד הגורמים החשובים ביותר בהבנת פוטנציאל הפגיעה של הקימחון היא השלכה מרמת המחלה בעלים אל הפגיעה הצפויה באשכולות. חקרנו את מקורות המידבק הראשוני ומצאנו שניים כאלו. האחד הוא חדירת תפטיר הקימחון אל הפקע, שם הוא רדום עד הלבלוב. עם הלבלוב יוצא שריג נגוע בקימחון. השני הוא נבגים הנמצאים על העלים והם מוסעים על ידי גשמים ורוחות אל סדקים שבגזע ובבדים האופקיים הראשיים.

בנוסף למקור המידבק הראשוני יש גורמים המשפיעים על מימוש הפוטנציאל של המחלה. אלו הם גורמים כגון אירועי גשם. גשם אביבי בשלב שבין שריגים בגודל עשרים עד שלושים ס"מ ועד הפריחה הוא גורם מכריע במימוש הפוטנציאל של המחלה. אירועי שרב פוגעים קשה בקימחון ויכולת מימוש הפוטנציאל של המחלה יורדת. בנוסף לכל אלו, למדנו לדעת שהגרגר רגיש ביותר לקימחון בשלב של חייו הקרוי השלב הפנולוגי. זוהי התקופה שבין הפריחה ועד הגיעו לגודל גרגר אפונה.

להבנת הגורמים הנ"ל יש משמעויות לגבי אופן ההדברה והעיתוי שלה. על בסיס כל הידע הנ"ל בנינו תכנית הדברה שהיא למעשה מערכת תומכת החלטה לטיפול בבעיית קימחון הגפן בצורה מושכלת. התכנית, הקרויה 'אשכול', מיושמת כיום בכרמים בשטח של  למעלה מחמשת אלפים דונם בהצלחה רבה. כמות הריסוסים באזורים שבהם מופעלת התכנית ירדה בכחמישים אחוז".

פברואר 2005