קטגוריות:
| >> יננים כותבים » הלבן הראשון | |
מאת: זאב דוניה היין הלבן הראשון של סוסון ים נולד בארוחת צהריים בביתו של יינן דרום אפריקני בשם איבן סאדי... בינואר הפגישה היחידה שנקבעה הייתה עם יינן צעיר בשם איבן סאדי. "גיליתי" אותו באתר האינטרנט של חנות היין הלונדונית BERRY BROS. איבן מיצר יין מזן הסירה וזאת כבר היתה סיבה טובה לכתוב לו. הפרטים הנוספים שהתבררו- יקב בוטיק בסדר גודל דומה לזה של סוסון ים, רק חיזקו את הבחירה. למחרת הנחיתה בקצה היבשת טלפנתי, וקבענו ליום רביעי באחת עשרה. באחת בצהריים יש לו פגישה נוספת... הגעתי יחד עם מיקו, חבר, קרוב משפחה, מוזיקאי ג'ז וכיום יינן בתחילת דרכו... תוך דקות התלהטה שיחה שקפצה מנושא לנושא בתחום היין. איבן למד יינות בדרום אפריקה ואחר כך נסע לאירופה. "שמונה שנים חייתי במכונית, אבל שתיתי את היינות הטובים בעולם"... אחר כך חזר לדרום אפריקה לעשות את היין שלו. ברבע לאחת, לאחר שסיירנו בכרמים וטעמנו מהחבית, הערתי את תשומת ליבו שמועד הפגישה שלו מתקרב. איבן ביטל את העניין במחי יד: אתם מצטרפים אלינו. באים אלי שני ייננים לארוחת צהריים... תוך שעתיים הפכנו לבני בית... סביב לשולחן האוכל התיישבו חמשה ייננים. השיחה הנינוחה והמשעשעת הגיעה בסופו של דבר גם ליין. בשלב מסוים הבעתי את התרשמותי מהיין הלבן של דרום אפריקה. הוספתי ואמרתי שיום אחד אולי אנסה לעשות יין לבן אבל אין לי מושג איך עושים זאת. ועל כך באה תגובתו של אחד הייננים, איש בשם טדי הול: אין בעיה. אני אבוא לעזור לך לעשות אותו..." -"סליחה? למה אתה מתכוון?" אתה לא צריך להיות מודאג. אני לא מבקש שכר. כל מה שאני צריך זה שתאכסן אותי בזמן הביקור." היה קשה להאמין שההצעה אמיתית. מאוחר יותר, כשנפרדנו וכל אחד נסע לדרכו, שאל אותי מיקו: אתה יודע מי זה טדי הול?" – לא ידעתי. "זהו אחד היננים הטובים ביותר בדרום אפריקה בתחום היינות הלבנים..." מבחינתי היום ההוא היה שיאו של הביקור. יכולתי לעלות על המטוס הביתה למחרת. במקום זה נשארתי בחדרי השקט וקראתי ספר... כשחזרתי לארץ התחיל התהליך לצבור תאוצה. בעזרתו של המדריך החקלאי מצאתי כרם בן למעלה משלושים שנה של הזן הלבן. הפגישה עם הכורם הייתה מפתיעה לטובה. הוא קלט מיד מה ברצוני לעשות, והציע על דעת עצמו, לדלל את היבול. "רק כך אפשר יהיה להגיע ליין איכותי". תענוג אמיתי. בציר אבל ההפתעה הגדולה עוד חיכתה לי. התחלנו בריסוק / מעיכת הענבים במוצאי שבת. העבודה נמשכה עד כמו תינוק ראשון להורים צעירים שלא ממש יודעים מה צריך לעשות... טדי הגיע לארץ שבועיים אחרי הבציר, יחד עם אשתו ובתו. דקות אחדות לאחר שיצאו מהמכונית, ביקש לגשת לחביות. בדחילו ורחימו הכנסתי אותו ל"קן". הוצאנו יין מהחבית. טדי בחן את הנוזל התוסס, הריח אותו, ולבסוף טעם. "אין לי הערות. זה בדיוק מה שהיין צריך להיות כעת. עשית טוב." עברתי את הבחינה.. בימים ובלילות הבאים ישבתי עם נייר ועט ורשמתי, כמו תלמיד טוב, את הנחיותיו של טדי להמשך הטיפול. אבל השיחות המרתקות לא נעצרו ביין. דיברנו כמעט על כל דבר שבעולם: מדת לכלכלה, מענייני מדינה לענייני משפחה. נהיינו חברים. ואז, כצפוי באה זמן הפרידה. טדי ומשפחתו חזרו לדרום אפריקה. אני צללתי עמוק לתהפוכות הבציר של קיץ שתי חביות בודדות מתחבאות מתחת לבית. הנוזל העכור נהיה צלול, הריחות והטעמים יצרו חגיגה טרופית שמעלה מיד חיוך על הפנים. אין ספק: השנין בלאן היה קרן האור של הבציר. הכל נהיה ברור: הנסיעה לדרום אפריקה, הפגישה עם איבן סאדי דווקא ביום שטדי מגיע לצהריים... הכל היה כתוב מראש. הכל הוביל לשנין בלאן, על אופיו ואישיותו המיוחדים... נובמבר 2007 – יקב סוסון ים |
