המגזין Drinks International מופץ בקרב כ- 50 אלף מנויים ב- 120 מדינות. ציבור המנויים של המגזין הוא קהל מקצועי של רוכשי משקאות בתחום היין, בירה ומשקאות אלכוהוליים אחרים. בחודש מאי 2007 הקדיש המגזין את המדור Regional Report לתעשיית היין באזור מזרח הים התיכון הכולל, כמובן, גם את ישראל. כתב את הכתבה אדם מונטיפיורי, מנהל המחלקה המקצועית ביקבי כרמל, איש יין ותיק אשר מכיר היטב הן את ענף היין בישראל והן את שוק היין העולמי.

החלק הראשון של הכתבה עסק בהיסטוריה האזורית וההתעוררות שחלה בענף היין באזור בעשור האחרון. כמו כן עסק החלק הראשון בתעשיית היין היוונית. בחלק ב' מתאר הכותב את מה שקורה בישראל, בלבנון, בקפריסין ובתורכיה.

מאת: אדם מונטיפיורי

תרגום: אבי הלוי

בישראל יש תעשיית יין קטנה אך דינמית. תעשייה זו מתבססת על טכנולוגיה מתקדמת בכרמים, על ציוד חדיש ומודרני ביקבים ועל ידע של ייננים צעירים ומוכשרים שלמדו במקומות שונים בעולם. זני ענבים בין לאומיים ניטעו באזורים גבוהים וקרירים כמו הגליל העליון, רמת הגולן והרי יהודה. שלושת היקבים הגדולים בישראל – כרמל, ברקן ויקבי רמת הגולן – תופסים כ- 75% מהשוק המקומי. בנוסף, יש כ- 20 יקבים מסחריים בגודל בינוני ועוד המון יקבי בוטיק ויקבי חצר קטנים. יקבים קטנים הראויים לציון הם יקב קסטל בהרי יהודה ממערב לירושלים, יקב הרי גליל בגליל העליון ויקב יתיר בצפון מזרח הנגב. יקבי כרמל הלכו בעקבות יקבים גדולים אחרים בישראל וחוללו תהליך של התחדשות. כרמים חדשים ניטעו, בעיקר בגליל העליון, הובאו ייננים צעירים שלמדו בצרפת ובאוסטרליה ונשכרו שירותיו של יועץ מקליפורניה. בקרבת הכרמים העיקריים נבנו שני מתקנים חדשים והושקו יינות כרם יחידני שזכו לתשבחות.

בלבנון בולטים שלושה יקבים, הן מבחינת חלקם בשוק המקומי והן בתודעת הצרכנים כיקבי איכות. אלו הם: CHATEAU KSARA, CHATEAU KEFRAYA ו- CHATEAU MUSAR, אשר ביחד חולקים 70% מהשוק המקומי. יקב MUSAR הוא בעל מוניטין מזה שנים ויקב KEFRAYA היה הראשון לקבל ציון מעל 90 ממבקר היינות האמריקאי רוברט פרקר. בשנים האחרונות הוכפל מספר היקבים בלבנון ויקבים רבים חדשים עתידים להצטרף אל אלו הקיימים. יקבים כמו EL MASSAYA - שותפות לבנונית-צרפתית, CLOS SANT THOMAS ו- DOMAINE WARDY מתקדמים בצעד מרשים. האזור העיקרי הוא אזור עמק ה- 'בקעה', אך כמה מיקבי הבוטיק החדשים נוטעים כרמים גם באזורים אחרים בלבנון.

בשנות התשעים, לאחר מלחמת האזרחים (1975-1990), השקיע יקב KSARA רבות כדי להביא את היקב להיכן שהוא נמצא כיום. יקב זה נחשב כיום ליקב שהתפתח באופן המהיר ביותר בלבנון. היקב פעיל מאוד בשווקי היצוא שמחוץ ללבנון והוא מספק יינות איכותיים בכל רמות המחירים. השנה ימלאו ליקב 150 שנה ועל פי תכניות ההשקעות והפיתוח המתוכננים הוא נמצא רק באמצע הדרך.

יוון, לבנון וישראל מייצרים כיום יינות איכותיים אשר מבוקשים על ידי מלצרי יין וחנויות יין בעולם בשל איכותם, מקוריותם והעובדה שהם באים מאזור יין חדש ומעורר ענין. מיוון מגיעים יינות לבנים ויינות קינוח איכותיים ומישראל ומלבנון מגיעים יינות אדומים, כאשר היינות הישראלים הם יותר בסגנון העולם החדש ואילו היינות הלבנונים נוטים להיות בסגנון צרפתי - סגנון העולם הישן. יינות אזור מזרח הים התיכון, בין אם אלו יינות יקב GAIA או GEROVASSILIOU מיוון, MUSAR או MASSAYA הלבנוניים או ירדן או יתיר הישראליים זוכים להערכה בשל איכותם והם מתחילים להופיע בתפריטי היינות של מסעדות ברחבי העולם. כמו כן ניתן למצוא את יינות האזור מיקבים כמו BOUTARI, כרמל, KOURTAKI, KSARA ו- TSANSALI בחנויות יין בעולם על אותם מדפים תחת קטגוריה חדשה, קטגוריית יינות מזרח הים התיכון.

יחד עם זאת, עדיין יש מקומות שבהם סובלים יינות האזור מהתדמית האתנית. יש כאלו שעדיין חושבים שהיינות מיוון ומקפריסין מתאימים לחנויות המקומיות, היינות הישראליים מתאימים לשוק הכשר והיינות הלבנוניים למסעדות הלבנוניות המקומיות. את הבעיה הזו חולקים כמה ממדינות האזור ולכן האתגר העיקרי העומד בפני האזור כולו, בשנים הבאות, הוא למצֵב מחדש את יינות האזור ולהטמיע את המושג 'יינות אזור מזרח הים התיכון'.

קפריסין ותורכיה - פוטנציאל שטרם מומש

לתעשיות היין של קפריסין ותורכיה יש פוטנציאל שעדיין לא הגיע לידי מימוש. הם עדיין לא הגיעו לרמות האיכות שיינות יוון, ישראל ולבנון הגיעו אליהם, אך הדברים מתחילים להשתנות. בשתי המדינות האלו יש כמה יקבי בוטיק חדשים ואילו היקבים הגדולים מתחילים להשקיע באיכות.

קפריסין, שבה היחס הגבוה בעולם של כמות גפנים לנפש, לא סבלה מעולם ממחלת הפילוקסרה. ארבעת היקבים הגדולים KEO, LOEL, SODAP ו- ETKO אשר שולטים ב- 85% מהשוק, ממוקמים בלימסול – אזור חוף חם רחוק מהכרמים ומהאזורים הגבוהים. יקבים אלו מייצרים בעיקר יינות כמות אך לאחרונה יש בהם התפתחויות מבטיחות. לראשונה החלו יקבים אלו להעסיק ייננים מאוסטרליה וניו-זילנד. KEO, היקב הגדול ביותר באי, מייצר יינות בשני יקבים קטנים, LAONA ו- MALLIA, הממוקמים בהרי 'TROODOS קרוב לכרמים שלהם.

הקואופרטיב הגדול SODAP העביר את כל הייצור שלו ליקב חדש, KAMANTERENA, ליד STROUMBI (אזור כרמים  ויין בדרום מערב האי – א.ה.). יוזמה חדשה נוספת הוא היקב KYPEROUNDA הממוקם בגובה 1,400 מטר, גבוה יותר מכל יקב אחר באירופה. יקב זה הוא פרי שיתוף פעולה בין BOUTARI למשווק יינות קפריסאי.

אחת הבעיות היא הזמן שלקח לקפריסאים להבין שזן הענבים MAVRO ('שחור' ביוונית – א.ה.) אינו זן איכותי, ואילו לזנים אדומים אחרים, כמו ה- MARATHEFTIKO וה- LEFKADA יש פוטנציאל איכות ממשי. וכן הזן הלבן XYNISTERI הוא בעל יכולת להפקת יין לבן חד ופריך רק אם מגדלים אותו באזורים קרים בגובה רב.

תורכיה היא הרביעית בגודלה בעולם מבחינת שטח גידול כרמים, אלא שרק שני אחוזים מזה מיועד לייצור יין. המונופול לייצור יין ומשקאות אלכוהוליים, TEKEL, עבר לידיים פרטיות והקים כמה יקבים חדשים. שני יקבים גדולים במדינה מייצרים יינות הנחשבים איכותיים. אלו הם DOLUCA מ- THRACE ו- KAVAKLIDERE מאנטוליה. יקב DOLUCA, המושפע מהסגנון הקליפורני, הביא לראשונה לתודעה המקומית את המותג SARAFIN, סדרת יינות המיוצרים מזנים בין לאומיים. היקב KAVAKLIDERE, המעסיק יינן שלמד בצרפת מתמחה בייצור יינות מזנים מקומיים. יש כמה יינות אדומים טובים, אם כי בעלי סגנון כפרי מעט מחוספס מהזנים BOGAZKERE ו- OKUZGOZO וכן יש יין לבן מהזן הפופולארי MARINCE.

לסיכום, האזור המזרח ים תיכוני מתעורר מתרדמה של 2000 שנה. זהו אזור יין מרתק בעל אקלים מצוין, טרואר ייחודי, זנים מקוריים וטכנולוגיה מתקדמת בכרמים וביקבים. לראשונה ניתן לומר שההיסטוריה הארוכה של ייצור יין באזור, מתחברת כיום ליינות האיכותיים המיוצרים כאן. אזור מזרח הים התיכון הוא ללא ספק אזור יין המתפתח במהירות, מהמרגשים והמבטיחים שיש כיום.

עולם חדש שלם - בתוך עולם היין העתיק ביותר עלי אדמות.

יוני 2006