אבי הלוי

במילים אלו פותח טל גל כהן את הרצאת היין שלו. טל הוא מקימה ובעליה של חברה בשם 'אשכולות – המרכז לתרבות השתייה והאירוח בישראל'. 'אשכולות' עוסקת בהדרכה לגופים שונים, פרטיים ומוסדיים, בתחומים הקשורים ליין ומשקאות אלכוהוליים אחרים. בין היתר, מועברות ע"י 'אשכולות' הרצאות בסיסיות בנושאי יין בחוגי בית, מה שקרוי בפיו של טל 'הבאת בשורת היין בכלל, והיין הישראלי בפרט, אל כל בית בישראל'. הצטרפתי לערב שכזה, שהוזמן על ידי קבוצת חברים ממרכז הארץ אשר נוהגים להיפגש מעת לעת ולשמוע הרצאות בתחומים שונים.

ההרצאה התקיימה בסלון הבית של המארחים, זוג אנשי הייטק מהוד השרון. כעשרים איש, בטווח הגילים שבין שלושים לארבעים, הגיעו למפגש שהתקיים באחד מהמוצ"שים של מרץ 2005. יש לציין, כפי שהתברר בהמשך, שמדובר באנשים אשר, פרט לאחד או שניים מהם, לא הכירו את נושא היין קודם לכן וכנראה לא התעניינו בו יתר על המידה עד למפגש זה. כיוון שכך היה על טל לשלב בהסברת הנושא את המושגים הבסיסיים ביותר.

ההרצאה נפתחה בסקירת ההיסטוריה של תעשיית היין בארץ למן העת העתיקה, המשך בתקופת הברון רוטשילד, כרמל מזרחי, יקבי רמת הגולן ועד לימינו אלה, בהם יש בארץ כבר כמאה ושבעים יקבים. "זה מדהים מה שקורה היום בתחום היין בארץ", אומר טל, "אני זוכר שבצעירותי, עת הייתי ברמן צעיר במלון קרלטון בתל אביב, כל מה שיכולנו להציע לאורחים היה יין לבן יבש בשם 'כרמל הוק' או 'עבדת אדום'. היום יש שפע של יינות ישראליים איכותיים מכל המינים וכל הסוגים הזוכים בפרסים בתחרויות בעולם".

טל הוא מספר מעולה. הוא מרתק את השומעים בכך שהוא מעביר חלק מן המידע בצורת סיפור, לעיתים סיפור מתח. וכך מספר טל את סיפור הזכייה, בפעם הראשונה, של יין מתוצרת יקבי רמת הגולן במדליית זהב בתחרות בין לאומית בסוף שנות השמונים: "לאחר שהסתיימה התחרות, אליה נשלח הקברנה סוביניון 1985 מסדרת ירדן, התאספו אנשי היקב בלשכת המנכ"ל והמתינו לתוצאות. משהתחילה מכונת הפקס לפלוט את הנייר הגלילי עם רשימת הזוכים, חיפש אדם מונטיפיורי, אז מנהל הייצוא של יקבי רמת הגולן, את הירדן ק.ס. 1985, בסוף הרשימה שהכילה מאה מקומות. משלא נמצא היין של רמת הגולן באזור המקום ה- 100, התחילו לחפשו אחורה כלפי מעלה. חיפשו במקומות ה- 80 וה- 60 וכך הלאה תוך כדי שהם חולפים על שמות גדולים של יינות ממיטב היקבים שבעולם. באזור המקום העשרים התייאשו וזרקו את פלט הפקס לפח והלכו לאכול צהריים. לאחר ארוחת הצהריים שלף אדם מונטיפיורי את הנייר המקומט מהפח, עבר שוב על הרשימה ולתדהמתו מצא את הקברנה סוביניון ירדן 1985 במקום הראשון..."

בהמשך מספר טל על תהליך ייצור היין, על הגורמים העיקריים שמשפיעים על איכות היין, על יישון יין, על אחסון יין, על הטמפרטורה שיש להגיש יין, על התאמת אוכל ויין ועוד ועוד. ההרצאה משולבת, כמובן, גם בטעימה של כמה יינות. טל מחלק כוסות ושולף מהצידנית שני בקבוקי שרדונה פרייבט קולקשן של כרמל. היין נמזג לכוסות וטל מדריך את הנוכחים ברזי הטעימה: איך לאחוז בכוס, כיצד לבחון את מראהו של היין, כיצד להריחו – לפני ואחרי סחרור, וכיצד לטעום. הנוכחים מקישים לחיים ולוגמים מן היין. מפלס מצב הרוח מתחיל להתרומם וטל עובר ליין הבא: אמרלד ריזלינג חצי יבש, גם הוא של כרמל. את היין הזה אהבו הנוכחים עד מאוד.

"נכון שיין לבן מכינים מענבים לבנים ויין אדום מכינים מענבים אדומים?", שואל טל, וכולם נופלים בפח ומשיבים בחיוב. האמת שגם אני השבתי בחיוב, אך היה זה בשנת 1996 עת השתתפתי בקורס הבסיסי להכרת וטעימת יינות, שהועבר על ידי ברי ססלוב והתקיים ברמת גן, בכיתת ההדרכה של בית ספר 'אשכולות' (מכירים?) מעל בית המשקאות של נפתלי. "לא מדויק", מגיב טל, "נכון שיין אדום מכינים מענבים אדומים, אך אפשר להכין גם יין לבן מענבים אדומים, פשוט מונעים מהם את המגע עם הקליפות". "מי יודע", ממשיך טל ושואל, "איזה יין לבן מפורסם עשוי דווקא מענבים אדומים?" כאן כבר היה מי שידע את התשובה וטל מרחיב ומספר על השמפניה העשויה מענבי פינו נואר ופינו מונייה. טל מספר גם על יין הרוזה שגם הוא למעשה יין לבן שהוכן מענבים אדומים אך הניחו לו לשהות זמן קצר עם הקליפות.

אנו מגיעים לטעימת יינות האדומים. לאחר מספר מילות רקע על המאפיינים של יינות אדומים, על המגע הממושך עם הקליפות, על חבית עץ האלון וכו'. מן הצידנית מוצאים שני בקבוקי מרלו מסדרת 'פרייבט קולקשן' של כרמל והיין נמזג לכוסות. "אני רוצה לעשות אתכם תרגיל", אומר טל ומעביר בין הנוכחים מגש גבינות ארומטיות שהביא עמו. "סתמו את האף וקחו קוביית גבינה לפה. נסו לבחון את טעם הגבינה. נכון שלא מרגישים טעם? עכשיו שחררו את האף ותרגישו איך בבת אחת פורצים הטעמים אל חלל הפה". את התרגיל הזה מנצל טל כדי להסביר על חוש הטעם וחוש הריח וכיצד הם פועלים בהקשר של יין.

היין הבא שהועבר לטעימה היה קברנה סוביניון, גם הוא מסדרת 'פרייבט קולקשן'. טל מתאר את היין כרך ועגול והנוכחים מיד מתקיפים: "אולי תסביר לנו, סוף סוף, מהם המונחים האלו? מה זה רך? מה זה עגול?". טל לא נבהל מהמתקפה ומסביר על השפה האסוציאטיבית שהתפתחה סביב טעימת היינות ותיאורם. כושר הסיפור גויס גם כאן וטל מספר: "לפני שנים, בעת ביקור בלונדון, תפס אותי גשם בעת שחיכיתי לחבר ונכנסתי לגלריה שבה הוצגו ציורים יקרים. נעמדתי מול אחד הציורים, שהיה יקר במיוחד, וניסיתי להבין מה הקטע עם הציור הזה. לידי נעמד אורח אחר שביקר בגלריה ושאל אותי לדעתי על הציור. בעודי חושב מה לענות לו, אמר האורח: "שים לב למשיכות המכחול, שים לב לשכבות הצבע, שים לב למשחקי האור והצל" ורק אז, משנתנו לי הכלים לבחון את הציור, התחלתי לשים לב לדברים שלא ראיתי קודם לכן. כך גם ביין. כאשר אתה יודע כיצד לבחון את היין אתה מוצא בו דברים שלא ידעת שהם קיימים".

הגיע שלב השאלות והתשובות. לא אלאה אתכם, הגולשים, בשפע המידע שזרם בהמשך הערב. אציין רק את העובדה שטל גל כהן הוא ידען מופלג. לא הייתה ולו שאלה אחת שלא נענתה בהרחבה. נכון, מדובר בקהל בתולי, קהל שעוד לא ממש יודע יין מהו, אך זוהי בדיוק הנקודה. החוכמה היא להסביר את עולם היין לאנשים הנמצאים מחוץ למעגל. טל גל כהן ואנשים שכמותו עושים, לטעמי, עבודה חשובה בהכניסם אל חיק אהבת היין אנשים חדשים.

אפריל 2005.