אבי הלוי

'מתארגנת טעימת קברנה סוביניון ישראלי מבציר 2000' צדה עיני את ההודעה בפורום 'יין ישראלי' שבאתר יינות ישראל. מאחר ובציר 2000, שנת המילניום, נחשב לאחד מהבצירים הטובים בארץ ובעולם, התעוררה סקרנותי ונרשמתי לאירוע. כמי שמארגן מדי פעם אירועי טעימה בעצמי, קסם לי הרעיון להשתתף הפעם בטעימה שמישהו אחר טרח בהכנתה. מאוחר יותר הופתעתי לגלות שה 'מישהו' הזה הוא ניר אברמוביץ בעל הכינוי 'בוקי' בפורום. ניר הוא חובב יין מושבע שאותו אני פוגש באירועים רבים, אך מעולם לא שיערתי שהוא בעל כושר ארגון שכזה ועל כך מגיעה לו הערכה רבה.

בהגיע היום, באחד מימי יוני 2004, שלפתי מאוספי בקבוק ק.ס. 2000 מתוצרת אחד מיקבי הבוטיק הטובים בארץ, הסרתי את הקפסולה ועטפתי את הבקבוק בנייר אלומיניום, כפי שנתבקשתי ע"י בוקי. שמתי פעמי לחנות 'יין ישראלי' שם התקיימה הטעימה. 'יין ישראלי' היא חנות שנפתחה לפני כמה חודשים במתחם מגדלי זיו שברמת החיל. ייחודה של חנות זו הוא בכך שהיא מציעה אך ורק יינות ישראלים. קולות צורמים ליוו את הקמת החנות ופתיחתה מצד גורמים אינטרסנטיים בענף היין, אך לנו חובבי היין מקום זה הוא גן עדן. מבחר יינות ממיטב היקבים בארץ למן הקטן ביותר ועד ליקבים המסחריים. בנוסף לרכישת יין אפשר ליהנות מיין וכיבוד בו במקום במחירים נוחים. בעלי המקום ועובדיו הם אנשים נחמדים במיוחד ועל כך עוד ידובר בהמשך.

בחניה פגשתי את מלי, חובבת יין מתמידה שגם אותה אני פוגש באירועים רבים. מלי היא מהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים (שימו לב לגאווה הפולנית שבדברי). את המפגש הראשון עם תחביב היין חוותה באחת מנסיעותיה לחו"ל כאשר לא ידעה איזה יין להזמין במסעדה וביקשה מהמלצר להמליץ לה על יין טוב לקול צחקוק שתי צרפתיות שישבו בסמוך. מאז הספיקה לעבור קורס יין אצל קובי גת ולהשתתף בטעימות יין רבות. היא אוהבת במיוחד קברנה סוביניון ושותה יין בעיקר בטעימות ובסופי שבוע באירועים חברתיים. 

לטעימה נרשמו 15 חובבי יין וכאשר נכנסנו למקום כבר פגשנו את כולם: הראל, כרמי, אהוד, יהושוע, משה, מוטי, יהודה ורחלי, מאיר וריטה וויקטוריה. חברה נחמדים אחד אחד (דעתי היא שחובבי יין חייבים להיות אנשים נחמדים מעצם הצורך לשבת בצוותא ללגום יין ולהחליף רשמים). שולחן האבירים הגדול כבר חיכה לנו כשהוא ערוך היטב ועמוס מטעמים שהכין עבורנו עידן גליק מבעלי החנות: גבינות כפר, ירקות אפויים ולחם טרי. את השולחן קישטו זרי פרחי חמנייה יפים. "מי זה בוקי?" שאלתי "שם, הבחור שמכין את הבקבוקים לטעימה" ענה מישהו והנה אני רואה את 'בוקי' הלא הוא ניר מיודענו, עמל וטורח לשפר את הסוואת הבקבוקים שהביאו המשתתפים. "הצלחת לעבוד עלי" אני אומר לו, "כבר שבועיים שאנו מתכתבים ולא היה לי מושג מי אתה..."

בוקי, שגם הוא רצה לחוות את ההפתעות שבטעימה עיוורת, ערבב את הבקבוקים שהביאו המשתתפים ומיספר אותם מ-1 עד 15. כאמור, כל הבקבוקים היו עטופים בנייר אלומיניום וללא קפסולות. כאן המקום לציין שאל לו לטועם, בטעימה עיוורת, לנסות ולנחש מהו היין לפי צורת הבקבוק או משקלו. אני עצמי נפלתי בפח זה בטעימה הנוכחית כאשר הגיע אלי למזיגה בקבוק כבד משקל שטעיתי לחשוב שהוא מיקב המערה (שלא השתתף בטעימה) ולבסוף התברר שהיה זה ה- 'סופריור' של ברקן. היו גם מי שטעו ובלבלו בין ירדן ואלכסנדר הגדול, שניהם בעלי בקבוק ללא קפסולה ועם עיבוי מסביב לשפת הבקבוק.

 בטעימה השתתפו היינות הבאים (כולם קברנה סוביניון בציר 2000):

כרם דישון - סגל, תשבי איסטייט, גדעון - יקב נוח, אדום - ססלוב, רמת ערד - כרמל מזרחי, אילן -  צרעה, סופריור – ברקן, מישר, יערים, מרגלית, בוסתן, ירדן – רמת הגולן, אלכסנדר הגדול, אמפורה ומילניום של בזלת הגולן.

לאחר סבב היכרות שבו כל אחד הציג את עצמו, התחלנו בטעימה. הטעימה עצמה התנהלה על מי מנוחות כאשר הבקבוקים עוברים בזה אחר זה מיד ליד עם כוסית מדידה (40 עד 50 מ"ל למשתתף). היין הראשון גרר תגובות מעורבות: חלק מן המשתתפים אהב את היין וחלק לא. בדיעבד אני חושב שנגרם ליין זה עוול (בלתי מכוון) בהיותו ראשון. בד"כ, בטעימות רגילות, הולכים מן הקל אל הכבד. מתחילים ביינות "פשוטים" ומתקדמים אל היינות המורכבים יותר. החך מגיע אל היינות "הטובים" כאשר הוא מורגל למגע היין ו"מלוטש" היטב. כאן "נפלנו" ישר על יין טוב כאשר החך בתולי משהו והרוק, שהוא בסיס (כזכור לי משיעורי הכימיה) גוזל משהו מההנאה כאשר הוא פוגש בפעם הראשונה את החומציות שביין. בסופו של דבר זכה יין זה, כרם דישון של סגל,  במקום הרביעי בטעימה, מקום מכובד לכל הדעות.

הבקבוקים עברו מיד ליד ולגמנו יין אחר יין. כל משתתף נתן לכל יין ציון בסולם 1 עד 10. האווירה הייתה מצוינת וניכר היה שכולם נהנים מהשילוב בין טעימה חצי מקצועית לאירוע חברתי. המשתתפים חלקו זה עם זה את התרשמותם ומעניין היה לשמוע במקרים רבים איך אותו יין מקבל ביקורות הפוכות משני אנשים שונים. ועל כך כבר נאמר שזה מה שיפה בכל העניין שאם לא כן היה יין אחד לכולנו. בין יין אחד למשנהו נהנינו מהכיבוד המשובח שהכינו לנו מארחינו אנשי 'יין ישראלי'.

אחד המשתתפים בטעימה היה משה כהן מ"סוד היין". משה, יליד 1980 שהיה בן 16 עת החל אביו ראובן לעסוק בייצור יין וייעוץ לאחרים, ביקר רבות ביקבים אך זוהי לו הפעם הראשונה שהוא משתתף בטעימה מסוג זה. הוא נחשף עד עתה לסוגים רבים של יין אך אוהב בעיקר קברנה סוביניון. בין לבין סיפר משה למשתתפים את המשמעויות של יין כשר בהסבירו שיין שנגע בו גוי או יהודי שאינו שומר שבת נחשב ליין נסך, כלומר יין שמשמש את הגויים לפולחנם הדתי. זוהי הסיבה שיקב, שרוצה לקבל מעמד של יקב כשר, חייב להעסיק יהודים דתיים בתהליך ייצור היין.

כך חלפו להם כשלוש שעות ולאחר שטעמנו את היין ה- 15 חשף בוקי את זהות היינות. קולות של הפתעה ליוו כל חשיפה וחשיפה. זה היה אחד הרגעים המוצלחים של הערב.
לאחר מכן התבקשו הנוכחים להעביר למלי את תוצאות הדירוג שלהם. מלי (מהנדסת, כבר אמרנו?) פיתחה בתוך רגע מודל מתמטי המשקלל את הציונים והכריזה על התוצאות (אנו נציין כאן רק את שלושת המקומות הראשונים):

במקום הראשון  - 'אלכסנדר הגדול' של יקב אלכסנדר,
במקום השני  - ירדן של יקבי רמת הגולן, במקום השלישי חלקו 'רמת ערד' של כרמל מזרחי ואמפורה.
כולם, אני מזכיר, קברנה סוביניון 2000.

ראוי לציין שאוסף היינות שהשתתף בטעימה הוא מקרי ונוצר מתוך מה שהביאו המשתתפים ללא הכוונה כל שהיא. בכל אופן, הייתה זו התנסות מעניינת והתוצאות בהחלט משקפות את טעם קהל חובבי היין, לפחות אלו שהשתתפו בטעימה.

תודה למארחים עידן גליק ואסי מ 'יין ישראלי' שאיפשר לנו ליהנות ממקום נוח, מרווח ונעים לקיום הטעימה. יש לציין גם את הכיבוד העשיר שנהנינו ממנו כאורחי המקום. תודה לניר הוא 'בוקי' על הארגון המוצלח ותודה לכל המשתתפים שחברו יחדיו והעניקו לכל אחד מאתנו ערב מהנה ומכובד.